קיצוץ חד בתקציבי החינוך הממלכתי, ההשכלה הגבוהה, המדע והטכנולוגיה ופגיעה מסתמנת בביטחון ובעתיד המדינה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באתי היום לדבר על החלטה שהיא אולי נשמעת קצת שולית וטכנית למי שלא עוקב, אבל ההשלכות שלה עלולות להיות עמוקות, רחבות ומסוכנות. אני מדבר על קיצוץ של 78 מיליון שקלים בתקציב של משרד המדע, כ-15% מהתקציב של המשרד – וזה לא נעצר שם. אנחנו, לצערי, רואים בשלוש השנים האחרונות מגמה רחבה, עקיבה ומסוכנת של קיצוץ בחינוך, במדע ובהשכלה הגבוהה.

אני רוצה לציין שמערכת ההשכלה הגבוהה נמצאת מזה עשור בתת-תקצוב ביחס לגידול בתקציב המדינה, ומדובר בשחיקה ריאלית מתמשכת של עשרות אחוזים. בנוסף, המערכת בשנים האחרונות ספגה שלושה קיצוצים רוחביים משמעותיים, והרביעי בדרך – אולי גם החמישי בדרך – סך הכול כ-750 מיליון שקל קיצוצים מצטברים רק בארבע השנים האחרונות. אני אומר את זה בצורה הכי פשוטה וברורה: זה לא קיצוץ במספרים, זה קיצוץ בעתיד שלנו כמדינה. מדינת ישראל לא נשענת על משאבי טבע, אין לנו נפט בשפע, אין לנו שטחים אין-סופיים. היתרון היחסי שלנו זה הדבר שהפך אותנו למה שאנחנו, זה ההון האנושי: המדענים, החוקרים, הסטודנטים, המורים, המהנדסים, המוח, וכשאתה מקצץ במדע ובחינוך, אתה בעצם פוגע ישירות בביטחון ובעתיד המדינה, אתה בעצם בונה כאן מדינה בלי עתיד.

מה המשמעות בפועל? זה אומר פחות מענקי מחקר, פחות מעבדות, פחות הזדמנויות לחוקרים צעירים, פחות שיתופי פעולה בין-לאומיים. מדובר בסטודנטים שלא יקבלו תמיכה, במרצים שיעזבו לחו"ל, במוחות מבריקים שיחפשו עתיד במקום אחר. זה לא תרחיש שהוא תיאורטי, זה כבר קרה במדינות אחרות וזה קורה אצלנו ממש, תחת הממשלה הזאת, בשלוש השנים האחרונות. אנחנו רואים בהיסטוריה שבמדינות שקיצצו בהשכלה הגבוהה ובמחקר ראו ירידה בחדשנות, ירידה בפריון ובריחת מוחות. ברגע שמאבדים דור שלם של חוקרים ומהנדסים, לוקח בדרך כלל עשרות שנים לבנות אותו מחדש, אם בכלל.

ואצלנו? אצלנו המחיר יהיה גבוה במיוחד. ההייטק הישראלי, שהוא מנוע צמיחה מרכזי של הכלכלה שלנו, נשען על אוניברסיטאות ועל המחקר, ובלי מדע אין חדשנות, ובלי חדשנות אין לנו יתרון בתחרות הבין-לאומית, ובלי היתרון שלנו בעולם אין צמיחה כלכלית.

אבל זה לא רק שאלה כלכלית, זאת גם שאלה של ביטחון. אני זוכר שבאחד הדיונים על תקציב הביטחון או בדיון על מסקנות ועדת נגל, הוועדה אמרה את זה באופן מפורש: היכולת שלנו לעמוד בכל האתגרים הביטחוניים הרבים שיש בפני מדינת ישראל תלויה, במידה רבה, בצמיחה במשק. והצמיחה במשק – אנחנו יודעים שבשלוש השנים האחרונות, בשנתיים הייתה צמיחה שלילית; ב-2025 הייתה צמיחה זניחה; ב-2026, כנראה נראה תחזיות שפוחתות.

העליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל בתחומים כמו סייבר, מודיעין, מערכות הגנה – זה לא נולד במקרה. זאת תוצאה ישירה של השקעה ארוכת שנים במדע, בהנדסה ובחינוך הממלכתי. במקביל לייבוש החינוך הממלכתי ולקיצוצים בהשכלה הגבוהה, אנחנו רואים העדפה הולכת וגוברת של מסגרות החינוך שאינן מלמדות לימודי ליבה; כלומר, פחות מתמטיקה, פחות אנגלית, פחות מדעים, אם בכלל. ואני אומר "פחות" באנדרסטייטמנט – יכול להיות שאין בכלל. אנחנו רואים את זה בבדיקות ובביקורות שנעשו.

מדינה מודרנית לא יכולה להתקיים בלי בסיס משותף של ידע, בלי יכולת להשתלב בשוק העבודה, בלי מיומנות בסיסית. וכאשר אנחנו – הממשלה – מעודדת מערכת חינוך שלא מעניקה את הכלים הללו, אנחנו מייצרים בעיה כלכלית, חברתית וביטחונית לעשרות שנים קדימה. זה אסון של ממש. זה לגמרי לא עניין של דת או אמונה, זה עניין של אחריות. כן, כן, זה עניין של אחריות.

כל ילד במדינת ישראל, בלי קשר לרקע שלו, ראוי לקבל את הכלים הבסיסיים להצליח. להצליח זה לעבוד, להצליח זה לתרום, להצליח זה להשתלב. אם אנחנו מוותרים, על זה אנחנו פוגעים לא רק בו, אנחנו פוגעים בעתיד של המדינה שלנו, בכלכלה, בביטחון, בחברה. המשמעות היא משמעותית מאוד: ירידה משמעותית בפריון, עלייה בתלות בקצבאות, העמקת הפערים בחברה. ובסוף? בסוף מי שמשלם את המחיר זה אנחנו, זה כולנו, זה אזרחי המדינה.

ישראל מנצחת כי היא האמינה בידע, כי היא השקיעה באנשים, כי היא הבינה שהמשאב החשוב ביותר שלה זה האדם. אם אנחנו מוותרים על זה, אנחנו נוותר על מה שהפך אותנו למה שאנחנו היום. לכן צריך לומר בצורה חד-משמעית: קיצוץ במדע הוא טעות חמורה; קיצוץ בחינוך הממלכתי הוא פשע של ממש; פגיעה בהשכלה הגבוהה זה לא פחות משגיאה אסטרטגית. זה לא עניין של ימין או שמאל, זה עניין של עתיד, של העתיד המשותף שלנו. אם אנחנו רוצים עתיד חזק, בטוח ומשגשג, אנחנו חייבים לעצור את המגמה המסוכנת הזאת, ולהחזיר את ההשקעה, את הכסף שלנו למקום הנכון: להשקיע באנשים, להשקיע בידע, להשקיע בקדמה, להשקיע בעתיד של מדינת ישראל.

אני מבטיח שממש בקרוב, כבר בשנה הקרובה לאחר הבחירות, זה מה שיהיה. אנחנו נשקם, אנחנו נבנה, אנחנו נצמיח. זה יהיה למען עתיד מדינת ישראל ולמען נצח ישראל ולמען היכולת שלנו להמשיך ולנצח. תודה.