קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, תודה השר, ראשית אני מאחל החלמה מלאה לבנך הגיבור. אני רוצה להתעמק בנושא מעונות היום, ודווקא הפרטיים, כי הגנים הם יותר פשוטים לתפעול כי זה המדינה ומול העיריות, וזה יותר קל. אבל מעונות היום זה נושא מורכב, שלדעתי היה צריך לתת לו - - -
הפרטיים. היה צריך לתת לו איזשהו פתרון מערכתי כזה, כמו לחיצת כפתור. אנחנו אחרי מלחמה אחת, אחרי כמה מבצעים, וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. אבל כרגע נוצר מצב שבעלי אותם מעונות לא יודעים מה לעשות עם העובדים שלהם. מצד אחד, אם הם יוציאו אותם לחל"ת, יכול להיות שהם לא ירצו לחזור מאותו חל"ת, התחום הזה סובל ממצוקת כוח אדם מאוד מאוד קשה. מצד שני, אם יחזירו את הכסף להורים, אז הם לא יקבלו את הפיצוי המלא ממשרד האוצר כי עדיין אין מתווה כמו שצריך. אם הם לא מחזירים את הכסף להורים, יש לחץ גדול של זוגות צעירים, ובצדק. אני יכול לומר לך כאחד מהם, שמשלם למקום כזה: העובדה שהילד לא הולך למעון ואתה עדיין משלם עליו, במצב לא פשוט שאנשים גם לא עובדים והכול מתייקר, זה לא מצב נוח. אני חושב שדווקא בתחום הזה, שמדבר ספציפית על כמה עשרות אלפי עסקים, זה לא איזה משהו היסטרי. צריך לתת מענה לזוגות הצעירים, צריך לתת מענה לבעלי מעונות היום. ואני חושב שבתוך המתווה הגדול צריך להיות איזשהו כפתור שדואג לרווחת אותם ילדים. כי בסופו של דבר, אלה הגילאים הכי קריטיים. כשאתה מנתק אותם, אין להם באמת כלום. ובכלל, כשאתה ממשיך לשלם על המעונות האלה, וזה אלפי שקלים בחודש, אז אתה לא קונה ולא מאפשר לאותם ילדים גם מסגרת חינוכית נוספת, כי אתה לא תשלם פעמיים. רובם לא יכולים לשלם פעמיים.
ולכן, אני באמת שואל: האם למשרד האוצר יש איזשהו מנגנון, איזשהו כפתור, איזושהי בשורה להורים ולבעלי מעונות היום? האם אפשר להגיד להם משהו, מהדברים שלך עכשיו, איך להתנהל מחר בבוקר? תודה רבה, אדוני.
301 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.