מתווה פיצויים מעונות יום פרטיים והתחשבנות מול הורים במערכת "שאגת הארי"

אפשרות שנייה היא שהוא מוציא את העובד לחל"ת בתנאים מיטיבים, בלי שהוא צריך חמישה ימי אכשרה ובלי שלוקחים לו שכר ומינימום 14 יום. הרבה מאוד הקלות: תקופת אכשרה של שישה חודשים ולא 12 מתוך 18 – שוב, עשינו את זה כבר בעבר – ואז העובד מקבל את החלף דמי אבטלה כמו בחל"ת, שזה בין 70% ל-80% או 90%, תלוי ברמת השכר. ככל שרמת השכר גבוהה יותר אז השיעור של האבטלה נמוך יותר, והמעביד כמובן לא משלם לו. במקרה כזה המעביד יקבל פיצוי רק על 22% של ההוצאות הקבועות שלו, ההוצאות המזכות, ולא על מסלול השכר. בעצם, זה אמור להיות המתווה גם של מעונות היום. בסוף מעונות היום הם גופים פרטיים שמתקשרים בהתקשרות פרטית עם ההורים. יש מעונות סמל מפוקחים, יש מעונות לא מפוקחים, יש גני ילדים פרטיים. יש אנשים שהתקשרו עם בעל אולם לחתונה, ודיני הסיכול של דיני החוזים, והחתונה בוטלה, והשאלה – של מי. דנו בזה הרבה מאוד לאורך המלחמה. בגדול, אנחנו סבורים – למשל, כשהיה מסלול לאולמות, אז התנאי היה שהאולמות מחזירים את הכסף לזוגות, ואז באים לבקש מאיתנו, אבל הוא יכול להחליט, הוא יכול להחליט שהוא לא, ואז הוא גם לא בא לבקש. חשוב לי לומר את זה, כי בסוף, בסוף – מעונות היום, על גבי המסלול הזה, יש להם עוד רשת ביטחון, כי אנחנו אמרנו שנמשיך לשלם בכל מקרה למעונות הסמל את הסבסוד שהם מקבלים ממילא בגין הילדים הזכאים, בסדר? נניח שהורה רגיל משלם 6,000 לחודש – סליחה, הורה רגיל משלם 4,000 שקל – פה הוא ישלם 2,000 ועוד 2,000 מהמדינה, אז המעון יקבל את מה שהוא מקבל ממס רכוש, הוצאות מזכות ו-75% מהשכר. הוא ימשיך לקבל את הסבסוד שהוא מקבל, שזה להערכתנו אמור להשלים לו כמעט – אני לא יודע להגיד לך 100% – את ה-25% האלה, אבל את הרוב זה אמור להחזיר לו. אז הוא יחזיר את הכסף להורים ויקבל מאיתנו, כמו שאמרנו. חלק הוא יקבל ממס רכוש, חלק הוא יקבל כיוון שמשרד העבודה ימשיך לשלם את הסובסידיה. בנובמבר 2023, שזה תחילת מלחמת חרבות ברזל, ואחר כך בנובמבר 2024, בחיצי הצפון, היה איזשהו מתווה נוסף. אגב, זה לא היה אותו מתווה, אלא היו מתווים נפרדים שעשינו עם הרשתות שמפעילות את מעונות הסמל. הוא היה מתווה חלופי. אני אומר לך שאני לא בטוח שהוא יותר טוב. היה מתווה בנובמבר, הם פחות אהבו אותו, ולכן בנובמבר 2024 עשינו מתווה קצת אחר – קיבלו פר-ילד, פר-יום, תקציב מסוים כדי להחזיר להורים. באתי לפה כי הגשת שאילתה דחופה והיושב-ראש אישר, אז אני מתייצב, אבל אני עוד לא יודע לתת לך תשובה עד הסוף. אני חושב שמה שאני אמרתי עכשיו נותן מענה יותר טוב לכולם. הוא גם יותר פשוט פרוצדורלית, הוא גם יותר פשוט משפטית, כי ברגע שאני אתן מתווה למעונות הסמל, אז מה קורה עם מעונות פרטיים שהם לא בסמל? ומה קורה סתם עם מטפלת שפתחה משהו לעצמה? בסוף בסוף בסוף אנחנו לא מתערבים במערכות היחסים, בהתקשרויות פרטיות בין אנשים פרטיים שעכשיו סוכלו, בסדר? החוזה ביניהם סוכל כתוצאה מהמלחמה. כמו שאמרתי, דיני הסיכול בדיני