קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, היינו באמצע להסביר כמה מילים על החנינה ועל המהות של החנינה, ותוך כדי זה גם דברי תורה. נזכיר לכולם מאיפה המילה "חנינה" מגיעה בתורה. מאיפה היא מגיעה?
"אלהים יׇחְנְךָ בני". מה זה שם? מי אומר למי? יוסף לבנימין. ואחרי זה איפה זה מופיע? נו, סעדה, איפה זה מופיע?
מלשון חן, יפה. הקדוש ברוך הוא אומר לו, למשה, מצאת חן בעיניי, "וְחַנֹּתִי את אשר אחֹן" - -
- - "ורחמתי את אשר אֲרחם". אז מה חז"ל אומרים שם? אם יש לו – אני נותן לו ממעשיו; ואם אין לו – אני נותן לו משלי.
"אני אעביר כל טובי". אבל העיקרון - - -
יש טוב – יש חנינה. אחרי זה זה גם מופיע בי"ג מידות של רחמים. נכון? איפה זה מופיע שם? "ה' ה' אל רחום וחנון" – גם על זה חז"ל אומרים דבר מעניין.
אז מה זה חנינה? חז"ל אומרים שחנינה – איך קוראים לזה בשפה? זה פארה-משפט. זה מעבר לסוגיות המשפטיות. זה בכלל לא נכנס לשאלה מה קורה בתוך המשפט, אם הוא היה אשם או לא אשם, הודה או לא הודה. למה? כי החנינה, כל התפיסה שלה, היא הסתכלות כללית מלמעלה.
עכשיו, הבית נשרף. עומד הכבאי ומכבה את האש. אתה בא ואומר לו: תגיד לי, למה חנית באדום-לבן? אתה נורמלי? אתה הולך לדון איתו עכשיו בפרטים הקטנים?
הוא מכבה את האש. מנתח – מנתח לב נמצא עכשיו באמצע ניתוח. האם ייתכן שיבוא איזה משפטן ויגיד לו: תקשיב - -
- - אתה לא מילאת את הדוח שלך מאתמול? תגידו, אתם השתגעתם?
יש דברים שמעבר, שמעבר לדין הפרטני, הם מעבר לשאלה ולסוגיה מה היה, איך היה, באיזה צורה היה. זה המושג חנינה ביהדות, וכדאי שהמשפטנים שלנו ילמדו קצת מהמקורות, כי גם סעיף 1 לחוק יסודות השפיטה אומר – כשבמשפט הישראלי אין לכם מושג מה לעשות, תפנו למשפט העברי, תפנו לדיני התורה.
אגב, אני מזכיר מצד אחר, ברגל אחרת, יש סיפור - - -
חברי הכנסת, קצת דברי תורה לכבוד חג פסח, לכבוד יום החנינה.
חג החירות. לא, אבל שם עלול אדם לבוא ולומר שאנחנו קובעים שראש הממשלה אשם.
אנחנו לא קובעים, וזו הטעות של מחלקת החנינות.
חוסר הבנה, חוסר הבנה בכלל בשאלה. מה ניסתה מחלקת החנינות לטעון? מה מנסים עכשיו המשפטנים? שהוא יודה. אבל בית המשפט כבר אמר לפרקליטות לסגת מאשמת סעיף השוחד. אז מה הם רוצים? לעשות לו כמו שעשו לגלילאו? מה הם רוצים לעשות? מיטת סדום? זה פשוט הזיה מה קרה פה בתוך המערכת. זה פשוט הזיה, לאן הם לקחו את כל המערכת. הרי השופטים במשפט של נתניהו רומזים שהסעיפים שבהם הוא מואשם - - -
אומרים. והם רוצים לכפות הודאה. איפה נשמע כדבר הזה? מה גם שמשום מה הם תלו את זה בדברי הנשיא שמגר, בבג"ץ ברזילי. אבל הנשיא שמגר, מה לעשות, לא רק שהוא לא אמר את זה, הוא שלל את זה.
זה פשוט מדהים. כותבים שם מחלקת חנינות: יסוד ההודאה - - -
אני אענה, אל תדאגי. אני יודע, אבל זה פחות מסקרן כרגע, סליחה.
אני אעשה, אני אענה, חכי. אני מבטיח לך. יש לך פה, עוד שנייה אני אדבר על החוק שלך.
