הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – מימון לימודים לתואר ראשון לסטודנט תושב קריית שמונה – הוראת שעה), התשפ"ו–2026

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני אשמח לדעת אם הממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת. מי השר המשיב?

נגד, מאי?

יש, יש. לא, הם פה.

הלאה, מאי גולן, בשליחותך כקיסינג'ר של ימינו, ציפיתי שתתמכו. איך אפשר לסרב להצעת החוק הזאת?

למה? היא גם הלכה ובאה.

אני צעיר.

בסדר גמור. באמת אתם מתנגדים? טוב, בסדר. עמדת שר החינוך, לא.

ראשית, אני רוצה לומר גם לחבריי חברי הכנסת ולך, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נמצאים בשבוע המודעות לשכול האזרחי במדינת ישראל. תחת המלחמה האירוע הזה – אני חושב שהשכול האזרחי, אני מניח שאתה מכיר את זה גם בהיותך שר הרווחה לשעבר, לא מקבל את המקום שהוא צריך לקבל. בהזדמנות הזאת, אני בטוח שאתה גם מכיר את פיני רבינוביץ' ועמותת יקיר לי, שעושה עבודה נהדרת.

נכון, גם בהעלאת המודעות, גם בחקיקה בכנסת, וחשוב לציין את זה, למרות ועל אף העצבים שעכשיו יהיו לי כי גיליתי שהממשלה לא תומכת בהצעת החוק הזאת.

לא, לא. חס וחלילה.

לא, אתה תמיד מחפש להרגיע אותי. הצעת החוק אומרת: חבריי חברי הכנסת, אנחנו רוצים לעזור לקריית שמונה – חלקנו, תכף אני אסייג. מה יותר נכון מלתת תואר בחינם לאנשים שיגורו בקריית שמונה? מה הבעיה? אתה רוצה למשוך אוכלוסייה צעירה, שתבוא ותיתן חיים לעיר. מה הבעיה לתת את זה?

אני בטוח שאתה תומך. אני גם לא מצליח להבין למה נגד? תגידו: אנחנו דוחים את זה בחודש, בחודשיים, או כמו שאוהבים לתת לי, דחייה של חצי שנה. אתה יודע. למה לא לתת לאנשים? מה אתה רוצה לעשות בעיריית קריית שמונה, או בעיר שאתה רוצה לעזור לה בפריפריה, אם לא לתת בראש ובראשונה הזרמה של דם? בטח כשאנחנו יודעים שכמעט 20%–25% מתושבי קריית שמונה לא חזרו, ובראשם האוכלוסיות החזקות בעיר, בראשם הצעירים. כמעט אין צעירים בקריית שמונה, וגם אם יש, הם צריכים עזרה. למה לא לתת את זה? מישהו שמגיע עכשיו לאוניברסיטת קריית שמונה, בשבתה עדיין כמכללת תל חי – למה לא לתת לו תואר בתמורה למגורים? הוא יגור בעיר, ישלם ארנונה.

לממן תואר. דובר פה על קריית שמונה מכל מקום – מהחרם, ועל שיטת זפרני ועל זה שהוא הגיע, ראש ממשלת ישראל הגיע בזמן מלחמה לקריית שמונה ולא הצטלם, ושרת התחבורה עם הסרט בבחירות, והמנורה השבורה, ותושב קריית שמונה שאומר לה: בגללך אין לנו אור פה. דובר ועלה.

והרכבת מקריית שמונה לאילת, והמנחת, שנפתח כבר ב-1983, הופעל ב-2006, ונפתח מחדש ברוב הוד ושמחה ב-2025 עם טקס וגזירת סרט מוזרה. מנחת הם פתחו. אין מטוסים, אבל מנחת. אנשים באוטובוס לא יכולים להגיע, אבל מנחת. אין להם שירותי רפואה, אבל מנחת.

בגיבור. הוא עושה לי בחינה. בסדר, אני מבין. אני לא מתרגש.

הם כל היום פותחים. תשמע, חברי חבר הכנסת מאיר כהן, בגלל ששאלת, בשבוע שעבר הגיע מנכ"ל משרד הבריאות. למה? כי לא היו שירותי בריאות בעיר במלחמה, אז הוא הגיע לטפל בזה. אבל עצם זה שעיר בישראל באמת במלחמה צריכה שמנכ"ל משרד הבריאות יגיע ויפעיל את כל המערכת כדי לספק שירותי בריאות בסיסיים – הייתה שם מישהי שהתראיינה.

בסדר גמור.