החוזים – אנחנו לא נכנסים לזה. אנחנו נותנים את המעטפת הכללית. כמו שאמרתי, כאן במעונות הסמל יש את הרובד הנוסף שאמור לגשר על מרבית הפער, וזה המשך העברת הסובסידיה למרות שהמעונות סגורים. הייתה סברה שאומרת שיש שוני, כי פה אתה אוסר עליהם לעבוד, פיקוד העורף אוסר עליהם לעבוד. זה לא מדויק, כי פיקוד העורף אוסר לעבוד על כל עסק שאין לו מרחב מוגן בזמן קרוב שהוא יכול לרוץ אליו בזמן ההתרעה, ולמרות זאת אנחנו נותנים את מתווה הפיצויים. ואני חוזר ואומר, וחשוב לומר את זה: רשת הביטחון שאנחנו נותנים היא מאוד גדולה, היא פי שלושה מהקורונה, היא פי שלושה מהקורונה בכול, גם בתקרה וגם בשורת המענים הגדולה שאנחנו נותנים. אגב, צריך להגיד, עשינו אותה בעם כלביא בסוף בהסכמות, קואליציה, אופוזיציה, ועדת כספים. זה לא אירוע שהתווכחנו עליו. היו קצת משאים ומתנים על הדרך, אבל בסוף המתווה שנסגר בעם כלביא, שאני מבחינתי עושה לו קופי-פייסט – יש כמה עדכונים של מדדים וכו', כי מה מדד הבסיס וכו', אבל בגדול, המתווים האלה, אני חושב שהם מתווים טובים. שוב, הם לא מפצים עד השקל האחרון – מה לעשות, יש מלחמה, וכולנו כאזרחים נכנסים תחתיה. אני אגיד אולי עוד משפט, אפרופו פופוליזם: אין דבר כזה המדינה. זאת אומרת, נניח שעכשיו נחליט שאנחנו מפצים את כל אזרחי ישראל, 100% נזקים שהיו במלחמה, ניתן לכולם, הם ישבו בבית ויקבלו 100% מהשכר. ניקח להם את זה בסוף מכיס אחר, זאת אומרת, נצטרך בסוף לבוא ולהעלות מיסים או לקצץ בשירותים. אין דבר כזה. בטח. בטח. תעשה שאלת המשך. איך אתם רוצים לנהל את זה? על הצפון כבר הודענו - - - אתה מרשה לי שנייה להתייחס למה שהיא שאלה? אני אתייחס ברגע. כבר הודענו על זה, הודענו כבר בשבוע שעבר. הצפון מבחינתנו – אגב, זה פשוט, לא צריך חקיקה, כי אלה תקנות. 0 עד 9 ק"מ – בתקנות סמכות שר אוצר. הם מבחינתי 100% מסלול אדום, מסלול ירוק, 100% מסלול מחזורים, בסדר? נקודת המוצא שלנו, וגם את זה חשוב מאוד לומר, כי היו פה כל מיני אמירות, או מחוסר ידע, או, לצערי, בתקשורת, שרצו סתם ליצור תבהלה. אמרו: מה, אתם פותחים את המשק כדי לחסוך כסף. אלו שני דברים שונים לחלוטין. פיקוד העורף מקבל החלטות על בסיס הערכת סיכונים ביטחונית, והוא מאפשר למי שרוצה. הרי הייתה טענה : מה אתה כולא אנשים בבית אם יש להם מרחב מוגן והם יכולים ללכת לעבודה בסמיכות למרחב מוגן – זה לא קשור לפיצוי. תושבי הצפון בקו העימות יקבלו 100% פיצוי בכל התקופה עד שתהיה חזרה לשגרה שם של בית ספר, של הכול. מבחינתנו הם יכולים לשבת בבית. עוד פעם, מי שרוצה ללכת לעבודה, יכול ללכת לעבודה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. כל מי שמחליט אחרת - - - לכן, אמרתי, מבחינתנו כמשרד אוצר, אין פעילות כרגע בקו עימות צפון, וזה אומר שעסקים יקבלו 100% ההוצאות שלהם, 100% שכר, הכול, בסדר? עסקים ממשיכים לשלם 100% שכר לעובדים ומקבלים מאיתנו. יש להם שתי חלופות: יכולים ללכת למסלול האדום, מכירה את זה? בו מגישים תביעות מסובכות אלה דיונים שבסוף בתקנות. זה תלוי מאוד