קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני עונה בשם משרד האוצר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בשבועיים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה לגביה עמדה על ידי ועדת שרים לענייני חקיקה, תהיה עמדת הממשלה להתנגד. עמדת אגף התקציבים, אגף הכלכלן הראשי ורשות שוק ההון היא שהצעת החוק תקודם במסגרת הצעת חוק ממשלתית בנושא זה, אשר הונחה על ידי הממשלה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה. עמדתה זו נובעת מכך שהממשלה גיבשה ומקדמת הסדר ממשלתי כולל בנושא, אשר נועד להגביר את התחרות בשוק השירותים הפיננסיים, להרחיב את היצע השירותים לציבור ולקדם ודאות רגולטורית, תוך שמירה על פיקוח מתאים ואינטרסים ציבוריים חיוניים.
עכשיו אני אבקש לנצל את הזמן, לפני שאני אתחיל, להגיב על הדברים שהיו פה קודם. ראיתי שנוצר איזשהו הייפ של כל המשועממים למיניהם לאחר שהעזתי, באמת, בשיא חוצפתי, להשיב לדברי הבלע, ממש לא בפעם הראשונה, המסיתים כנגדי, של גלעד קריב. אז קודם כול, נפיץ לכל מפיצי הפייק למיניהם – כמובן, כמובן שלא התייחסתי בשום מילה בדבריי לקהילת הלהט"ב, על אף השקרים וכל הפייק ניוז שמופצים. אגב, אתם מוזמנים לעשות פעולה פשוטה ולראות את כל חמש הדקות של הנאום שלי, ופשוט להיווכח שזה שקר; ולכל מנבלי הפיות למיניהם, ואני רואה שיש הרבה בשעות האחרונות, אני ממליצה להיכנס לוויקיפדיה ולהכיר פשוט את קיומו של טקס ה"בארק מצווה" – טקס שנערך לציון מעבר הכלב לבגרות וכולל ברכות ותשמישי קדושה על גבי החיות. אז ציינתי סוג של תרבות. זה שזה הכעיס אתכם, זה די בעיה שלכם. הלאה.
אז שמעתי שיאיר גולן ובן כספית קמו על רגליהם, יחד עם צבא הבוטים שלהם ברשתות וערוצי התבהלה והתרעלה, תוך שכמובן כהרגלם בקודש הם מפיצים נגדי פייק וזוהמה. אז באמת, חשוב רק לציין בעניין גלעד קריב, שוב, על מי כל אלו, כל יפי הנפש המתועבים למיניהם, על מי הם נזעקו להגן – על גלעד קריב, שבכוונת מכוון פגע באופן ישיר בביטחון המדינה; מי שעל פי הדיווחים, ואני מצטטת, הדליף מידע מדיון מסווג בוועדת החוץ והביטחון, מתוך סקירה ביטחונית של ראש הממשלה, וממצאי הבדיקה שהוביל קצין הכנסת הובילו לתוצאה שקריב הוא היחיד שעיין בפרוטוקול הדיון, עשה זאת פעמיים ואף סימן חלקים ממנו באמצעות מרקר – אותם חלקים שפורסמו – וכי מנהל הוועדה מסר באופן חד-משמעי כי זהו העותק היחיד הקיים מאותו הדיון, וכי הוא נמסר לחבר הכנסת קריב כשהוא נקי מסימונים. כך הוא נמסר לחבר הכנסת קריב, נקי מסימונים, ולא איך שהוא הגיע להדלפה בחוץ.
עכשיו, בנוגע לתגובות של כל עדר התרעלנים למיניהם כנגדי, זו תגובתי הפשוטה אליכם: כל מי שדחפו שוטרים, פגעו בסוסי משטרה ובאזרחים, חסמו אמבולנסים, הטרידו שוטרות – לא יעזו להטיף לאף אחד מאיתנו בליכוד מוסר. זה ברור? הרי מי מטיף לנו פה? יאיר גולן, שהשווה את החברה הישראלית לנאצית, ולא פעם אחת, שמוציא כל היום את דיבתה של מדינת ישראל, שמנבל את פיו על חיילי ואומר שהם הורגים תינוקות כתחביב. בן אדם כזה, אם הייתה לו מינימום יושרה, הוא היה יושב בשקט בחדר, בחדר חשוך, באמת, 40 שנה, ולא מעז לפצות את הפה. אבל הוא מוסיף אנרכיזם על אנרכיזם. עכשיו, עוד לא נולד יהודי – באמת, לא נולד יהודי, שהזיק בפיו שלו לעם היהודי כמו יאיר גולן, שתדלק מדורות שנאה אנטישמיות בכל רחבי העולם, שאת סיסמאותיו מצטטים מטהרן ועד עזה.
