סוף שבוע קטלני בכבישים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, אני מקריא את התשובה בשם שרת התחבורה והבטיחות בדרכים.

חבריי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בהובלת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי רגב, רואה במאבק בקטל בדרכים משימה לאומית ראשונה במעלה. מדובר במערכה יום-יומית להצלת חיי אדם המחייבת פעולה משולבת ומתמשכת של כלל גורמי הממשלה. מדיניות המשרד מבוססת על ההבנה כי אין פתרון אחד לקטל בדרכים. צמצום תאונות הדרכים מחייב שילוב של השקעה בתשתיות, אכיפה, טכנולוגיה, חינוך והסברה, לצד טיפול במוקדי סיכון, הגברת ההרתעה ושינוי תרבות הנהיגה בישראל.

לאחר שנים שבהן לא פעלה בישראל תוכנית לאומית מתוקצבת ומקיפה לבטיחות בדרכים, קידם המשרד, יחד עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, תוכנית חירום לאומית. זוהי תוכנית רב-שנתית, מבוססת נתונים, בהיקף של 350 מיליוני שקלים בשנה. מטרות התוכנית הן בלימת הקטל בכבישים, צמצום מספר ההרוגים והפצועים קשה והחזרת תחושת הביטחון למשתמשי הדרך.

כבר בשנת 2025 הוקצה תקציב מיידי של 50 מיליוני שקלים לתגבור האכיפה, במסגרת שיתוף פעולה של משרד התחבורה, הרלב"ד, המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל. במסגרת זו נוספו 234 ניידות תנועה חדשות בפריסה ארצית, בדגש על כבישים אדומים, מוקדי סיכון ועבירות מסכנות חיים. לצד תגבור הנוכחות המשטרתית בשטח, הוגבר השימוש באמצעי אכיפה טכנולוגיים מתקדמים, ובהם מצלמות מהירות ממוצעת, מצלמות סטילס, מצלמות טקטיות ומערכות אכיפה חכמות. הפעילות כבר משתקפת בנתוני השליש הראשון של 2026, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כשנרשמה ירידה של 15% במספר התאונות הקטלניות וירידה של 10% במספר ההרוגים. במרחב העירוני נרשמה ירידה של 22% בתאונות הקטלניות ושל 19% במספר ההרוגים, ובמרחב הבין-עירוני נרשמה ירידה של 10% בתאונות הקטלניות.

זה מה שהנתונים מראים.

במקביל, המשרד והרלב"ד פועלים לחיזוק האכיפה הדיגיטלית. בשנת 2025 ניתנו כ-1.5 מיליון דוחות באמצעים דיגיטליים – עלייה של יותר מ-33% לעומת שנת 2024. בתחום עבירות המהירות נרשמה עלייה משמעותית בהיקף האכיפה. מטרת המהלך היא יצירת הרתעה אפקטיבית, שנובעת מהידיעה שהאכיפה רציפה ואינה תלויה רק בנוכחות אנושית. הדבר הזה מוביל בסופו של דבר לשינוי תרבות הנהיגה ומניעת התאונה הבאה. לצד האכיפה, משרד התחבורה משקיע מיליארדים בתשתיות מצילות חיים, טיפול בכבישים אדומים ובמוקדי סיכון, שדרוג צמתים, הקמת הפרדות מפלסיות, שיפור תאורה, הרחבת שוליים, התקנת מעקות בטיחות ושיפור תשתיות להולכי רגל ורוכבי אופניים.

במסגרת זו קידם המשרד שורה ארוכה של פרויקטים משמעותיים במרחב הבין-עירוני, ובהם שדרוג בכביש 90, בכביש 40, בכביש 65, בכביש 75, בכביש 4, בכביש 6 דרום, בכביש 444, בכביש 77 ובכביש הערבה. במרחב העירוני מקודמת תפיסה חדשה של עיר בטוחה, בשיתוף הרשויות המקומיות, במטרה להפחית סיכונים ליד מוסדות חינוך ומעברי חצייה, בצירים עירוניים מרכזיים, ובמרחבים שבהם קיים חיכוך גבוה בין כלי רכב, הולכי רגל, אופניים וכלים זעירים. התוכנית הלאומית כוללת גם מעבר לניהול מבוסס נתונים באמצעות הקמת מרכז לאומי לנתוני בטיחות בדרכים, שימוש בבינה מלאכותית לזיהוי מוקדי סיכון, בקרה על אפקטיביות האכיפה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות בתכנון ובקבלת החלטות. בנוסף, מקודמת עבודת מטה להתאמת מהירויות בדרכים בין-עירוניות, מתוך תפיסה שהדרך צריכה להיות ברורה, אחידה ובטוחה יותר עבור הנהג.

לצד התשתיות והאכיפה, חשוב להזכיר כי הגורם האנושי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתאונות הדרכים. חלק גדול מהתאונות נגרם כתוצאה מעבירות מסכנות חיים, מהירות מופרזת, שימוש בטלפון נייד, אי-מתן זכות קדימה, אכיפה מסוכנת, חציית פס לבן, אי-ציות לרמזור אדום ונהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים. פעילות המשרד והרלב"ד מכוונת לפיכך גם לשינוי תרבות הנהיגה באמצעות חינוך, הסברה, הרתעה, נוכחות בשטח ואכיפה ממוקדת נגד מי שמסכן את חייו ואת חיי משתמשי הדרך האחרים. משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ימשיכו לפעול בנחישות, בשקיפות ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים, כדי להציל חיים ולהפוך את כבישי ישראל לבטוחים יותר לכל משתמשי הדרך.