הרחבת אתר הפסולת אעבלין-טמרה

אוקיי, אז קודם כול אני רוצה לשאול אותך רגע, עאידה תומא סלימאן: למה את חושבת שהתוכנית הזו פוגעת בבריאות התושבים? הרי בואי נגיד כזה דבר, היום כל תוכנית שמוגשת לוועדת תכנון כזאת או אחרת, דרוש לה תזכיר השפעה על הסביבה, בסדר? תזכיר השפעה על הסביבה בודק את ההיתכנות אם - - -

מיקי לוי. תודה. נדרש תסקיר השפעה על הסביבה כדי לראות מה באמת ההשלכות של תוכנית כזאת.

עכשיו, בואו נגיד כזה דבר: קודם כול, האסטרטגיה של המשרד – את צודקת, האסטרטגיה של המשרד היום היא להיגמל מהטמנה, אבל כאשר אנחנו נגמלים מהטמנה, מתהליך שהיה כאן במשך שנים ארוכות במדינת ישראל, כשמעל 80% מהפסולת במדינת ישראל הולכת להטמנה – אני חייבת לומר שכשאני נכנסתי למשרד, אני קיבלתי באמת שוק שכל כך הרבה פסולת הולכת להטמנה ומזהמת אוויר, קרקע ומים.

צריך לומר שאין לנו הרבה מטמנות במדינת ישראל. מי שאחראית לתחום של הקמת מטמנות וכדומה זו רשות מקרקעי ישראל, כמובן עם ועדות התכנון. מקבלים שם את האישורים אם לפתוח מטמנות, לא לפתוח מטמנות, את אתרי ההטמנה עצמם. אני כן רוצה לומר לך שבסופו של דבר באמת אנחנו צריכים להיגמל מהטמנה.

המטמנה הגדולה בדרום נמצאת באפעה ובצפון אעבלין, כמו שציינת, אבל אם רוצים להיגמל מהטמנה, צריך להביא פתרון אחר. כשנכנסתי למשרד בעצם הבאנו את כל מתקני ההשבה ומתקני הקצה לטיפול בפסולת שלא היו בנמצא. למה רוב הפסולת הלכה להטמנה? כי לא היו עדיין מתקני קצה לטיפול בפסולת, מה שמקובל במיליה של המדינות המפותחות, ה-OECD.

אנחנו התחלנו לצאת בשורה של מתקני קצה לטיפול בפסולת, אם זה לפסולת אורגנית, אם זה תהליכי השבה מפסולת לזהב, לאנרגיה ולחשמל. רק לא מזמן יצא והסתיים המכרז על נאות חובב למתקן ההשבה הראשון במדינת ישראל. אנחנו במעל 20 איתורים בכל מדינת ישראל למתקני השבה נוספים. אגב, יעל רון בן משה מאוד תומכת במתקן ההשבה, לדוגמה בצפון, במילואות או בעברון, באזורים האלה. היא רוצה שיקומו שם מתקני ההשבה, וזה באמת נכון, כי אנחנו רוצים שאנשים לא ייסעו עם הפסולת שלהם רחוק.

עצם העובדה שעכשיו סיימנו את המכרז בנאות חובב נתן לנו את כל הנתונים איך יוצאים עכשיו לקול קורא אמיתי למתקנים נוספים – מה המחירים, מה העלויות, מה הדרישות הסביבתיות וכדומה. ובעזרת השם, בקרוב אנחנו נצא עם קול הקורא הזה למתקני השבה ויוכלו לגשת כל היזמים, גם הפרטיים וגם היוזמות האחרות. מעבר לזה, באמת גם באזור אשכול, גם בשפד"ן עם מתקני פסולת אורגנית, מתקני מיון וטיפול שונים, מתקני פסולת בניין, יצאנו עם שורה שלמה של מתקני קצה לטיפול בפסולת, אבל מתקן ההשבה בנאות חובב, לדוגמה, זה תהליך.

