תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, חברי כנסת, ואין ספק שמגיע ליוני, באמת אין דבר כזה, אבל זה בסוף. כתבתי בסוף, אז אני לא אדחה את המוקדם. אני אלך לפי הסדר.
אז, הינה, אמרתי בהתחלה, אבל זה כלום לעומת מה שתקבל בסוף. בכל מקרה, אני צריכה לקרוא את מה שכתוב, כי כך קיבלתי הוראות מהמפקד הראשי, אז אני עושה ומבצעת הוראות.
אני מתכבדת להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה והשלישית את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 73), התשפ"ו–2026, שהיא בעצם מיזוג של הצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת משה סולומון, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין ושל חבר הכנסת ואליד אלהואשלה – אני מקווה שאני אומרת נכון את שם המשפחה. אני גרועה בביטויים, ביכולת לבטא שמות משפחה מורכבים.
כיום מבוטח המפונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ או באמבולנס של מד"א זכאי לקבל מקופת החולים החזר כספי מלא של ההוצאה אם הוא אושפז. ואם הוא פונה לבית החולים בניידת טיפול נמרץ ולא אושפז, הוא זכאי להחזר של 50% מההוצאה. שיעור אזעקת ניידת טיפול נמרץ או אמבולנס עבור מטופלים עם מחלה נפשית או הפרעה נפשית קשה, SMI, גבוה יחסית לשאר האוכלוסייה, שכן, יש כאן סיבות רבות, אבל בין היתר, אין להם לאן לפנות, אין חדר מיון קדמי בתחום בריאות הנפש, אין מענים של reaching out; הם לא מוכנים בעצמם ללכת, לכן צריך להגיע אליהם. הם מתמודדים, מתמודדי נפש רבים מתמודדים וחווים מצוקה שנחזית מבחינתם כמצוקה פיזית, כחלק מהתסמינים של המחלה שלהם, ולכן הם מזעיקים אמבולנס כי הם חושבים שהם צריכים להגיע לבית חולים כללי; מה שבסופו של דבר מתברר כלא נכון.
אני אגיד גם שרוב-רובן של הקריאות לאמבולנס לא נקראות, לא מבוצעות, על ידי מתמודדי הנפש עצמם, אלא הרבה פעמים על ידי החברה שסובבת אותם ובני המשפחה, והם בסופו של דבר נדרשים לשלם, כי בסופו של דבר אין אשפוז. יש גם מקרים, כמו שאמרתי, שבהם מוזעק אמבולנס בשל התקף שהם חווים בלי שהם ביקשו, או אם פונו אפילו באמצעות המשטרה, והם לא מאושפזים בסופו של דבר בבית החולים, ועליהם לשאת בעלות הפינוי המלאה. לכן הם נדרשים לשלם את עלות הזעקת האמבולנס גם אם הם נבדקו בזירת האירוע והאמבולנס לא לקח אותם לבית החולים. המשמעות היא עלויות כספיות משמעותיות ואף יצירת חובות עצומים המכבידים מאוד על המטופלים ובני משפחותיהם.
לפיכך מוצע לקבוע זכאות להחזר של 80% מעלות ההסעה, אך לא יותר מ-80% מהאגרה הקבועה בתקנות מד"א, לגבי מבוטח שלפי רשומות קופת החולים אובחן עם SMI – כלומר עם סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית או הפרעה סכיזו-אפקטיבית, שנקראות מחלות נפש קשות – שמפונה לשם קבלת שירות במחלקה לרפואה דחופה או בחדר מיון, לרבות מיון בבית חולים פסיכיאטרי, שהסתיימו ללא אשפוז. כאמור, אם הם אושפזו, הם אינם צריכים לשלם בכלל. אבל כן, החוק הזה אומר שהדבר הזה יקרה החל מהפינוי השני ואילך בכל שנה קלנדרית. מבוטח עם SMI יהיה זכאי להחזר בשיעור זה עם אותה מגבלה של סכום מרבי גם עבור הזעקת אמבולנס שהסתיימה בטיפול בזירת האירוע החל מההזעקה השנייה באותה שנה קלנדרית.
מאחר שתקנות מגן דוד אדום תוקנו לאחרונה והן כוללות עתה שני סוגי תעריפים, מוצע לקבוע כי הן לעניין חישוב הסכום המרבי של כל החזר והחזר למבוטח שמאובחן עם SMI בנסיבות האמורות והן לעניין חיוב קופת החולים בחלק מהאגרה למגן דוד אדום עבורו, יחושבו הסכומים לפי התעריף הנמוך של האגרה, אף שככלל, לפי התקנות, התעריף הנמוך אינו חל כשיש מימון של קופת החולים.
נוסף על כך מוצע כי התעריף הנמוך ישמש לחישוב סכום ההחזר המרבי בעד כל הסעה שהסתיימה ללא אשפוז לגבי מבוטח שנפטר בטרם אושפז ולגבי מבוטח סיעודי שזכאות להחזר לגביהם כבר קבועה היום בחוק. לכן, אין שינוי לגבי ההוראות שלפיהן סכום האגרה שתשלם קופת החולים לגבי פינוים יהיה לפי התעריף הגבוה.