מישהי שם שברה את האף, לא יכלה ללכת לבית חולים בגלל שכל שנייה היו אזעקות ואף אחד לא יכול היה לטפל בה. הסתובבתי בקריית שמונה, והסתובבנו בקריית שמונה, ויושבים אנשים במקלטים, גרים במקלט. אם היית רואה איך המקלט הזה נראה, השם ישמור. אבל אני לא מדבר בכלל על הקצפת, אני מדבר על בסיסי. אתה רוצה להשביח עיר? אתה רוצה לתת לה עוגן תעסוקתי? אתה רוצה לתת לה עוגן בריאותי, עוגן חינוכי, חינוך בלתי פורמלי, תשתיות נורמטיביות במדינת ישראל?

באיזה עולם אתם לא נותנים את זה? אני לתומי חשבתי שאולי זה עניין כספי, אז עשיתי איזה חישוב קל. נניח, תואר במדינת ישראל – אז היה 12,000, 14,000 שקלים.

מסובסד. תואר מסובסד במדינת ישראל. אני עדיין בסבסוד. גם ככה אתה מסבסד לו, גם אם הוא לומד בתל אביב וגם אם הוא לומד בקריית שמונה. הסבסוד אותו סבסוד.

לא במכללות. יש מכללות עם שכר אוניברסיטאי. בתל חי זה שכר אוניברסיטאי, אבל לא משנה. עכשיו באוניברסיטת קריית שמונה יהיה סבסוד מלא כמו כל אוניברסיטה במדינת ישראל. בוא נגיד 14,000 שקל. במקסימום של המקסימום של הפרויקט הכי מוצלח שיש, יגיעו 2,000 סטודנטים, וזה 28 מיליון שקלים. לאדם הנורמטיבי זה נשמע ים כסף, אבל אתמול בוועדת הכספים – באמת, כל יום בוועדת הכספים הוא יום שבו אני לומד על מדינת ישראל, על סדר העדיפויות המדהים שיש פה – אני רוצה להקריא לך, סגלוביץ', לאן הלכו לנו מיליוני שקלים. באמת מדהים.

יש את משרד הדתות. משרד הדתות הוא משרד לשירותי דת. קודם כול, הוא שם מאוד מבלבל בטרמינולוגיה שלו. ראשית, הוא המשרד לשירותי דת יהודיים בלבד, אין עוד דת שמקבלת מהמשרד הזה שקל אחד. דתות אחרות – במשרד הפנים. המשרד הזה, גדל תקציבו ב-100 מיליון שקלים, אבל הכול בסדר, אנחנו בעד גידול. בטח ובטח אנחנו בעד היהדות. אבל הכספים הקואליציוניים המדהימים שהיו – זאת חלוקה שאתה לא תאמין: 53 מיליון שקלים כספים קואליציוניים רק במשרד לשירותי דת, בלי 6 מיליארד כספים קואליציוניים שתוקצבו בתקציב הזה בזמן מלחמה, בלי עוד 5.8 מיליארד שקלים שתוקצבו למטרות עלומות, שאף אחד לא יודע עליהן, במנגנון פיקוח שלא קיים. זאת אומרת, אנחנו ב-11 מיליארד שקלים כספים קואליציוניים.

תשמע על מה הולכים הכספים הקואליציוניים במשרד לשירותי דת: יש סעיף שנקרא תמיכות, והוא מתוקצב בבסיס שלו ב-3 מיליון שקלים. הוא קיבל עוד 6 מיליון שקלים כספים קואליציוניים על טיפולי פוריות, תמיכה וייעוץ בהפריה וייעוץ בטהרת המשפחה. אנחנו משלמים על זה 9 מיליון שקלים – על מיזמים במועצות הדתיות, שכמו כל אחד שמכיר רשות מקומית, הרי היא מתקצבת ואחראית על כל המועצות הדתיות ועל שירותי הדת במדינת ישראל. קיבלו עוד 23 מיליון על סיורי סליחות. סיורי סליחות זה רק אוטובוסים לירושלים. על שמחת בית השואבה – 6 מיליון שקלים. על ל"ג בעומר – 5 מיליון שקלים. לא על קרשים, לא על עגלות סופר שיהיה כתוב: בתמיכת המשרד לשירותי דת, כמו שכתוב על כל מיגונית בערך בצפון. 5 מיליון שקלים. הקפות שמחת תורה – עוד 1.5 מיליון שקלים. עזוב את מערת המכפלה, שמקבלת באהלן-אהלן כבר 3 מיליון שקלים. זה ברגיל. מבני דת – לא בונים את בית המקדש – מקבל עוד 50 מיליון שקלים. כמה כסף יש במדינה הזו?

