קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, השרים, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מוכרח להודות שיש לי קושי מסוים להשיב לחברת הכנסת יעל רון בן משה, משני טעמים: 1. משום שהיא בדרך כלל מביאה נושאים אמיתיים, שבהחלט ראויים לדיון, וכך היא עושה גם הפעם. הטעם השני, כי היא גם הגונה והיא לא מנסה למכור דברים אחרים. לכן היא לא הסתירה ובעצם הקדימה במובן רב את התשובה שלי בחלק מהמרכיבים שלה.
בכל אופן, אני אנסה להתייחס לדברים לפחות מהזווית כפי שאני רואה אותם. קודם כול, אני מסכים לגמרי שהסוגיה שלעבודה מועדפת ראויה לבחינה מחדש, בהרבה מאוד היבטים. את מציעה פה איזושהי חלוקה על בסיס גיאוגרפי, ויכול להיות שגם בזה יש היגיון, אבל אני חושב שבכלל צריך לבחון את כל הנושא הזה לעומק. צריך גם לומר שיש לי גם ספק גדול אם המנגנון הזה, שאולי פעם היה יותר אפקטיבי, במציאות של היום, של מחסור בעובדים במשק, באמת מצליח לנתב אנשים למקומות עבודה שאולי יש בהם חוסר, והיינו רוצים שיגיעו לשם.
אני חושב שאת גם הערת בצדק, שאולי לא בטוח שדווקא את החיילים המשוחררים שלנו אנחנו רוצים לנתב למקומות האלה בתחילת הדרך שלהם. גם זאת שאלה שצריך לחשוב עליה.
כן, כן, בחוק. אני אומר, מה שמוגדר היום. אני בהחלט חושב שזה נכון. אני חושב שהדבר הזה מחייב בחינה, והיו ניסיונות כאלה לאורך השנים. צריך לומר שהדבר הזה נמצא באופן טכני, ואת זה אתה מכיר מצוין, אדוני היושב-ראש, כמי שהיה בעבר – תחת משרדך היה הביטוח הלאומי. הדבר הזה נמצא באופן טכני בתוך חוק הביטוח הלאומי, כי הביטוח הלאומי הוא בסוף - -
- - הביטוח הלאומי הוא בסוף הגורם המשלם, אבל ההחלטה והסמכות בעניין הזה היא כמובן סמכות אוצרית. זה לא שהביטוח הלאומי יכול להחליט שהוא משנה עכשיו את העניין הזה. לכן, באופן אמיתי, צריך להגיד שמשרד האוצר הוא זה שצריך לעמוד כאן ולתת התייחסות, למרות שבאופן טכני זה נופל תחת המנדט של משרד העבודה.
אז אני יכול לומר בעיקר את עמדתי, אבל אולי היא פחות חשובה, כי בסוף מה שנדרש כאן, ואמר את זה היושב-ראש, מדובר בעלויות כספיות עצומות של העניין הזה, ובהשלכות רוחב לא קטנות על הרבה מאוד תחומים. אני חושב שהדבר הזה מחייב באמת בחינה ומחייב טיפול ואיזושהי עבודת מטה רצינית. אני חושב שהוא פחות מתאים לחקיקה פרטית כי, כפי שאמרתי, הוא באמת מצריך עבודת מטה.
תראי, באופן טבעי, את הזכרת כאן, ובצדק, שהחוק הזה עבר בקדנציה הקודמת באיזשהו שלב בקריאה הטרומית, אבל הוא לא התקדם. הוא לא התקדם לא במקרה, כי למיטב זיכרוני, ואני מניח שגם אתה זוכר את זה, אדוני היושב-ראש, בקדנציה הקודמת נקבע תקדים שהאופוזיציה הודרה מראשות כל ועדות הכנסת המשמעותיות.
ולכן, אפילו בלי לזכור בדיוק באיזו ועדה זה היה, זה בוודאי היה בוועדה בראשות הקואליציה, כי כולן היו כאלה. הקואליציה שאת היית חלק ממנה עצרה את החקיקה הזאת, ולא אפשרה לה להתקדם, כפי שקורה, אגב, בהרבה מאוד חוקים. יש לי את השיח הזה באופן קבוע עם חבר הכנסת להב הרצנו, כשאני בכל פעם תוהה למה הוא לא הביא את ההצעות שלו ולא קידם אותן בקדנציה הקודמת. ואז, כשאני מסתכל לעבר ספסלי סיעת רע"מ, אני גם מבין למה.
אבל הדבר הזה, איך אומרים? לו הוא היה כל כך פשוט ולו הוא היה כל כך קל ולו הוא היה כל כך טריוויאלי, כנראה היה נעשה בקדנציה הקודמת, והוא לא נעשה, ואת יודעת שלא במקרה. והוא נעצר משום שמשרד האוצר, בדרגים המקצועיים שלו – אני לא נכנס עכשיו למי השר שמכהן בקדנציה כזו או אחרת – באופן עקבי ושיטתי מתנגד לפתיחת הנושא הזה. ועד היום לא היה שר אוצר, לא בממשלה שלכם ולא בממשלות אחרות, שבא והציב את הנושא הזה בראש סדרי העדיפויות, ואמר: בואו נפתח את העניין הזה ובואו נתקן את זה. ואני חושב שבמידה מסוימת גם בצדק, משום שבסוף ספק אם זה הכלי הנכון וזה הכלי המתאים וזה המקום הטוב ביותר לשים בו את הכסף כדי להגיע לתוצאות שאת מדברת עליהן.
