קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. אני רוצה קצת לשבור את המנהגים שיש כאן בכנסת ולדבר על הצעת החוק. הצעת החוק הזאת, היא הצעת חוק חשובה, אבל היא הייתה צריכה לבוא לכאן להצבעה בקריאה ראשונה בשבוע הראשון של המלחמה, בשבוע הראשון של המלחמה, ולא ביום ה-26.
ובהקשר הזה אני קצת פטור מחובת ההוכחה, כי פניתי לשר האוצר כבר ב-28 בפברואר. הצעת החוק הזאת הייתה צריכה לבוא בקריאה ראשונה בשבוע הראשון של המלחמה, ואז בשבוע הראשון של המלחמה או בשבוע השני של המלחמה היינו מאשרים אותה בוועדת הכספים, ואז אולי בשבוע השלישי של המלחמה, כבר בחודש מרץ, בעלי עסקים היו מקבלים מקדמות על פי התביעות שהם הגישו בעם כלביא. גם את זה הצעתי ב-28 בפברואר. זה היה ההליך הנכון. זה היה ההליך הנכון, מכיוון שהמלחמה התחילה בתחילת החודש, וברור לגמרי, ברור לגמרי שאם אנחנו מאשרים את זה היום בקריאה הראשונה, זה יבוא לדיון בוועדת הכספים אחרי החג. ואז בעלי עסקים יקבלו את הכסף הכי מוקדם בחודש מאי – ואני אומר לכם, לא לפני יוני, לא לפני חודש יוני. כל מי שהיה לו עסק, כל מי שפעם העסיק עובדים או הוציא חשבונית, יודע עד כמה הזמן הוא קריטי פה, עד כמה הוודאות הכלכלית היא משמעותית לבעלי העסקים הקטנים – ולא רק לבעלי העסקים הקטנים.
פעם אחר פעם הממשלה עושה את זה, ועושה את זה לא במקרה. כי במהלך הזה הממשלה, כשהיא מביאה את המתווה רגע לפני יציאת הכנסת לפגרה, בסוף חודש מרץ – המטרה היא לחסוך כסף. הממשלה הזאת חוסכת כסף על בעלי עסקים, היא חוסכת כסף על השכירים, ולצערי היא לא חוסכת כסף על עצמה. ראינו את זה רק בשבועות האחרונים בוועדת הכספים, עם 6 מיליארד שקלים של הכספים הקואליציוניים ועם כל המשרדים המיותרים. למזלי, הצלחנו ביחד עם חבר הכנסת שירי, שנמצא פה, לעצור עוד 5.8 מיליארד שקלים שהיה בכוונת הממשלה להפוך אותם לכספים קואליציוניים פוליטיים.
אני שוב אומר, דווקא אולי במבט קדימה, אני קורא לממשלה הזאת ולכל הממשלות בעתיד: מלחמה – לא מלחמה, מבצע – חייבים להביא פיצויים לבעלי עסקים בשבוע הראשון של האירוע, ומייד לשלם מקדמות. זו הדרך הנכונה להתמודד עם המצב הזה. תודה.
330 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.