ועכשיו לענייננו יותר: בימים האחרונים התבשרנו על עונשו החמור של המנוול שביזה שוטרת מג"ב, השפיל והחפיץ אותה, התחכך בגופה, וקיבל עונש של כלום ושום דבר. ערוצי התרעלה, כל האל-ג'זירות למיניהם, שהאשימו את חיילי צה"ל היקרים והקדושים בעבירות מין על לא עוול בכפם, העניקו לו כמובן ריאיון מלטף ואמפתי. עכשיו, כשראש האופוזיציה לפיד ביזה את השרה סטרוק באמירה מיזוגינית ודוחה על המראה שלה, כשפעם אחר פעם מכנים פה חברות כנסת ושרות מהימין בכינויי בלהות מחרידים, וגם חברת הכנסת לימור סון הר מלך יודעת על מה אני מדברת, כשיורדים לגופן ולנשמתן, כשעשו עליה סרטון שהיא מורידה את כיסוי הראש שלה – הכול ממוחם המעוות והפרוורטי של אבירי השמאל – קולן של לוחמות זכויות הנשים – לכאורה, כמובן, חשוב – ה"פמיניסטיות" בכאילו, שוב נדם.
עכשיו, למה הוא נדם? אני אגיד לכם – כי מי שנפגעו, הנשים שנפגעו, פשוט לא היו משלהן. הן לא היו מהצד הנכון והפריבילגי. כי כשיאיר גולן האנרכיסט והמופרע הוביל מצור אלים של בריוני קפלן על המספרה של אשת ראש הממשלה, גב' נתניהו, שבנס לא נפגעה, וחולצה על ידי כוח משטרה ויס"מ – זה מה שהיה צריך כדי לחלץ אותה – הרי אתם לא הוצאתם הגה של גינוי מהפה. כשבאוניברסיטה העברית מטרידים בשיטתיות בנות יהודיות, כשברחבי הארץ עבריינות מין מפלצתית של בני מיעוטים ומסתננים בלתי-חוקיים מאריתריאה וסודאן מולבנת כי אג'נדת-העל של השמאל ההזוי והחולני הרי הרבה יותר חשובה, הרי גם אז אתן שותקות. כשמחבלי נוח'בה, שאנסו ושחטו נשים ישראליות, קיבלו כאן בכנסת ישראל גב ותמיכה מח"כים שמהללים מחבלים ושאהידים – גם אז הפמיניסטיות, לכאורה, שתקו לחלוטין. אבל אלה כנראה לא זכויות נשים בעיניהן, כי אישה היא רק מי שמוותרת על ערכיה הלאומיים, מי שנכנעת להזיות השמאל הקיצוני ושמזדהה עם מיעוטים, שאונסים ומטרידים אותה, וכמובן, לא סתם מיעוטים. אפילו למען פעילות שלום, שנפגעות, מוטרדות ומוכות פעם אחר פעם על ידי ערביי יהודה ושומרון, אתן לא מרימות קול זעקה – הרי זה לא מספיק כדי להטריד את הברומטר העלק-אנושי שלכן.
גם כשחבר כנסת מטעמכם מעז להבטיח קבל עם ומליאה לשרה בממשלת ישראל, חבר כנסת מפה, שהוא יסדר לה מיטת אשכבה – ככה הוא עשה לי עם היד, מיטת אשכבה – אפילו אחת פה לא העזה לפצות את הפה. ואני אגיד לכם, לא רק שהם שתקו, הם שמחו בליבם. אז נותר רק לדמיין, באמת, במוחנו הקודח, מה היה קורה אילו השרים אמסלם או קרעי, שאני יודעת כמה קשה במחנה הזה לשמוע את השם שלהם כשרים, היו מעזים לאיים ככה, למשל, על מירב כהן, על מרב מיכאלי, על מירב בן ארי, כל המירביות. הרי המהדורות היו נפתחות בסערה, המתפרות כבר היו מתחילות לפעול, וכל כתבלבי ערוצי התרעלה היו מורידים את הדגל לחצי התורן, באמת כאות הזדהות.