אני רוצה לחזור שנייה על הסוגיה, על הסוגיה הזאת. ניסים, איפה יש חנינה בספר שמואל? איפה יש חנינה בספר שמואל? אני אזכיר לכם. יהונתן באמצע המלחמה עם פלישתים הולך וטועם מהדבש. נכון? אבל אבא שלו השביע את כולם, שמה יהיה שם? צום. בסוף המלחמה אבא של יהונתן אומר ליהונתן: מה עשית? איך אכלת מהדבש כשאני גזרתי על כולם לעשות צום? והעם אומר שם לשאול: אתה רוצה לדבר על יהונתן, שעשה את התשועה הגדולה? זו רגל אחרת.
אתה עכשיו הולך לדון בפרטי באגס באני, או איך כתוב שם, בוואלה – סיקור אוהד כשלא היה סיקור אוהד – כשהבן אדם באמת עושה פה מהפכה היסטורית בקנה מידה היסטורי? אני לא אומר שרק הוא, אבל כולנו, הממשלה הזאת – הרי המשפט זה לא המשפט של נתניהו, זה משפט נגד הימין. הרוגלות לא היו נגד נתניהו, התהליכים שעשו מנדלבליט ושי ניצן – זה לא היה נגד נתניהו, זה היה נגד הימין. אתה עכשיו הולך בדקדוקי עניות להפיל את הימין? יש פה מהלך היסטורי מטורף של ניצחון, אומנם לא ניצחון מוחלט - - -
ואני רוצה לבוא ולומר לכם, לא שאלתי את אבא שלי, שאיתו כתבתי – אני חייב לגלות פה ספוילר: כשישבתי על חוות הדעת של החנינה, הרמתי טלפון לאבא שלי. אמרתי לו: אבא, תשב איתי על הדבר הזה. יש לי כאן זמן מאוד קצר. כל יום שאנחנו מעכבים את החנינה זה ימים שהחיילים שלנו נלחמים כשראש הקבינט עסוק בדברים אחרים. ואבא שלי ישב איתי ממש שעות על גבי שעות לכתוב את החנינה.
ואני רוצה לומר לכם – לא מברכים שהחיינו על דבר שאינו שלם. אנחנו נברך שהחיינו כשנחתום את חתימת הקיום על החנינה שהנשיא ייתן. שם אנחנו נברך שהחיינו. אבל אלה באמת ימים מיוחדים שכולנו צריכים לזכור. אילו הוציאנו ממצרים ולא עשה בהם שפטים – דיינו; אילו עשה בהם שפטים וכו' וכו' – דיינו. אנחנו נמצאים בתהליכים, צעד אחרי צעד.
ועכשיו לשאלתך, חברת הכנסת יוליה - - -
כן. אני חייב להחזיר לה תשובה. אנחנו חייבים לכבד אותה.
חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי כנסת נוספים מציעים לקבוע בחוק כי הממשלה תהיה מחויבת להגיש לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דוח רבעוני שיפרט על היקף הסיוע ההומניטרי אשר הועבר מחוץ לשטחי מדינת ישראל, אופן ניצולו, עלויותיו והשלכותיו התקציביות. בשים לב לכך שההצעה נוגעת לנושא המצוי בליבת שיקול הדעת המדיני והביטחוני וכדי לאפשר גיבוש עמדת גורמים רלוונטיים ביחס להצעת החוק ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק. משנושא זה לא נדון לגופו ולא עלה להצבעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, וכאשר ממילא לא גובשה עמדה סדורה של הממשלה באשר למוצע – לא ניתן לתמוך בקידום הצעת החוק.
יצוין כי הצעת חוק דומה של חברת הכנסת מלינובסקי הוסרה מסדר-יומה של מליאת הכנסת ביום 7 במאי 2025, לאחר ש-58 חברי כנסת הצביעו בעד הסרתה של הצעת החוק מסדר-היום. זאת, בין היתר, לאור האפשרות שההצעה תביא לפגיעה בגמישות הנחוצה לרשות המבצעת בסוגיות הנוגעות לליבת שיקול הדעת המדיני והביטחוני.
לפיכך, אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את ההצעה מסדר-יומה. תודה רבה. זהו? אפשר לסיים?
994 מילים של עמיחי אליהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.