יצרנו כאן שינוי תפיסה, שאנחנו רואים בפסולת משאב ולא מטרד, ואנחנו הופכים את המשאב הזה באמת לאנרגיה וחום. שינוי התפיסה הזה לקח זמן, גם ברמת להביא את המתקנים, לראות את הדבר הזה בחו"ל, להביא אותו לארץ, לשכנע את הרשויות במה שתמיד היה נמב"י, שאף אחד לא רצה את זה בשטח שלו. בעבר היה מתקן כזה שהיה עתיד לקום בשומרוני הטוב, באזור של מעלה אדומים, והמתקן הזה נפל, וזה יצר נמב"י, Not in my back yard, הרצון של אנשים שלא יקימו בשטחם מתקנים. לכן מדינת ישראל עדיין נותרה בהטמנה שהיא לא במיליה של המדינות המפותחות והיא מזהמת אוויר, קרקע ומים.

לא רק זה, צריך לומר שאתרי ההטמנה נמצאים במקומות מרוחקים והשינוע אליהם במשאיות והתורים הם דבר שגם מזהם את האוויר. מה לעשות, משאיות מזהמות. לכן מה קורה? לא מרחיבים. אבל אנחנו היום צריכים להגיע למצב שיש תקופת ביניים, כי עד שיקומו מתקני ההשבה שאנחנו רצים אליהם – ואנחנו הסמכנו בוות"ל מספר אתרים נוספים – אנחנו עובדים על קומפוסט 2000, על עברון, על מילואות.

בכל האזור הזה שאת מדברת עליו יש לנו כמה מקומות גדולים שאנחנו עובדים איתם על תוכניות שהן כבר באמת בדרך, בחוץ. אבל עד שיקומו מתקני ההשבה האלה ועד שיקומו מתקני הקצה לטיפול בפסולת – לדוגמה, האתר של קומפוסט 2000, שנמצא באזור של הקריות ושנים היה תקוע, יצר מפגעים סביבתיים חמורים, ועכשיו שינינו שם את הכול. יש שם מינהלת חדשה לקומפוסט, יוצאים עכשיו עם מכרז חדש שם. עד שיקומו מתקני הקצה האלה, צריך מקום שאליו תשונע הפסולת.

אני אתן לך דוגמה: אם אנחנו מחליטים, לדוגמה, לסגור את אעבלין לגמרי ושלא יהיה שם נפח הטמנה, אז לאן ישנעו את הפסולת של הצפון? ישנעו אותה לאפעה בדרום. העלות לשנע לאפעה בדרום, גם מבחינת פקקי התנועה, גם מבחינת העלויות פר טונאז' – מה לעשות, שינוע במשאית במשך שעות ארוכות ותורים הארוכים, שיצטרכו לעמוד בהם שם כי כולם יביאו רק לאתר הזה את ההטמנה שלהם, והעלויות יהיו הרבה יותר גבוהות.

עכשיו, באתר הספציפי הזה שאת מדברת עליו אנחנו לא מדברים על הטמנת פסולת ביתית באופן הרגיל. יש שם מתקן מיון, ואנחנו מדברים על שאריות מיון, ואנחנו מדברים על פסולת שכבר עברה תהליך של טיפול. אני רוצה לתת לך דוגמה על עברון, ששם עתיד לקום מתקן השבה, רוצים להקים שם. אגב, במקום שאת מדברת עליו, באעבלין, אין אישור להקמת משרפה, גם בוועדת התכנון.

ועדת התכנון ציינה שבאמת אפשר להקים שם מתקני תשתית מתקדמים למיון, לטיפול ולמחזור ומערכים מתקדמים לטיפול בתשטיפים. התוכנית לא כוללת אישור להקמת מתקן השבה תרמי מפסולת, שזה מה שאת קראת לו המשרפה. זה לא כולל את הדבר הזה, ולכן לא יקום שם מתקן השבה anyway. היום יש שם מתקן מיון וטיפול בפסולת אורגנית ורק את שאריות המיון מעבירים לתאי ההטמנה באעבלין, כי שם יש כרגע נפח באזור הצפוני, כדי שלא יצטרכו – רגע, שנייה – כדי שלא יצטרכו לשנע את זה דרומה.