אגב, 11.2 מיליארד כספים קואליציוניים. חידון לחבריי חברי הכנסת: כמה כספים קואליציוניים יש בקריית שמונה? אפילו לא שקל.

אין. כלום. גם הכספים האלה, אגב, הם כספים שנחתכים לפי חתך סוציו-אקונומי, גודל אוכלוסייה ומרחק מירושלים. קריית שמונה בשום פרמטר לא תיכנס לשם. אפס כסף. אפס שקלים. שקל. אף אחד לא בא ואמר: אני אשים במיזמים להתחדשות עירונית בקריית שמונה. סתם קואליציוני, תגיד: אני רוצה לתקצב התחדשות במתחם עירוני; אני אשים 53 מיליון שקלים שם.

מאיר, אתה חושב בגדול. מיגון לגנים? תתחיל בבנייה של גנים. אבל בשביל גנים אתה צריך שיגיעו ילדים. זה מוצר צריכה בסיסי לגן. הרי לא יהיה גן בלי שיש ילדים. לא יהיה ילדים בלי שתביא אוכלוסייה צעירה. לא תגיע אוכלוסייה צעירה, אם אין לה לאן להגיע. איזה תושב יגיע לקריית שמונה?

איזה מקווה. אפילו למקווה כבר לא יהיה. אגב, יש עוד 40 מיליון שקלים. אתם זוכרים את החוק של הרבנים שעוקף את שר האוצר? רבני עיר? הובטח לנו שאין עלות תקציבית. אתה יודע כמה משרתי הקודש – שמוגדרים בחוק משרתי הקודש – כמה הם מקבלים? כמה עולה לנו? עוד 40 מיליון שקלים עולה החוק שלא יעלה לנו שקל.

זו מדינת ישראל. אלו סדרי העדיפויות שלה. תושבי קריית שמונה – אפס. כל השאר – 11.2 מיליארד שקלים. תודה.

אני מבקש תשובה עניינית.

אני בהלם.

קודם כול, טוב שעליתי להשיב, כי שכחתי את ה-0.4 שלי פה, ואני קנאי לאירוע הזה.

החלק הראשון של התשובה הוא ממש הצדקה לקיום החוק, אבל בסדר. אני חושב שהטעמים לא ענייניים, ובכלל חוסר הבנה של מה התכוון המחוקק. לא שאני מייחס לי אמצעי חקיקה גדולים מדי. אבל מה התכוון המשורר? אני התכוונתי לייצר תמריץ לאוכלוסייה צעירה לגור בקריית שמונה. אני מודה שלא אכפת לי אם הוא יגור בקריית שמונה וילמד בשלל מוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. אני מודה. כי אני רוצה שבקריית שמונה יגיעו לגור אנשים. אני מודה. זו הבקשה.

זו תכלית החקיקה. זו התכלית. אני מודע לזה. אתה לא צריך להסביר לי את זה, אדוני שר החינוך. כי זה תכלית החוק. כתוב בדברי ההסבר. לא צריך יותר מדי להתפלסף עם איזה סעיף בתקנון הממשלה מחייב אתכם למשמעת קואליציונית.

יש חוסר הבנה אמיתי, בעיניי. אני הסתובבתי בקריית שמונה באמת לא מעט, ופגשתי – אני נתתי אותם כבר כמה פעמים כדוגמה – במרכז מסחרי את אירנה, שהייתה פתוחה במשך כל המלחמה. היא פתחה. היא תופרת. היא השאירה את המתפרה פתוחה, ותפרה מדים לחיילי צה"ל. מייצרת ליום טוב מהחנות לבגדי ים הכנסה יומית של 200 שקלים, שהוא הראה לי בקופה, 200 שקלים, 250, 236 שקלים, ואז, כשאתה בא לעודד אנשים להגיע לעיר, אתה מקבל תשובה הזייתית לחלוטין, על מדרגים ועל אפליה. מה, אתה אמיתי? אם זפרני היה מגיש את הצעת החוק הזו, היא הייתה מתקבלת.

מה, אתה לא יודע מי זו זפרני? אז אתה מוזמן איתי לקריית שמונה או להסתכל באינסטגרם של נתניהו, ואתה תראה. אין ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן, יש את זפרני. הוא יביא את הבשורה. באמת, רמת הניתוק שלכם היא מה שנקרא, ממשרד המדע ומעלה.

ביקשו ממני מהקהל למסור לך המון תודה.