אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברוכות הבאות לאורחות החשובות ולאורחים החשובים שביציע. החוק הזה, של היוזמת, חברת הכנסת מיכל וולדיגר, הוא חוק שממחיש למעשה עבודה ומסירות שאין לה קץ וסוף. אני חושב שמיכל הצליחה להביא לקדמת הבמה את אחד הנושאים שהכנסת דחקה אחורנית, אולי גם הממשלה דחקה אחורנית, במשך השנים.
העולם של בריאות הנפש, באמת באמת שהוא נדחק. הוא נדחק גם מבחינה תקציבית, הוא נדחק גם ברמה התודעתית; הרבה אנשים התביישו לדבר על זה, וחברי כנסת לא תמיד היו מודעים לצורך בשינוי.
לשמחתי הרבה, בשנים האחרונות, כשאני מכהן כיושב-ראש ועדת הבריאות, הייתה לי זכות אדירה גם להצטרף ליוזמות של מיכל – שינוי טרמינולוגיה ותפיסת עולם כלפי אנשים שסובלים והיו שקופים ולא ידעו לגשת אליהם או לדבר איתם בשפה שצריכים לדבר איתם. עשינו את זה בחוק למניעת אפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי – שם כבר שינינו את תפיסת העולם של איך מתייחסים לבן אדם שסובל ואיך לא מסתכלים עליו ברמה הקולקטיבית אלא ברמה הפרטנית, וזה היה באמת שינוי גדול מאוד.
החוק הזה שהיום אנחנו הולכים ממש כעת להצביע עליו הוא חוק חברתי ממדרגה ראשונה, וחשבתי וראיתי לנכון לתת למיכל את האפשרות להציג אותו בגלל המסירות הרבה שלה. גם כאן אני עליתי רק בשביל לומר לך תודה, מיכל, על כך שאת זמינה לי כשיש לי שאלות בעולמות של בריאות הנפש, והן רבות מאוד, ואני מטיל עלייך כל פעם את התיק הזה כי אני לא חושב שיש בבניין הזה מי שמבין יותר טוב ממך בתחום הזה. לקחת את זה כמשימה, ואני חושב שאת מצליחה בה ברמה – יש אומנם דרך, אנחנו נעשה אותה, או ביחד או בנפרד, מי יודע מה יהיה כאן בהמשך, אבל אני מודה לך גם על ההצעה הזו, גם על כל ההובלה.
יש לנו צוות ועדה נהדר, ממש, ובראשו מיכל דיבנר כרמל, יחד עם הסגנית שירה, באמת כל הצוות, וכמובן היועצת המשפטית לוועדה. אז תודה רבה לך. זו הייתה המטרה המרכזית שלי עכשיו כשעליתי לפה. תודה.
306 מילים של יונתן מישרקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.