קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
בבית הזה, בכנסת הזאת, יש תופעה – יש הרבה תופעות שליליות בלשון המעטה – אבל אחת מהתופעות הבלתי-נסבלות ביותר היא שיש כאלה שמנהלים את הישיבה ולא מאפשרים לחברי כנסת לומר דברים שלא נראים להם. התפקיד של מי שמנהל את הישיבה הוא לא להיות צנזור, ויושב-ראש או יושבת-ראש – לא משנה – מי שמנהל את הישיבה לא יכול להוריד מהדוכן חבר כנסת שאומר דברים – רק בגלל שהם לא נראים לו. זה לא רק בלתי אתי ובלתי דמוקרטי, זה מנוגד לכל כלל מינימלי, גם על פי הייעוץ המשפטי של הכנסת, שאומר את זה פעם אחרי פעם, ועדיין ממשיכים עם התופעה הזאת.
דיבר פה קודם חברי חבר הכנסת איימן עודה, ואמר: היו בהיסטוריה הישראלית מקרים של אונס, שחיילים אנסו ערבים – ערביות – היו, מה לעשות שזאת ההיסטוריה? להוריד מישהו מהדוכן כי הוא אומר את האמת?
לא, אני רוצה לצטט מיומנו של בן-גוריון.
אני אגיד את זה, כי זאת ההיסטוריה.
- - כתב ראש הממשלה – לא, הוא לא יכול להוריד אותי על זה, הוא לא יכול להוריד אותי על זה.
174 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.