כדי לאפשר היערכות של מערכת משרד הבריאות, קופות החולים ומגן דוד אדום לתיקונים המוצעים, נקבע כי תחילת החוק המוצע תהיה שלושה חודשים מיום פרסומו, כך שהזכאות להחזר תחול לגבי הסעה או הזעקה של אמבולנס שבוצע מיום תחילתו ואילך שמתקיימים לגביהם התנאים האמורים.
ההצעה אושרה פה אחד והוגשו לה הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקשת בשמי ובשם יושב-ראש הוועדה לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה.
עד כאן בשם חברי, יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יונתן מישרקי. בכלל, אני חייבת ליוני המון המון תודה. זכיתי, זכינו אנחנו, זכה עם ישראל, זכו תושבי מדינת ישראל, ליו"ר ועדת בריאות שהוא מקצועי, הוא יסודי, הוא מסור, ובעיקר – יש לו לב ענק. כל פנייה, כל שאלה, כל בקשה, תמיד מתקבלות אצלו באהבה, עם חיוך ענק. באמת, תודה ענקית לך, יוני.
תודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', תודה ליועצו ברק קרוננפלד, שבלעדיהם החוק הזה לא היה עובר. תודה לצוות ועדת הבריאות ובראשה למיכל מנהלת הוועדה ולנועה בן-שבת, היועצת המשפטית של הוועדה. גם הן עבדו ועמלו קשה למען החוק הזה.
ועוד כמה מילים, אם יורשה לי, משלי. מאז שאני בכנסת עשינו מהפכה למען בריאות הנפש. באמת עשינו אותה. הבאנו מעל 1.5 מיליארד ש"ח לבסיס התקציב תוספת, מאות מיליונים לפיילוטים, מיזמים ופרויקטים חד-פעמיים, אבל באמת ביד מלאה ונפש חפצה. גם בתוך הוועדה – ועדת אושר אנחנו קוראים לזה, ועדה למען אזרחי מדינת ישראל – המון כספים מתוך הוועדה הוקצו לתחום בריאות הנפש. שיניתי נהלים באגף השיקום במשרד הביטחון ביחס להלומי קרב ופוסט-טראומה. עשינו באמת שינויים מהקצה לקצה, תאמינו לי.
אבל, ויש כאן אבל ענק: בשל 73 שנה שבהם מערכת בריאות הנפש יובשה, היא הייתה בסוף שרשרת המזון, אפילו מתחת הסוף של שרשרת המזון, הבור, המחסור הכל-כך גדול שאנחנו נצטרך למלא, ייקח לנו עוד המון זמן למלא אותו ולהביא אותו למקום שבו צריכה להיות מערכת בריאות הנפש הציבורית. ולכן, לא תמיד – גם העם שרואה אותנו עכשיו וגם הציבור שיושב פה – אנחנו לא תמיד מרגישים את השינויים. אבל תאמינו לי, אני יושבת על זה יום-יום, שעה-שעה, גם על יוני, גם בכנסת וגם במשרדי הממשלה. השינוי הגדול – אתם תרגישו אותו. הוא עוד יגיע ועוד נתקן הרבה.
אני רוצה לומר שחלק מהשינויים שאני מתכוונת לעשות הם גדולים מאוד וחלקם קטנים, אבל כן, בואו נתחיל עם החוק הזה, שנהפוך אותו לרחב יותר – לא השתתפות של 80% אלא 100%, לא השתתפות שתתחיל רק מהקריאה השנייה ולא רק למתמודדים עם SMI. כן מגיע גם לאדם עם דיכאון שלא יודע מה לעשות ואין לו לאן לפנות שהחוק הזה יחול עליו. אנחנו צריכים לתקן את חוק השיקום בתחום האזרחי; אנחנו צריכים לתקן את השיקום בתחום הלאומני, קרי באגף השיקום של משרד הביטחון; אנחנו צריכים לדאוג שהשיקום יהיה יותר נגיש, יותר רחב, עם רצף שיקומי ארוך יותר, שהוא יתחיל למי שצריך בדיוק כמו בתחום הפיזי, במסגרות שיקום הוליסטיות עוד בטרם הם עוברים לשיקום בקהילה.
הלומי הקרב והפוסט-טראומטיים, אני לא יודעת אם אתם מכירים, אבל אני הולכת כבר שבועות וחודשים עם הסיכה הזו, סיכה של הלומי הקרב, שבאמת נתנו את כל-כולם למעננו, ואנחנו לא מחזירים להם כמו שצריך להחזיר להם. אז יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה בתחום, אבל אסור לנו לפספס את מה שכבר עשינו, כולל החוק החשוב הזה. אז תודה רבה לכל מי שמגיעה לו תודה, ואני מקווה שכולכם תצביעו בעדו. תודה רבה.
1,103 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.