לא נשתמש בכול, אלא אם כן דניאל צריכה לגייס. דניאל?
קודם כול, חבר הכנסת השר לשעבר אלון שוסטר, אני רוצה להגיד לך משהו. אני יכולה לומר לך שאני שותפה איתך לאמירה ולהבנה שביטחון המזון, ובכלל המשימה של החקלאות, צריכה להיות ממש כהסתכלות כמו ביטחון לאומי; כמו איך שמסתכלים על ביטחון במדינת ישראל.
אנחנו לא יכולים להיות יותר תלויים במדינות אחרות, ואנחנו צריכים להיות אי. כמו שאנחנו אי אנרגטי מקומי, אנחנו צריכים להיות גם אי שמייצר את החקלאות שלו בעצמו, ואסור לנו לוותר על החקלאות. אנחנו יודעים שחקלאות, עבודת האדמה, היא לא קפיץ שאפשר לפתוח אותו ולכווץ אותו. זה לא חוזר מחדש. אדמה שרוצים לשמור עליה ולעבד אותה, זה לוקח הרבה שנים כדי להוציא ממנה תוצרת. זה דבר שאפשר להרוס ברגע, אבל קשה לחדש. זה לוקח שנים. אין לי ספק שההסתכלות הזו היא הסתכלות נכונה מאוד, חכמה מאוד, גם לטובת הדורות הבאים.
צריך לומר גם שפירות וירקות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, יש להם את הטעם המיוחד שלהם ואין דומה להם, כמו חקלאות שגדלה במקום אחר. אנחנו מאמינים בייצור המקומי, וגם יש עליו ברכת שמיים, שזה מעל ומעבר לכול.
אז אני שותפה איתך בדברים האלה. אני יכולה לומר לך שבשורה התחתונה בתשובתו של שר החקלאות, שמציע שאתה תשב ביחד עם גורמי המקצוע במשרד החקלאות וביטחון המזון, כדי לשלב ידיים ולראות איך אפשר לקחת את העקרונות החשובים, שאתה מציג פה בחוק החקלאות, ולתרגם אותם לצעדים אחראים, מתואמים, מעשיים ופרקטיים שמתאימים למדיניות של הממשלה המתגבשת היום. צריך לומר שגם השר הנוכחי ראה בזה חשיבות, והוסיף את השם ביטחון המזון לשם של משרד החקלאות, כי הוא ראה בזה ערך.
אנחנו במשרד להגנת הסביבה היינו שותפים ביחד איתו בוועדות ובשולחנות העגולים שהוא יצר בנושאים שונים. היינו אחראים על התחום של מניעה במקור של פסולת – של זריקה של פסולת, של ייצור פסולת – וגם מה קורה עם חקלאות שיש בה הרבה שאריות ולאן מנתבים אותה. יש למשרד שלי תוכנית שלמה של ממ"ות, שאלו מרכזים אזוריים המנקזים את כל התוצרת החקלאית ומעבירים אותה הלאה למי שבאמת צריך אותה. אני יכולה לומר שיש כאן סעיפים שמשנים סדרי עולם גם בתחומי המכס – גם הפטורים, גם צווי ייצוא וייבוא – ויש להם השלכות מקרו-כלכליות שנוגעות למשרדי ממשלה נוספים.
ולכן הטענה כאן היא שממשלה אחראית לא יכולה לקבל את ההחלטה ככה על רגל אחד ללא תיאום תקציבי וללא בחינת עומק. לכן בשלב הזה, ומתוך אחריות תקציבית וממשלתית, המדינה, הממשלה, נאלצת להתנגד להצעת החוק במתכונת הנוכחית, אבל כן להמשיך לקדם את תזכיר חוק החקלאות וביטחון המזון, המגובש היום בשיתוף משרדי ממשלה רלוונטיים נוספים.
אני יכולה לומר שאנחנו שותפים לעשייה הטובה שעושה השר אבי דיכטר. הוא מגבש תזכיר חוק חקלאות וביטחון מזון מזה שנתיים כבסיס לביטחון מזון, כלכלה, התיישבות בארץ ישראל. זה מטיל הרבה עבודה על משרדים נוספים, וזו תוכנית לאומית מקיפה, שמעודכנת מדי חמש שנים ויש לה גם היבטים תקציביים וגם היבטים אחרים שמשליכים על שאר המשרדים.
אז ראשית, אני רוצה לברך אותך גם על האמירות החשובות האלה, המחזקות, כי חשוב לחזק את החקלאים שלנו בעוטף ישראל בדרום ובצפון ובכל מקום אחר, והשטחים החקלאיים הם חשובים. אני חושבת שדווקא שר החקלאות הנוכחי גם שומר על השטחים החקלאיים בהיבטים השונים. ובאמת בתוכניות השונות שבאות גם בוועדות השונות כי אנחנו שותפים איתו בנושא הזה. ואני מאחלת לך, ללא קשר, חבר הכנסת שוסטר, הרבה בהצלחה. אתה עושה עבודה טובה – וצריך לומר, גם איתנו. אתה שותף אמיתי לדרך, לעשייה. תודה רבה על הכול.
לא. אני הסברתי. נו, בני. הסברתי, אמרתי.
546 מילים של עידית סילמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.