עכשיו אני רוצה לתת לך דוגמה של עברון. בעברון הכינו תוכנית להקמת מתקן השבה, והם ייגשו, אני מאמינה, כשיהיה קול קורא למתקן השבה. מנגד, לעברון יש היום מטמנה ולמטמנה הזאת הייתה תוכנית של עלייה לגובה שהייתה בוועדות התכנון. ואנחנו במשרד להגנת הסביבה התנגדנו להעלות לגובה את הר הפסולת שרצו להקים שם בעברון, כי באמת זה היה גם מזהם סביבתית וגם מבחינת נראות לעין, כמו שאת אומרת, זה לא היה נראה טוב.

אני כן רוצה להגיד לך שמבחינת התוכנית, תזכיר השפעה על הסביבה, ואני אומרת לך את זה על פי מה שהמשרד כתב בצורה מסודרת – כמו שאמרתי, עד שיקומו מתקני ההשבה המשרד בנה יחד עם מינהל התכנון, ביחד עם רמ"י, את תקופת הביניים של איפה תוטמן פסולת ואיזה סוג של פסולת תוטמן. זו תוכנית סדורה שהוצגה. אני כן רוצה להגיד לך שהאתר הזה קולט פסולת ביתית מעורבת במתקן המיון ופסולת אורגנית ממוינת במתקן הטיפול, ומה שעובר להטמנה הוא רק שאריות מיון או פסולת אורגנית שעברה ייצוב בלבד. זאת אומרת, לא מעבירים את כל הפסולת של הצפון להטמנה. וצריך לומר שהוגש ואושר תסקיר השפעה על הסביבה בהתאם להנחיות של המשרד להגנת הסביבה. הוגש ואושר בתוכנית הזו של אעבלין תסקיר השפעה על הסביבה. שאלות נוספות, עאידה? בבקשה.

יש לי שאלה. אני רוצה לשאול אותך, עאידה: מה יעשו עם הפסולת היום, שאריות המיון, והטיפול בצפון? היום יש לך שאריות מיון וטיפול, ונדרש נפח הטמנה.

לא, אבל יש שם אתר.

עאידה, יש כאן תוכנית שהובאה לוועדת התכנון והבנייה.

מאיפה הם?

צפון? איפה בצפון, שלומי? קריית שמונה? שלומי? נהריה? עכו? עוד למטה, חיפה?

עאידה, אני רק אומרת לך, עוד פעם, האתר הזה פועל היום מתוקף תוכנית של בניין ועיר. יש להם תוכנית של אתר עם נפחי הטמנה. הם ביקשו בתוך נפחי ההטמנה גם את הנושא של ההרחבה. להרחבה הזו צריך להגיש תסקיר השפעה על הסביבה, שנבחן. בהחלט, האסטרטגיה של המשרד היא צמצום ההטמנה, ואנחנו מצמצמים על ידי הקמת – רגע, לא, שם יש גם מתקן מיון. כשמקימים מתקני מיון, כמו מתקן המיון שהשקנו לא מזמן בעברון, אז אנחנו לא מטמינים את כל הפסולת. לפני שאנחנו מטמינים את השאריות, אנחנו ממיינים, כדי שמה שיוטמן יהיה ממש מעט, והשאר יחזור – כי זו האסטרטגיה של המשרד – לכלכלה מעגלית, למחזור חזרה. ולכן יש שאריות. יש שאריות שהולכות להטמנה.

