עיקול כספים המופקדים לאסירים לרכישת מוצרים בקנטינות

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

שאילתה לכבוד השר – עיקול כספים המופקדים לאסירים לרכישת מוצרים בקנטינות. פנה אליי אסיר שהכספים שמופקדים עבורו לרכישת מוצרים בקנטינה בכלא מעוקלים – כי הוא בעל חוב. מדובר בכספים שבני משפחה או בעלי צדקה מפקידים לטובתו, והעיקול הוא גזרה נוראה לאסיר, וגם גורם לכך שלא יפקידו עבורו עוד.

רציתי לשאול את כבוד השר:

1. האם זה נכון?

2. התסכים להורות על ביטול עיקול כספים הללו?

כן, שאלה נוספת לאדוני השר. קודם כול, תודה על התשובה. אני רוצה להדגיש כמה נקודות כדי להשלים את העניין. דבר ראשון, חז"ל אומרים: ישראל, אף על פי שחטא – ישראל הוא. ממש מוטל עלינו כחברה לדאוג גם לאסיר ולשמור על צלם האנוש שלו. אני הייתי מוסיף ואומר לך, אדוני השר, שגם אני הייתי בכלא כעשר שנים – לא כאסיר, ברוך השם, אלא כמרצה, ומעביר גם כן את לילות הסדר עם האסירים, ואת תפילות ראש השנה ויום כיפור.

אני כל כך יודע כמה מדובר באנשים שפופי כוח, ולכן באמת יש כאלה שמוּעדים ומוֹעדים. יש כאלה שמועדים בשמחה, ויש כאלה במעידה חד-פעמית. אני לא חושב שצריך לעשות הכללה, כי מדובר בהרבה שהם אומללים שלא יכולים לרכוש מוצרים רק בקנטינה, וזה דבר בסיסי ביותר, כמו סבון, משקפיים, זה החמצן שלהם. לכן אני אומר שלהחיל את העיקול, גם אם זה חלקי, על כבשת הרש הזאת, הוא עונש בלתי מידתי וגם בלתי אפשרי. לכן אני מבקש. כמו שלהבדיל, בקצבאות הנכים היה איזה חוק שאוסר על עיקול הקצבאות הללו, ויש בזה צדק, אז גם כן בנקודה הזאת. לפעמים אנשי חסד או אנשים שרוצים לתת להם דברים אלמנטריים – הם לא יכולים לעשות.

אני גם אספר לך, אדוני השר, שיש גם סחר-מכר בין האסירים – שמפקידים כסף למישהו שאין לו עיקול, ותמורת תקורה מסוימת של עמלה הוא מעביר את זה לאותו אחד. בסיכום, מכובדי השר, יש לך רקורד עשיר של עשייה, כולל למען האומללים והנדכאים. אני מבקש שתמצא את הדרך לבטל מייד את העיקולים על הכספים שמפקידים עבור האסירים לרכישת המוצרים, או לראות איך לסווג את זה, שלא יהיו כולם באותו מידה. זו השאלה והבקשה.