תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס ממש בדקה-דקה וחצי למה שקרה פה עכשיו. אין לי טענות לאייכלר. אנחנו יודעים שהוא שונא את המדינה ושונא את הציונות. אבל מה שהליכוד עשה פה – זה נרשם. אזרחי ישראל ראו את זה שהצבעתם בעד ההטבה הכי משמעותית למשתמטים. הליכוד תמך כעת בהטבה הכי משמעותית, הכי משמעותית, למשתמטים, על חשבון החיילים שלנו, על חשבון משרתי המילואים, על חשבון כל מי שמשרת, כל מי שעובד, כל מי שמשלם מיסים במדינה הזאת. הליכוד עכשיו ירק להם בפנים, ואת התשובה אתם תקבלו בקלפי. אני מבטיח לכם, אנחנו לא נשכח, הציבור לא ישכח, ואנחנו נזכיר את זה כל יום מחדש. את המכה הליכוד יקבל בקלפי.
חבריי חברי הכנסת - - -
כן, פינדרוס. כן, מה רצית לומר? אני מתקדם. אליך אין לי טענות. אין לי גם ציפיות ממך. הכול בסדר.
אדוני היושב-ראש, במסגרת הסכם המכס של ממשלת ישראל עם ארצות הברית שנחתם לפני זמן מה, ישראל התחייבה לסבסד יבוא חיטה מארצות הברית בסך כ-60 מיליון בכל שנה במשך העשור הקרוב.
פרוש, בבוא העת אנחנו נחקור מה עשית שלוש שנים עם 120 מיליון במשרד שלך. תאמין לי, אני זוכר את זה. זוכר את זה.
אדוני היושב-ראש, לגבי ההסכם עם ארצות הברית, לכאורה ההסכם הזה מחזק את ביטחון המזון של מדינת ישראל ומייצר ודאות לגבי מקורות החיטה שלנו לשנים הקרובות, אבל זה לכאורה בלבד. במסגרת אותו הסכם, ממשלת ישראל הנוכחית גם התחייבה לבטל את ההקלות והפטורים על יבוא חיטה מהמקורות המרכזיים שמדינת ישראל מייבאת מהם – מדובר ברוסיה ובאוקראינה. כלומר, מקורות היבוא המרכזיים של ישראל בשנים האחרונות ייפגעו, והתלות שלנו ממקור אחר תגדל באופן משמעותי. יתרה מזאת, בזמן שרוסיה ואוקראינה סיפקו יותר מ-50% מהיבוא של דגנים מרכזיים מאז שנת 2014, החלק של ארצות הברית באותה תקופה עמד על 17% בלבד.
כל זה נכון גם במהלך המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שמתנהלת בקצת יותר מארבע השנים האחרונות, שפגעה אומנם בשרשרת האספקה, והיה מצופה שתוביל להידרדרות משמעותית, אבל מה שקרה זה ההפך: בשנת 2024, בשיא המלחמה, שיעור הדגנים שרכשנו מהן עמד על שיא של 70% מתוך כלל היבוא, בזמן שארצות הברית סיפקה פחות מ-7% – פי עשרה פחות. אז כדאי לתהות מה ההצדקה לשינוי כל כך משמעותי בהסכם.
אחד השינויים המרכזיים במסגרת ההסכם הוא הטלת מכס בסך 50%, לא פחות מ-50%, על מספוא החיטה שמגיע מרוסיה ומאוקראינה. המשמעות היא שעלויות המזון לבעלי חיים יגדלו באופן דרסטי, וזה ישפיע כמובן ישירות על מחירי הבשר, העוף וכל המוצרים הנלווים. הצעד הזה אפילו עלול להוביל לכך שהיבואנים יסבו את החיטה למאכל בעלי חיים, וכך תישאר פחות חיטה למאכל אדם. כל זה קורה בזמן שמדינת ישראל סובלת מבצורת מתמשכת, שמקשה מאוד על החקלאים ופגעת בתוצרים המקומיים. אם במהלך שנה רגילה פחות מ-10% מהחיטה שצורכים בישראל גדלה כאן, בתקופת הבצורת המצב חמור אף יותר ומדובר באחוזים בודדים. כלומר, אנחנו תלויים ביבוא חיטה, וגם זה מתייקר לנו מאוד.