אבל יש עוד נקודה חשובה בהצעת החוק שלך, שממנה אי-אפשר לומר: בואו נעשה עבודת מטה, אלא היא באמת מצריכה טיפול שוטף כל הזמן, וזה הסיוע ליישובי הצפון ומתן הכלים שיאפשרו להם להתמודד בצורה יותר טובה – מאז שפרצה המלחמה. וכולנו יודעים מה עברו תושבי הצפון, ואגב, מה הם עוברים גם בימים אלה. ובהיבט הזה צריך לומר שהממשלה עשתה ועושה הרבה מאוד, החל ממיליארדי שקלים שהולכים לנושא השיקום – והשר זאב אלקין ביחד עם השר וסרלאוף, שמטפלים בנושא הזה, עושים באמת עבודת קודש; משרד הנגב והגליל, שגם בשוטף, אבל בוודאי בתקופה הזו, באמת משקיע סכומים עצומים; סיוע מיוחד – רק השבוע אושר סיוע מיוחד של 110 מיליון שקל סיוע נוסף ליישובי הצפון; לתושבים שחזרו אחרי תקופה ארוכה מחוץ לבתים ניתנו בשעתו מענקי חזרה משמעותיים, ניתנו להם מענקי הסתגלות, מענקי התארגנות.
הרשימה היא באמת באמת ארוכה, ואני חושב שלא היה בתולדות המדינה מאמץ סיוע לתושבים כפי שנעשה בקדנציה הזו, ואני גם חושב שהמאמץ הזה בסך הכול מצליח. הוא הצליח בדרום באופן יוצא מן הכלל, עם חזרה כמעט של כל התושבים. אפילו, לא רק זה – בשדרות, גם בזכות ניהול מצוין של ראש העיר אלון דוידי, המצב הוא שמספר התושבים היום בשדרות הוא אפילו גדול יותר ממה שהיה לפני 7 באוקטובר. זה קרה בהרבה מקומות, גם בצפון. לצערי, וצריך לומר, זה פחות קרה בקריית שמונה, שהזכרת אותה. בעיניי – בין היתר בגלל מנהיגות מקומית בעירייה לא מספיק טובה, להבדיל ממה שקרה בשדרות.
אני ממילא לא שומע באקוסטיקה פה, אז אין טעם בצעקות שלך.
תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק. זה לא – תפסיק לצעוק. תפסיק לצעוק, חבר הכנסת קריב. תפסיק לצעוק, זה לא - - -
זה לא מועיל ולא נותן כלום. תלמד קצת אולי מחברת הכנסת - - -
תלמד מחברת הכנסת רון בן משה שיכול להיות ויכוח, יכולים להיות חילוקי דעות. מנהלים שיח ענייני, רציני. אין שום צורך בצעקות האלה. אתה יודע שאפשר לדבר.
תמיד אפשר לדבר ותמיד אפשר לפנות אליי בכל עניין. לא צריך את הצעקות האלה. אבל אני בהחלט אומר, אנחנו הגענו לקריית שמונה, אנחנו רואים חשיבות עצומה לסייע ליישובי הצפון באופן שוטף.
הכלי הזה, בעיניי, הוא לאו דווקא המקום שבו אני הייתי שם את ההשקעה התקציבית הגדולה, ואני חושב שבצדק ההשקעה התקציבית נעשתה בתחומים אחרים, במקומות אחרים, שהרבה יותר מסייעים לתושבים והרבה יותר מסייעים לחזרה. אבל, בהחלט, חברת הכנסת בן משה, אני לא מתנגד שתבוא באמת אמירה גם מכאן למשרד האוצר: בואו, תעשו איזו בחינה מחודשת של העניין הזה. אני לא בטוח שהמסקנות תהיינה שנכון להרחיב את הכלי הזה או להשתמש בו באופן שמוצע כאן, אבל לבדוק את הדברים תמיד אפשר.
בעיניי, בוודאי לא נכון לקבל היום בהצעת חוק פרטית כזו החלטה כזאת, מבלי שהדברים נבדקים לעומק, ובסוף להגיע לתוצאה שהמשאבים ילכו לא בהכרח למקום שבו הם מנוצלים בצורה הטובה ביותר. לכן אנחנו הצענו בוועדת השרים לחקיקה שתדחי את העניין הזה לאחר הפגרה, בתקווה שהדברים ייבדקו ואולי תימצא דרך לקדם את זה, או שתהיה עמדה ברורה שאומרת: לא זו הדרך.
זו כמובן זכותך להביא את הדברים בטרם הדבר הזה נעשה, אבל בנסיבות האלה אני מבקש מהכנסת להסיר את ההצעה מסדר-היום. תודה.
1,105 מילים של יריב לוין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.