קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חברותיי וחבריי לכנסת, חברי הכנסת מימין ומי שהיו אמורים לכאורה להיות מאוד רלוונטיים לדיון הזה, חבריי חברי הכנסת משמאל – אתם שצועקים כאן שנים על זכויות אדם, על חירויות הפרט, על חופש ביטוי, על תקשורת חופשית. רק בשנה האחרונה שמענו אתכם פה צווחים על החלטות שאין להן קשר לסתימת פיות ולחופש ביטוי, כן? סגירת גלי צה"ל, דברים הפוכים בדיוק – הממשלה אמרה: אני לא מתערבת, אני פותחת את זה לשוק, אני לא יוצרת תחנה צבאית, אבל אתם צווחתם שסותמים פיות ומונעים את חופש הביטוי.
על זה עומד השמאל שנים ארוכות, מימי שולה אלוני, שעשתה את זה באמת מנימי נפשה, ועד היום. והינה, כשמגיעה לפני שבוע וחצי חוות דעת של היועצת המשפטית שמודיעה לבג"ץ שנפתחה חקירה או בדיקה של משטרת ישראל – לא להאמין אפילו לומר את המילים האלו – נגד ערוץ 14, נגד ינון מגל, נגד יעקב ברדוגו, יסמין - -
- - אתם הפכתם לדגים. מנזר השתקנים. מה, לברדוגו אין חופש ביטוי, יסמין פרידמן? אין לו חופש ביטוי? אין. יותם זמרי, אפשר לסתום לו פיות? אפשר.
איפה חופש הביטוי? ליברליזם, אמרתם. איפה השמאל? וולטר, היו מצוטטים פה את וולטר.
אני לא מסכים עם אף מילה שאתה אומר, אבל אני אילחם עד מוות כדי שאתה תאמר את דעתך, נכון? על זכותך. זה נגמר – אין וולטר, אין לוק, אין ג'ון סטיוארט מיל. הכול נמחק מהאג'נדה. ועל מה מדובר, אדוני? על איזו הודעה שגרמה – מה גרם ליועצת המשפטית להודיע שתיפתח בדיקה? אתה יודע, אנשים ראו את הכותרת, היו עוד תמימים בארץ, חשבו, מי יודע מה ערוץ 14 עשו, איזה משהו. מה קרה? יותם זמרי אמר: צריך לשים פס על בג"ץ; ברדוגו קרא ליצחק עמית "דיקטטור". נו, מה? קודם כול, צודקים. צודקים, מדויק. מה, השופט יצחק עמית לא נוהג כדיקטטור? לא מבטל חוקים? לא הכתיר את עצמו על דעת עצמו? לא מסרס גופים ציבוריים כמו מבקר המדינה על פי חוק-יסוד? לא משתלט על גופי ביטחון, משטרה, שב"כ, ממנה קצינים בכירים, לא נותן לשר לקבוע מדיניות? כל הדברים הקלאסיים בדמוקרטיה.
אבל נניח שלא מוצא חן בעיניכם, מאיר, הסגנון הזה. נניח שלא מוצא חן – אז על זה פותחים בחקירה? הינה, אני מזכיר לך. 30 שנה אני כאן – לפחות, קצת יותר. מסע שיסוי תקשורתי על נתניהו, על המשפחה שלו, בשנתיים האחרונות; קריאות לסרבנות פוליטית – לא סרבנות מצפונית, זה דווקא דבר טוב; סרבנות פוליטית – קריאות מחרידות נגד שרי ממשלה, מה לא היה פה?
הינה, תראה, יותם זמרי אמר: לשים פס על בג"ץ. בן כספית: ממשלה כזו, אנחנו האזרחים לא צריכים להכיר בה. ברדוגו אמר: דיקטטור, כן? על זה חקירה. רוגל אלפר, הארץ: "כשנתניהו יחזור לשלטון הוא יהיה דיקטטור". מה, מאיר? "דיקטטור" ו"דיקטטור", זה דומה קצת, לא? בואו נמשיך. אורי משגב: אני הראשון שקרא לנתניהו ראש ארגון פשע - - - זה לא ארגון פשע, זה ארגון טרור, וככה אנחנו צריכים להתייחס אליו". אדם עיתונאי קובע שראש ממשלה הוא ראש ארגון טרור – וזה עבר, היועמ"שית הפכה לדג. הם כולם שתקו.
משפט אחד. תשמע, תשמע. אני חושב שהיום רוב אזרחי ישראל כבר מבינים הכול. בכלל מוזר שהעזנו לחשוב שלזמרי, לברדוגו ולמגל יש חופש ביטוי. חופש ביטוי זה רק ביטוי, כידוע, של ההגמוניה, ואם יש ערוץ כמו ערוץ 14, שמביע דעה אחרת – אגב, דעה של רוב הציבור, כמו שאתה יודע - -
- - ומעז להביא את הקול של העם, אז נגמר חופש הביטוי.
מה שנגמר באמת זה בדיוק זה. הליברליזם המזויף הזה נגמר. אנחנו בדקות האחרונות שלו. אולי ייקח לנו עוד קצת זמן, אבל זה יסתיים, אזרחי ישראל.
564 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.