כמובן שהייתי שמחה מאוד אם השרים לפניי היו רואים את מה שאני ואת וכולם פה חושבים, שעניין ההטמנה היה צריך להיגמר מזמן, וכבר היו מקימים מתקנים לטיפול בפסולת. אבל עצם העובדה שעדיין לא הקימו, ואנחנו הראשונים שהקימו מתקני השבה, ויצאנו למכרזים כאלה, ואנחנו עם תוכניות, מעל 20 איתורים בכל הארץ – אז אנחנו מקדמים את זה. אבל עד שהם ייבנו נדרש נפח ביניים. אנחנו לא פותחים עוד מטמנות – אנחנו משתמשים במה שקיים היום לתוספת של שאריות מיון להטמנה.

התוכנית הזו – כמה זמן? כמה זמן שלוקח לבנות בערך מתקן השבה. לדוגמה, עכשיו יצאנו עם המכרז בנאות חובב. אני מאמינה שבארבע השנים הקרובות, אולי אפילו פחות, כבר יהיה מתקן השבה בנאות חובב. זה באמת בתוכניות. אלו מתקני השבה ראשונים בישראל, אבל אנחנו מיישרים קו עם המיליה של המדינות המפותחות ב-OECD. ואני שמחה מאוד שבקדנציה שלי אני זוכה להוביל את האסטרטגיה הזאת של מהטמנה להשבה, אבל באמת ליישם אותה גם הלכה למעשה.

יעל רון בן משה לא סתם שאלה מה קורה עם הצוות הבין-משרדי הזה, כי אנחנו בתור משרד אמרנו – אני כשרה – צריך לעשות רפורמה בעולמות הפסולת. אין מה לעשות, אי אפשר להמשיך להישאר במתקני תשתית כל כך מועטים. ובנוסף, מי שיודע לדוגמה מה מצב קרן הניקיון – ואנחנו גם נותנים עליה סטטוס, וגם אפשר לבוא ולבדוק אותה – את כל קרן הניקיון אנחנו - - -

שנייה, אני עונה ליעל על השאלה. לא, זו לא אסטרטגיה הפוכה, ממש לא. ממש לא.

עד שלא יהיו קוסמים במדינת ישראל שיעלימו לבד את הפסולת ויעלימו אותה לכולנו מהשולחנות, אין מה לעשות – אנחנו נשתמש במה שיש, נקים גם מתקני מיון, נשתמש בכלכלה מעגלית, נשתדל למחזר את מה שניתן למחזר. אבל מה שלא ניתן למחזר, שברמת העיקרון היה צריך ללכת להשבה, בינתיים ילך להטמנה. וכאשר יהיו מתקני ההשבה במלואם, אנחנו נוכל להיגמל מהטמנה לחלוטין. אבל עד אז נצטרך להשתמש במה שקיים. אנחנו לא נשנע פסולת מהצפון לאתר אפעה בדרום כי זה גם יעלה יותר יקר לרשויות.

אגב, אני רוצה להגיד לך שאני, שנלחמה על זה שעברון לא יעלו לגובה, גם השגתי פיצוי מהאוצר לכל הרשויות שהיו אמורות להטמין בעברון ולעלות לגובה כדי שהם ימיינו לפני כן וניתן פתרונות להטמנה של שאריות המיון במקומות אחרים. זה עולה יותר יקר, כי הכי זול זה להטמין ולעלות לגובה בהר של פסולת. אנחנו מתקצבים את הרשויות האלה כדי שלא יהיו מפגעים סביבתיים. לכן אנחנו הראשונים שנותנים מענה לנושא הזה.

ויעל, אני רוצה לענות לך. התהליך של הוועדה, של כל הדיונים של הצוות הבין-משרדי, לקראת סיום. אני חייבת לומר שפה החשיבה שלי היא חשיבה שהולכת לעבר הקמה של גוף שיוכל לתכלל את הטיפול בפסולת – אם זו מינהלת, אם זו רשות. אנחנו הולכים לשם, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים עוד כסף למתקני התשתית. ברוך השם, עשינו עבודה טובה בארבע השנים האלה ויצאנו להרבה קולות קוראים ולהרבה כסף מקרן הניקיון. אם בעבר לקרן הניקיון הייתה בטן והיא אגרה כספים, עכשיו הכספים האלה מתממשים, הולכים למתקני קצה לטיפול בפסולת, מתקני קצה לטיפול בפסולת בניין, מתקני השבה. כל מתקן כזה, שנתנו לו בערך 600 מיליון שקלים, מתקן השבה בנאות חובב, יש עלויות אדירות. עכשיו אנחנו נצא לקולות קוראים של עוד – אולי זה יספיק לשניים, אולי שניים פלוס – מתקני השבה ועוד מתקני קצה קטנים.

