כבוד השרה, הוועדה המחוזית הפקידה את תוכנית 261-1333368 להרחבה דרסטית של אתר פסולת אעבלין, כולל תוספת הטמנה מסיבית והקמת משרפה, בניגוד לאסטרטגיית המשרד, שהייתה עד עכשיו לצמצם.
ברצוני לשאול:
כיצד יפעל משרדך לעצירת התוכנית, הפוגעת בבריאות התושבים, ומדוע הוועדה המחוזית שותפה להגשתה בניגוד למדיניות צמצום ההטמנה?
האמת היא שאני מתפעלת מהתוכניות לעתיד במשרד, אבל אני שואלת שאלה מאוד פשוטה: למה תקופת הביניים שאת מדברת עליה, כבוד השרה, חייבת לקרות דווקא בהרחבה של המטמנה - - -
אני עוד לא שאלתי. אני חושבת שכמו שחושבים על פתרונות מתקדמים שהם לא מזהמים באזורים אחרים בצפון, דווקא באזור הזה, בין אעבלין לטמרה, חושבים על הדרכים שהמשרד הכריז שהוא - -
שנייה. - - רוצה להיפטר מהן. הרי המשרד קבע לעצמו. עכשיו, לא רק שמשאירים את המטמנה – מרחיבים אותה, גורמים נזק לבעלי הקרקעות מסביב, כי זה מגביל את השימוש בקרקע מסביב, מעלים את רמת הזיהום באזור, וכל זה בתיאום דווקא עם הגורם שמבצע את העבודה, שקיבל את המכרז. ממתי המשרד מפתח את התוכניות שלו בתיאום עם מי שמבצע את העבודה?
167 מילים של עאידה תומא סלימאן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.