מה, בסדר? אנחנו בגדול הסכמנו בכל המתווים שמדד הבסיס יהיה מרץ 2023 – בכלל לפני המלחמה. רגע. אבל אני אומר לך שהיו מי שביקשו מאיתנו כן ללכת למרץ 2025. לא בצפון, בצפון לא הייתה פתיחה מלאה; בכל הארץ מדד הבסיס יהיה מרץ 2025 כי הייתה שם רמת פעילות מלאה. ואז אם אני אלך למרץ 2023, אומרים לי העסקים: תשמע, אנחנו התפתחנו בשנתיים האלה. הצפון יהיה מרץ 2023 – בסדר? 100% מסלול מלא, מסלול אדום, ויהיה מסלול נורמטיבי, מסלול מחזורים ירוק, למי שרוצה לקבל את זה יותר מהר – מדד בסיס מרץ 2023. כל הארץ מדד בסיס מרץ 2025. עוד פעם, אנחנו נתנו להם לבחור. ישבנו עם נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות, הם חשבו שיותר נכון להם מדד בסיס של מרץ 2025 לכל הארץ. קיבלו את זה במלא. תעבירו את זה לתושבים. גם אני אמרתי. אמרתי את זה לראשי רשויות, הוצאתי את זה בסרטון לתושבים. יכולים להיות רגועים ב-100%. הפרטיים או הסמל? אני אתייחס. זה בעצם אותן שאלות לפרטיים ולמפוקחים. קודם כול, חבר הכנסת מישרקי, בקורונה לא היה מסלול שכר. בכלל לעסקים היה רק מסלול הוצאות מזכות. אז הוצאות מזכות היו 15%, אני חושב, ועכשיו הגדלנו את זה ל-22%. אבל היה רק מסלול הוצאות מזכות. ולכן, במקביל, נתנו כל מיני מענים לאולמות, למעונות. פה, ברגע שנתנו את מסלול השכר, למרבית הענפים במשק הדבר הזה אמור לתת מענה. עוד פעם, הוא לא נותן מענה של 100%. בסוף הנזק מתחלק וכל אחד - - -. שאל חבר הכנסת רון: מה אני אומר להורים? אני לא ממליץ שום דבר להורים. אני לא עורך דין, בסדר? בסוף, אמרתי, אני לא יכול להתערב כשר או כממשלה במערכת היחסים החוזית - - - רק רגע, שנייה. רגע, תנו לי. אני הבנתי, אני אענה. אני לא מתערב במערכת היחסים החוזית הפרטית בין הורה לגננת או למפעילת מעון, בין אם היא פרטית ובין אם היא סמל. בסוף הם גם פרטיים, בסדר? גם הסמל הם מפוקחים, והמדינה מסבסדת אותם למשרד העבודה. אבל בסוף - - רק רגע, רק רגע. - - הסבסוד הוא להורים. צריך להבין. גם במשרד העבודה הסבסוד הוא לא למעונות, הסבסוד הוא להורים. זה יותר נוח. תפעולית הוא מועבר – בסדר? בסוף המעונות הם פרטיים ואנחנו נותנים להורה סבסוד. מעבירים אותו דרך המעון רק כי זה יותר נוח פרקטית. רגע, חכו רגע, נו, שנייה. כבר שנתיים וחצי לקחתי את התפקיד הלא-פופולרי. מה אני יכול לעשות? אני אומר את האמת. אז, א. אני לא נותן עצות. אני רוצה להסביר מה אנחנו מתכננים. א. הקורונה היה מסלול מיוחד למעונות. מה שאנחנו נעשה – אמרתי, שוב, אני עוד לא נותן תשובות סופיות כי אנחנו בדיונים על זה איתם, ובתוכנו פנימה. ודיבר איתי על זה כמובן השר לוין, שעכשיו אחראי על זה. אנחנו בדיונים. מה שאני רק אומר זה שאני, נטיית ליבי כרגע היא לבוא ולהגיד למעונות: אתם הולכים למסלול. וזה אני אומר לך, רון, מה ההבדל בין גננת של גן פרטי, שזה עסק, בסוף היא גובה כסף מלקוחות ונותנת שירותים וזה עסק, לבעל דוכן פלאפל? רגע, רגע. אין הבדל, זה אותו – לא, אתה מדבר על העסק עכשיו. רגע, תקשיב שנייה. העסק זה עסק כלכלי, שעכשיו