אם אנחנו באמת רוצים לעשות שינוי ענק בשנים הקרובות, כי הרי אי-אפשר לצמצם פערים של 20 ו-30 שנה בקדנציה אחת של שרה. אנחנו צריכים עוד כסף. קרן הניקיון לא תספיק לכל מתקני התשתית שאנחנו רוצים להקים. אגב, גם עכשיו, בשיקום דרום ובשיקום צפון, בכולם, אנחנו מכניסים הקמת מתקני תשתית, גם ברמת התכנון. אנחנו מביאים עוד מעט את אתר תימורים גם לאישור והסמכה לוות"ל; הבאנו את קדמת גליל בהסמכה לוות"ל; הבאנו במטה יהודה הסמכה לוות"ל; אנחנו הולכים להקים מתקני קצה גם באזורי יהודה ושומרון – ברנטיס, בתרקומיה – במקומות שהם סופר-קריטיים והם חשובים ללכת מכיוון של מהטמנה להשבה.

הצוות הבין-משרדי כרגע מסיים את העבודה שלו. יש עוד מפגש אחד של דיון, ואנחנו נעשה שם תכלול של כל הדיון הזה ונצא עם מסקנות מאוד מאוד ברורות לאיזה כיוון הולכים, ואנחנו גם נביא את זה. אני מקווה שאביא את זה כהצעת מחליטים לממשלה, באמת, עם המבנה שאני חושבת שנכון לעשות, אם זה בתוך המשרד, אם זה מחוץ למשרד.

אנחנו בוודאי נעדכן אתכם על כל הפרטים ונביא לכם את המתודה הנכונה שראינו לנכון. אני יכולה להגיד לכם שבסופו של דבר יש הרבה רצון טוב מצד המשרד, אבל זה דורש תקינה, זה דורש אכיפה, זה דורש שכל הכלכלה המעגלית תתמוך בזה. באמת באמת יש כאן שורה שלמה: תיקון חוק הפיקדון; תיקון חוק האריזה שהבאנו; התיקון של חוק פסולת בניין, שאו-טו-טו נגמר בוועדה. יש כאן הרבה רפורמות שבאות יחד ושייתנו את כל המענה לטיפול נכון בפסולת.

אשר למה שאמרת, יוראי, אז מה לעשות, אם אילנה קוריאל מגישה שאילתה ביום שישי, דקה לפני שבת, והדובר אומר לה, מבקש ממנה, לתת מענה, אבל היא לא מחכה למענה של דוברות המשרד ומשתמשת בנתונים חלקיים שניתנו לה – גם פורסם שם שהם נתונים חלקיים על דברים חלקיים שהיא ביקשה. הדובר של המשרד בא ונתן לה, ואמר לה שיש שם נתונים חלקיים על שנה מסוימת בדברים מסוימים. זכותה להגיד מה שהיא רוצה, ואנחנו לא נריב איתה.

מגמה ירוקה, בעיניי, מה לעשות, היא מגמה רעה, כי מי שעושה כנסים לטובת העם הפלסטיני ולטובת מי שנרצח בעזה וההשפעות הסביבתיות, ולא מטפל בחיילים שלנו ודואג לאזרחי מדינת ישראל, אז בעיניי הוא מגמה רעה.

אגב, אני שמחה שהם לא מתוקצבים על ידי המשרד להגנת הסביבה.

באמת? לא מגיע להם גם.

שהם ימשיכו לעשות את אירוע הנכבה שלהם באוניברסיטה העברית ולתמוך במחבלים.