אבל אתן באופוזיציה, שכמובן לא נמצאות בנאומים שלי, כי אתן לא יכולות לשמוע את האמת, לעולם לא תקומו ותזעקו בעד כל אלה. הן אבק אדם בעיניכם. שלוש המירביות, שהזכרתי עכשיו, אלופות העולם בגלגול עיניים ובסגנון חופשי, כמו שהן אוהבות. כאשר מפגינות "מהצד הנכון" חוות חוויה לא נעימה במעצר, זה נורא ואיום, באמת נורא ואיום; אבל כאשר מוטרדות נשים אחרות, זה לא מעניין אתכן. אתן רק יודעות לברבר ולקשקש על סיפורה של שפחה, אבל כל הנשים מהאג'נדה שלכן הן השפחות בעיניכן, וכל אישה שנפגעת על ידי מישהו מהמיליציה שלכם, המיליציה החמושה שלכם, היא שפחה מבחינתכן. אף אחת מכן לא מרימה קול זעקה על מצבן של הנשים שהתמודדו עם גנבות רכבים בצמתים ביו"ש. אף אחד כאן לא לחמה למען נשות המילואימניקים ביהודה ושומרון, אלה שבעליהן עשו מאות על מאות של ימי מילואים עם ילדים קטנים בבית. למענן לא הקמתן לובי, למענן לא זעקתן; להפך, המפלגות המופקרות שלכן רק מסיתות ומטיפות נגדן ונגד אורח חייהן.
ואגב, כשתגיע נציגה מקצועית מהרשות לקידום מעמד האישה במשרד בראשותי, אתן הרי תשפילו אותה עד עפר, אתן תבזו ותרמסו אותה ותוציאו פרסומים מעוותים נגדה, כי זה מה שאתן יודעות לעשות. ומה כל חטאה, מסכנה? שהיא עבדה ברשות במשמרת שלי.
אז מה הפלא, כשמטונף אחד מבזה לוחמת מג"ב ויוצא ככה, עם נו-נו-נו, מכה קלה על היד – אתן בדממה, אתן לא תעטו גלימות וכובעי שפחות ותצאו לבצע ונדליזם בשטח ציבורי. לא תצאו לשרוף את נתיבי איילון למען אותה לוחמת מג"ב שהופקרה על ידיכן.
ובכנות, אני לא ציפיתי, אף אחד כבר לא מצפה, אולי בגלל זה אתן כבר מבינות למה אמון הציבור בכן ובמחנה שלכן כל כך נמוך. אגב, אני רק אספר לכם, ובזה אני אסיים, על איך מגייסים את אהבת ואהדת הציבור. יש סוד כזה איך עושים את זה. זה נורא פשוט – פשוט מתייחסים אליו, פשוט יורדים אל העם. תלמדו מאיתנו במפלגת הליכוד – פוגשים את השטח, מקשיבים, מבינים, לא מתנשאים, לא מרימים את האף, לא לוקחים אג'נדות קצה הזויות ומנותקות וצועקים אותן מעל לכל במה. כי כשעם ישראל האמיתי, השורשי, הפטריוטי, אגב נשים וגברים, נאנקים תחת הסטנדרטים שאתם, סטנדרטים הזויים שאתם אפשרתם וקדמתם באמצעות לחצים פוליטיים ובזויים, אתם רואים את מצב המנדטים שלכם.
ובאמת לסיום, אני רוצה רק להקריא ציטוט שכתב לי ממש עכשיו בן כספית, התרעלן הבזוי, העלק עיתונאי, בן כספית, שכתב כך היום. אני רוצה שתקשיב, אדוני היושב בראש, הוא כתב לי כך: לנוכח עלילת הדם הזאת אפשר להגיד שמזלה של מאי גולן שהיא לא כלב, כי אז היינו חייבים להרדים אותה. פח אשפה מזוהם שמאחל למותה של שרה במדינת ישראל. וזה מתאפשר כי הן מאפשרות את זה. הרי הן צוהלות עכשיו, כשאני קוראת את זה, והן שמחות בליבן לנוכח ההסתה והשנאה שלו. ואגב, הן גם לא יתביישו להדהד את זה, אני מבטיחה לך. אבל אני אגיש תלונה במשטרה כנגדו, כמובן, לא שאני חושבת שיעשו עם זה משהו. אבל ציבור יקר, אני רק רוצה להשאיר אתכם עם מחשבה, תארו לעצמכם מה היה קורה לו ינון מגל או ברדוגו היו כותבים את זה על שרה מהשמאל, המרוקאים כמובן ממחנה הימין.
תאמינו לי שהם היו נחקרים בעינויים. אני מסיימת. אני רק אומרת תודה לאבא שבשמיים, לקדוש ברוך הוא, תודה על הביזיונות שאני עוברת מהאנשים הכל-כך בזויים האלה, תודה. ומסיימת בציטוט של משפט שרבות כל כך כאן העזו בחוצפתן לומר לי ולחברותיי בקואליציה, ציטוט של מדליין אולברייט.
הינה, הינה: ישנו מקום מיוחד בגיהינום השמור לנשים שאינן עוזרות לנשים אחרות. תודה רבה.
1,479 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.