קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, חיילים מדהימים, עם ישראל, אני רוצה לדבר איתכם על נושא שיבוא לפתחי מחר בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. הנושא הוא הצעת חוק ממשלתית, כבודו – הגבלת שכר טרחה בתביעות של נכי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות האיבה; תביעות לקבלת נכות, לקבלת זכויות מהמדינה עקב פציעתם.
אני חייבת לומר לכם שהצעת החוק הזאת לא הייתה באה לעולם אילו הלשכה הייתה מטפלת כראוי, וכפי שהיה מצופה ממנה, באותם משרדים ועורכי דין, שפשוטו כמשמעו עשקו, עשקו את הנכים. אני מאמינה גדולה בשוק החופשי; אני מאמינה שאין להתערב בו, אלא רק במקרים מיוחדים, ובוודאי כאשר ישנה גילדה שאמורה לשמור על איכות המקצוע, על יושרו ועל טוהר מידותיהם של אלה העוסקים בו.
לא מדובר בהצעות חוק חדשות. חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון לא נמצא פה, אבל הוא הגיש את אותה הצעת חוק כבר לפני שנים והרבה לפני שמחת תורה התשפ"ג, 7 באוקטובר 2023. אבל מאז המלחמה, אותם עורכי דין, אותם משרדים, הרהיבו עוז ובעזות מצח החתימו פצועים ונכים על הסכמים הזויים, הזויים, ודרשו סכומי עתק מאותה אוכלוסייה שנזקקת לכל שקל שהיא מקבלת מהמדינה; סכומים חסרי פרופורציה מול העבודה שנעשתה, מול השעות שהושקעו באותם תיקים.
עכשיו אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, לאזרחים היקרים שיושבים מולי, ובכלל למי שצופה – רוב-רובם של עורכי הדין והחברות למימוש זכויות הם בסדר, הם באמת עוזרים למי שפונה אליהם ומסייעים לו לקבל את הזכויות. אבל ישנה קבוצה שפשוט לא ראתה בעיניים, וכל מה שהיא ראתה בעיניים זה דולרים וכסף, ולא משנה מי עומד מולה, ופשוט חמסה וגזלה מאותה אוכלוסייה נזקקת.
אני מקיימת דיונים על כך כבר מעל חצי שנה, ואני פונה – עכשיו כבר מאוחר מדי וקצת מדי, אבל פניתי ללשכה פעם אחר פעם ואמרתי להם: תתקנו, תפעלו, גם כנגד אותם סוררים, וגם תוציאו החלטות עקרוניות נגד האירוע הזה. כן, כן, כן, ושום דבר לא נעשה, פעם אחר פעם. בפעם הקודמת שהיה לנו דיון, הבטיחו שיביאו לנו רשימה של כנגד מי הם פעלו, ולא עשו כלום.
ואני חייבת לומר לכולכם פה, וגם ללשכה, זה שהיא מוציאה כלפיי וכלפי היועצת המשפטית של הוועדה מכתבי שטנה ומכתבים שקריים שבהם הם טוענים שאנחנו פועלים שלא כראוי, זה לא ירתיע אותנו מלהמשיך לדאוג לאותה אוכלוסייה של נכי צה"ל, כוחות הביטחון ופעולות האיבה, כי אנחנו דואגים להם. וכאשר חוסר האיזון כל כך משמעותי, והלשכה לא מזיזה אצבע כדי לטפל בהם, אלא רק מדברת על כך שהיא תפעל ותעשה משהו, אז אנחנו לא יכולים לעמוד מנגד. אנחנו חייבים, חייבים, לפעול ולתקן את העיוות הזה, והעיוות הזה יתוקן. כן, כן, אני אומרת לכם, ללשכה, ולכל עורכי הדין הסוררים – כדאי לכם לשוב, ולשלם חזרה את הכספים שלקחתם מאותם נכים שצריכים את הכסף הזה למחייתם ולשיקומם, כי אם אתם לא תעשו את זה, אנחנו נעשה את זה. תודה.
436 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.