קיצוץ חד בתקציבי החינוך הממלכתי, ההשכלה הגבוהה, המדע והטכנולוגיה ופגיעה מסתמנת בביטחון ובעתיד המדינה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני עונה בשם שר החינוך יואב קיש. חשוב להבהיר מעל במה זו גם לחבר הכנסת בליאק, יוזם ההצעה, כי אנחנו נמצאים בתקופת מלחמה מורכבת וקשה, שעולה למשק הישראלי מאות מיליארדי שקלים, ודורשת תיקוני תקציב נרחבים ומתמשכים בשנים 2024 עד 2026. ניהול מערכת החינוך בעת הזו דורש אחריות רבה, והתאמות למציאות החירום שנכפתה עלינו תוך שמירה על המסגרות החינוכיות לכלל התלמידים מכל המגזרים, שלבי הגיל והרקעים השונים ועל המענים ההוליסטיים שמערכת החינוך מספקת בימים מורכבים אלה.

עם זאת, בניגוד לתיאור הקודר המופיע בהצעה לסדר-היום, המציאות שונה בתכלית. תקציב 2026 מביא עימו בשורות ותוספות משמעותיות מאוד למערכת החינוך. הצעת התקציב לפעילות השוטפת של משרד החינוך שבאה לידי ביטוי בסעיף 20 לשנת 2026 לא קוצצה, אלא גדלה ב-7.9% ביחס לתקציב המקורי של שנת 2025. מדובר כאן בצמיחה המהווה תוספת של למעלה מ-7 מיליארד שקלים, ומעמידה את התקציב על 96.9 מיליארד. תקציב זה משקף את הצדדים הטובים והחזקים של מערכת החינוך ואת ההשקעה שלנו בעתיד במספר מוקדים קריטיים: ראשית במענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. מתוך הבנת החשיבות של תמיכה באוכלוסיות אלו, תקציב החינוך המיוחד זכה לגידול משמעותי של כ-2.6 מיליארד שקל. תקציב זה מיועד, בין היתר, להמשך הנגשת מערכת החינוך לתלמידים, לתוספת סייעות משלבות ושעות לימוד ייחודיות ולהרחבת השילוב של תלמידים מהחינוך המיוחד בתוך כיתות החינוך הרגיל.

אציין שאנחנו צריכים לבצע שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, וזה מה שבכוונתי להביא לאישור הממשלה, כחלק ממהלך חלק של שינוי מבני במערכת החינוך, שנבחן לעומק, כחלק מעבודת מטה סדורה בהנחיית ראש הממשלה – גם בימים אלה. עם זאת, בשלב ובעת הזו אנו מחויבים להמשיך לתת את המענים לטובת הילדים גם במתכונת הקיימת. תוכנית נוספת שאותה יזמתי, ובאה לידי ביטוי בימים אלה, היא תוכנית "ישראל ריאלית". במענה לאתגרי העתיד אישרנו תוכנית לאומית רב-שנתית לחיזוק מקצועות ה-STEM: מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. המטרה שלנו היא לעלות את הישגי תלמידי ישראל במבחנים הבין-לאומיים, לפתח תשתיות לחינוך טכנולוגי ולהגדיל את שיעור בוגרי המערכת הניגשים לבגרות הייטק ופונים לעיסוק מקצועי בתחומים אלו.

משרד החינוך בעידן הבינה המלאכותית מוביל ופורץ דרך גם בנושא זה. משרד החינוך מוביל את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית בתחום החינוך, ואנו מכינים את המערכת לעידן ה-AI מתלמידים ועד צוותי הוראה והנהלה תוך שילוב תשתיות פדגוגיות וטכנולוגיות מתקדמות.

בנוגע לסוגיית התקציבים הקואליציוניים שהועלתה בהצעה, אין ספק שישנה השקעה בתקציבים גם בעבור מגזרים שונים, אך יש להסתכל על התמונה המלאה. נטען בדברי ההסבר להצעה, כי החינוך החרדי זוכה לתיעדוף גבוה על חשבון החינוך הממלכתי, אך הנתונים מוכיחים שהחינוך החרדי מתוקצב בחסר עמוק ביחס לציבור הכללי. חשוב לומר זאת ללא משוא פנים: הפער בעלות הממוצעת לתלמיד בחינוך היסודי בין הפיקוח הממלכתי רשמי לבין הפיקוח החרדי עומד על כ-11,000 שקלים לרעת התלמידים בחינוך החרדי. כאשר מכפילים פער זה בכ-413,000 התלמידים בחינוך החרדי מתקבל פער תקציבי של כ-4.5 מיליארד שקלים. לכן, צריך לומר ביושר, החלקים בתקציבים הקואליציוניים המופנים לחינוך החרדי הם במידה רבה תקציב מפצה, שנועד לייצר מוביליות חברתית ולתקן ולו במעט את הפערים האדירים הללו בעלות לתלמיד.

במקביל, חשוב לזכור שחלק מהתקציבים הקואליציוניים הם בסך הכול אפיק טכני להעברת כספים בעבור רכיבים שנמצאים בלב הקונצנזוס הישראלי, כגון תנועות נוער ומכינות אופק. גם במערכת ההשכלה הגבוהה, שיש לה תפקיד מרכזי בקידום מוביליות חברתית, חיזוק הכלכלה והובלת המשק, ובפרט כקטר צמיחה והתאוששות ביום שאחרי המלחמה, נדרשה הממשלה לבצע התאמות תקציביות נוכח המציאות הכלכלית המאתגרת. לצד זאת, תקציב 2026 מביא עימו השקעות משמעותיות וארוכות טווח במערכת, ובהן הקצאת כ-570 מיליון שקלים להקמת האוניברסיטה בצפון, וכן כ-90 מיליון שקלים להקמת תשתיות מחשוב-על – מתוך תמיכה כוללת של כ-1.3 מיליארד שקלים – לצד סכום דומה לטובת מענה לנזקים שנגרמו למכון ויצמן כתוצאה מפגיעת טיל ישירה במלחמת 12 הימים.

לסיכום, ובניגוד לנטען, תקציב משרד החינוך צומח, ומשקיעים משאבים אדירים בטכנולוגיה במדעים ובחינוך מיוחד, תוך גילוי אחריות לאומית בתקופת מלחמה מורכבת מאוד. תודה.