לא עובד, ולכן לא מרוויח, ולכן נתנו לו רשת ביטחון. העסק הכלכלי הזה יכול להיות גן, והוא יכול להיות דוכן פלאפל, והוא יכול להיות חנות נעליים, והוא יכול להיות הרבה מאוד דברים אחרים. והעסק הכלכלי מקבל, בראייתנו, מענה טוב – אני אומר את זה על השולחן. בראייתנו, רשת הביטחון שאנחנו נותנים, גם ההוצאות המזכות וגם השכר, זה מענה טוב לעסק הכלכלי. נקודת המוצא שלי היא שהגננת הזאת לא תסגור את הגן, כי היא רוצה להמשיך להתפרנס, כמו שדוכן הפלאפל לא יסגור את הפלאפל, אם הוא יוכל. עוד פעם, אם הוא יפשוט רגל – אבל הוא לא יפשוט רגל. רגע, רגע. אני כבר אדבר על הזמנים. חבר'ה, אתם לא נותנים לענות. זה לא קשור. עוד פעם, הילדים זה לא האירוע. האירוע – מי שמפסיד כסף. זה הגננת, שיש לה עסק והיא מתפרנסת ממנו. אני בטוח שהיא גם אוהבת את הילדים ומטפלת בהם. זה עסק, היא מתפרנסת ממנו. ועכשיו היא צריכה להחזיר את הכסף להורים. עוד פעם, אני לא עורך דין, לא נותן עכשיו עצה משפטית, אבל על פניו היא צריכה להחזיר את הכסף, כי, מה לעשות, היא לא נותנת שירות כרגע להורים. ואז ממה היא תתפרנס? חבר'ה, תקשיבו רגע. לי אין כלי משפטי להכריח אותה להגיד כן. רגע. חבר'ה, מה יהיה? אל תעשו ממני טיפש. באמת, נו – אני עוסק בסוגיה הזאת כבר שנתיים וחצי ארבע פעמים, ועוסק בה גם עכשיו שלושה-ארבעה ימים. תקשיבו עד הסוף. אתם רוצים פינג-פונג, תעשו פינג-פונג. אמרתי לכם מראש, אני מפרק רגע את הסוגיה כי היא סוגיה מורכבת. בסוף, הגננת היא בעלת עסק. היא מתפרנסת מזה, והיא תרצה להמשיך להתפרנס מזה. אגב, אני אומר לכם, גם השוק החופשי עושה את שלו. אם היא לא תחזיר את הכסף, בצורה לא פיירית, אז ההורים יחפשו גן אחר, כמו שאם בעל דוכן הפלאפל ייקח לי הרבה כסף. אז אתה יכול להגיד: אין מספיק תחרות, אין מספיק גנים, לקוח שבוי – או כן או לא. אבל בגדול הגננת – עזבו רגע את הילדים – הגננת היא בעלת עסק, וכמו שכשדוכן הפלאפל לא פותח הוא לא גובה ממני כסף על הפלאפל – אתה שואל אותי? היא לא אמורה לגבות. אני לא יכול לחייב אותה משפטית, אבל היא לא אמורה לגבות, בסדר? אלא מה, אבל מה היא תעשה, איך היא תתפרנס? באה המדינה ואומרת: אני נותנת רשת ביטחון גדולה מאוד. ואם הגננת הזאת גם מעסיקה עובדות, גננות אחרות, אז או שהיא תוציא אותם לחל"ת, או שלדעתי היא תשמר אותם, כיוון שהיא רוצה לשמור על כוח האדם, ותקבל מאיתנו את המסלול. וכפי שאמרתי, בעסק הפרטי הלא-מפוקח אין לי הרבה כלים לעשות דברים אחרים, כי אני לא יודע לבודד את זה. אם אני אלך עם זה, מייד ילכו לבג"ץ ויגידו: רגע, מה שונה הגננת מחנות הנעליים שרוצה להמשיך להחזיק את העובדת שלה? הרי גם לה אין מספיק עובדים, אנחנו במשק בשוק תעסוקה - - - רק רגע, תנו לי לסיים, אני לא ארד מהדוכן. לא, כשאני אסיים תשאל שאלה, באמת, רון, באמת, תנו לי רגע. עכשיו, אמרתם שאלה לוחות הזמנים, אני רוצה להסביר למה היא לא רלוונטית לכלום. בוודאי, אנחנו 22% הוצאות קבועות. זה יותר – בקורונה הכירו ב-15%. עכשיו הכרנו ב-22% מסך כל המחזור כהוצאות קבועות, ועל זה מקבלים מהמדינה את הפיצוי המלא, בסדר? על ההוצאות הקבועות מקבלים 100%, זאת אומרת ירידת המחזור כפול 22%. 