קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, יכולתי אתמול להתעלם מהפניקה המטורפת של הקואליציה על החיבור בין יש עתיד למפלגה של בנט. הגדילה ועשתה טלי, שעמדה פה והסבירה: איזה טמטום; הוא היה פה, הוא היה שם.
אני רוצה רגע לעשות סדר בדברים. קודם כול, איך אתם בכלל מעיזים לדבר על מי עשה מה כשאתם ממשלת 7 באוקטובר? אתם הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר - - -
כן, אתם, כן, אתם, זה קרה במשמרת שלכם. אני יודע שאתם המצאתם את הביטוי המדהים "אשמה ללא אחריות" – "אחריות ללא אשמה". אבל מה לעשות? בעולם מתוקן, כאשר אתם ראש הממשלה, אז אתם אחראים גם לרע, לא רק לטוב. אז אתם, כן, הבאתם על מדינת ישראל את 7 באוקטובר. אתם אלה שלא יודעים להכריע בדרום. טלי, מי כמוך יודעת, ובועז, אתה יודע את זה יותר טוב מכולם כיו"ר הוועדה, שמי ששולט היום בעזה זה החמאס. נכנסנו, נלחמנו, עשינו, הצבא נתן את כל-כולו, אבל בסוף, ראש הממשלה הזה לא יודע להכריע. מה לעשות? צריך להגיד את האמת לאזרחי מדינת ישראל: 30,000 חמושים חמאסניקים שולטים היום בעזה.
אם אנחנו מדברים על הצפון, וברגע זה נלחמים בצפון, הם עדיין לא מפסיקים לירות על תושבי הצפון. עכשיו, לא מזמן, אחת מחברות הוועדה שלחה לנו סרטון בלייב, איך נראה הבית שלה, איך נראים השכנים שלה, איך נראית שגרת החיים של הילדים שלה – אזעקות בלתי פוסקות. גם שם לא ידעתם להכריע. ובואו נדבר גם על איראן – הפדיחה הזאת שאזרחי מדינת ישראל גילו מנשיא זר שאנחנו בהפסקת אש, ואחרי זה גילינו שאנחנו בהפסקת אש גם בלבנון, ואם זה לא מספיק, גילינו בעוד ציוץ שיש הפסקת אש לעוד שלושה שבועות.
אבל אז הם יבואו וידברו על שני מנהיגים ששמו בצד הכול בשביל אזרחי מדינת ישראל, שהשאירו ממשלה במצב הכי טוב שהיה פה, במצב הבין-לאומי הכי טוב שהיה פה ובמצב הכספי הכי טוב שהיה פה.
שרים שקמו בבוקר והלכו לעבוד בשביל הציבור. לא הלכו להצטלם, לא הלכו לעשות כל היום פוליטיקה, לא הלכו לבלבל את המוח לאזרחי מדינת ישראל – הלכו לעבוד. הלכו לעבוד. אתם לא מאמינים איך זה נראה, אני הייתי שם. מאיר כהן הוא דוגמה טובה, הוא היה שר הרווחה. האדם, בשנה וחצי שבהם הוא היה במשרד, עשה מהפכה: דאג לאוכלוסיות החלשות, דאג לנגב, דאג לכל מה ששר הרווחה אמור לעשות. היה גם שר אוצר, ליברמן, שהחזיר לכם 50 מיליארד שקל לחשבון. היה שר החוץ, לפיד, שערך את פסגת הנגב והביא לפה שרי חוץ מכל העולם בשביל להרים את מעמדה של מדינת ישראל.
לקחתם את כל הדבר הזה, ומה עשיתם ממנו? היום אזרחים במדינת ישראל מפחדים ללכת לסופר, אבל אתם תמשיכו לשדר לנו כאילו זה אשמת מי? מי היה פה ראש ממשלה ב-18 השנים האחרונות? איך, סער, איך אתם יכולים לעלות לכאן ולדבר על מי עשה ככה, מה עשו ככה? אני מוכן להתעמת עם מי שאתם רוצים בעובדות: מי הביא את מדינת ישראל למצב הביטחוני הכי גרוע שהיא הייתה בו? מי הביא את מדינת ישראל למצב הכלכלי הכי גרוע שהיינו בו? וכמובן, איך אפשר להתעלם לרגע מהעובדה שיש לנו שר לביטחון פנים שמתנהג יותר כמו כוכב טיק-טוק? אף אחד לא יודע איפה הוא, הוא לא נמצא. אין שר.
מירב, אני אגיד לך איפה הוא לא נמצא – הוא לא נמצא בזירת הרצח בפתח תקווה, בפיצה, והוא עוד יגיד שאי-אפשר לשים שוטר על כל פיצוצייה, על כל פיצרייה. מי ביקש ממך? תעשו את העבודה שלכם. יש מודיעין, יש אכיפה – איפה אתם? והוא לא נמצא בזירת הפשע והרצח בבאר שבע והוא לא נמצא בזירת הדקירה בתל אביב. איפה הוא כן נמצא? רק איפה שמצטלם יפה, רק איפה שאפשר להנדס את הפריים, רק איפה שאפשר שימחאו לו כפיים.
אז אני רוצה לשאול את השר בן גביר: איך אתה לא מתבייש? איך עוד לא הגעת לפתח תקווה? איך עוד לא נסעת לבאר שבע? איך אתה לא מצליח להתמודד עם כנופיה של ילדים, ילדים בני 15, ולעצור את הפחד שזה יכול לקרות לכל ילד במדינת ישראל? תודה, אדוני.
629 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.