כך או כך, הגדלת המכס על מספוא מאותן המדינות בתמורה להגדלת היבוא מארצות הברית, עלולה להוביל לשינויים משמעותיים בחקלאות ובמשק המזון הישראלי. כל זה יקרה באופן שיגדיל עלויות של מוצרים רבים לכל מי שחי כאן. היעדר פתרון למצב הזה יוביל להתגברות קיצונית של יוקר המחיה ולפגיעה נוספת ברמת החיים של אזרחי מדינת ישראל. אנחנו יודעים היטב מה קרה עם יוקר המחיה בשלוש וחצי השנים האחרונות, ומה קרה עם רמת החיים בהיעדר צמיחה כלכלית בשנתיים וחצי האחרונות.
כדי להבהיר עד כמה זה ישפיע לנו על החיים, אני רוצה להקריא רשימה חלקית של מוצרים בסיסיים בישראל שהולכים להתייקר בגלל התייקרות המזון של בעלי חיים ופגיעה במקורות החיטה למאכל אדם: מדובר בביצים, בחלב, בשמנת מתוקה וחמוצה, בחמאה, באשל, בלבנה, בשוקו, ביוגורטים, במעדנים, בקוטג', בגבינות קשות ומלוחות, בגבינות עזים, בעוף, בבשר – יש לי פה רשימה ארוכה מאוד בעצם מכל התחומים והענפים של מוצרי המזון – פיתות, בירות, פסטות, ג'חנון, חלות, הכול, ועוד אין-ספור מוצרים בסיסיים שנמצאים בכל בית בישראל.
אם לא יימצא פתרון מיידי לבעיה הזאת – ואני דיברתי עם לא מעט גורמים המעורבים בנושא הזה, גם ישראלים וגם לא ישראלים. אם לא יימצא פתרון מיידי שיכלול הגדלה משמעותית של יבוא החיטה לישראל, או לחלופין יבוא ממקורות שזולים יותר מזה שההסכם קובע, יוקר המחיה, יוקר המחיה בישראל, שנמצא גם כך בשיא בין היתר בגלל המדיניות הכושלת של הממשלה, ילך ויגדל. הציבור הישראלי נושא בנטל גדול בשנים האחרונות גם בלי ההתייקרות הזאת של המוצרים הבסיסיים.
לא הבנתי, על מה אתה מדבר? אתה רוצה שנדבר על זה?
אבל אין לי זמן, יש לי רק שתי דקות לחיטה.
אם אדוני היושב-ראש ייתן לי עוד שמונה דקות, אני מוכן להסביר לך.
אני אשמח להסביר לך.
הכול בסדר, אני דווקא פתוח מאוד לשיח הזה. אני פתוח מאוד, פשוט אין לי זמן, תכף הוא יוריד אותי מהדוכן.
בסדר גמור, אנחנו לא מכירים מהיום, נכון?
מה זה לא להאמין? זה לא להאמין איך בזמן הזה אתם עדיין ממשיכים לגזול כסף ממשרתי המילואים. זה מה שלא ייאמן.
יש הרבה דברים שהם "לא להאמין", שקרו פה בשלוש וחצי השנים האחרונות, בוא.
לא תמיד.
אוקיי, תודה. הינה שתי הדקות שהוא לקח ממך, אני מחזיר לך אותן.
הכול בסדר.
אתה פוגע לי בפריימריז.
אני חייב לומר שאני אוהב את גפני, ולא מתבייש לומר את זה. אני חוזר שנייה לנושא, ואני רוצה לומר שגם ככה יוקר המחיה בישראל הוא בלתי נסבל – הוא בטח עלה משמעותית בשנים האחרונות, וההתייקרות הזאת בטח לא תוסיף. מדובר בסוגיה מורכבת וגם משמעותית ביותר. אני מבין ומכיר שמדובר גם בהיבטים הבין-לאומיים, אבל הבעיה היא שהממשלה בכלל לא נותנת על כך את הדעת, ואם פועל יוצא של ההסכם הזה הוא זינוק נוסף במחירי המזון או ביוקר המחיה, מצופה מהשרים הרלוונטיים לומר את האמת לציבור, וזו בעצם המטרה של ההצעה הזאת.
אני מצפה מהממשלה לומר את האמת, ואם התוצאה של ההסכם היא זינוק נוסף במחירי המזון, אז צריך לומר את זה ולתאם ציפיות. אני מודה לך מאוד, אדוני היושב-ראש.
908 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.