100% מימון על ההוצאות הקבועות של העסק אתה מקבל בכל העסקים. על השכר אתה מקבל 75%, בסדר? זו פחות או יותר מקבילה אם היית מוציא לחל"ת, בגרוסו מודו; אם זה שכר גבוה, זה כמובן הרבה יותר מזה. זה לא היה בקורונה, ושילבנו את זה עכשיו. עכשיו אני רוצה לדבר על לוחות הזמנים, למה זה לא באמת דחוף. אנחנו באמצע חודש. הרי המלחמה התחילה בתחילת חודש, לכן אני הסברתי את זה גם לעובדים. בפעם הבאה שהמעביד, המעסיק, צריך לקבל החלטה אם הוא משלם – הרי לא צריך להוציא לחל"ת, אנחנו מכירים בחל"ת רטרואקטיבית, ואמרנו את זה, עשינו את זה גם בעם כלביא. הרגע הראשון שבו בעל העסק יצטרך להחליט אם הוא מוציא את העובד או העובדת לחל"ת או ממשיך לשלם לו אחרי זה הוא ב-1 באפריל, ועד אז הכול יהיה ברור. גם אתם כהורים – הרי אני מקווה שאתה לא שולח את הילד שלך עם צ'ק כל יום – אנחנו משלמים בתחילת חודש או בסוף חודש, זאת אומרת, שילמת, שילמת בתחילת חודש. עוד יותר. אז זה לא שאתה צריך כרגע להחליט. כרגע, עוד פעם, אני חושב שלמעונות פרטיים וגנים פרטיים לא תהיה לנו יכולת לעשות משהו אחר, וגם לא עשינו בעבר. רשת הביטחון שנותנים לכל עסק טובה גם כאן. בסוף, אני חושב, לו ישאלו את עצתי נראה לי שההוגנות – אני לא משפטן ואני לא יודע מה מחייב החוק – היא להחזיר את הכסף להורים, כיוון שלא קיבלת שירות, ואתה הולך למדינה ומקבל את הפיצוי על ההפסדים שלך. מה שהמדינה נותנת לכל אחד אחר, זאת ההוגנות. אם יש גננים או גננות – אנחנו כמובן דוגלים בשוויון – שהם לא היו הוגנים ולא החזירו את הכסף, זו בעיה קשה. אז שההורים, הרי תיאורטית הם יכולים ללכת לקחת – לא, זה לא, כי הם יצטרכו להראות את ירידת המחזורים. אגב, את זה כן עשינו, על זה כן דיברנו גם עם רשות המיסים. את זה עשיתי עם רשות המיסים. נכון, ואז הם לא מקבלים פיצוי. אז באו ואמרו לי: רגע, יש פה בעיה, כי את החשבונית היא הוציאה בתחילת שנה. את זה כבר פתרנו מול רשות המיסים – יראו שהם החזירו את הכסף ונוריד להם את זה מהמחזור. כן, כן, חד-משמעית, רשות המיסים עובדת על זה שכל מי שיראה שהוא החזיר להורים, נזקוף לו את זה על החודש הזה. לא נבחן את זה שנתי, בסדר? נבחן חודשי. הוא יראה שהוא החזיר את הכסף. זו לא בעיה. הרי ממילא הוא צריך להגיש ניירת. מינימום ירידה של 25%, אם הוא יחזיר את כל הכסף אז תהיה ירידה של 100%, אז הוא מקבל מאיתנו 100% כפול 22% של ההוצאות הקבועות ו-100% הוצאות השכר. נכון, זה – בסדר, אמרתי, הם יקבלו 100%. נניח שהמטפלת של הבן שלך הולכת להחזיר צ'קים על החודש הזה לכל ההורים – מבחינתנו בחודש הזה יש לה אפס. לא נבדוק את זה דו-חודשי. לא, היא תקבל 100% מ-22% של המחזור שלה, שאלו ההוצאות הקבועות של שכר דירה, חשמל וכו', ותקבל 75% מהוצאות השכר, אם היא תשלם שכר. אם היא תמשיך לשלם שכר לסייעות, למטפלות, למי שעובד שם בגן, היא תקבל 75% מזה. 25% היא תספוג, כמו כל עסק שסופג. יכול להיות שהמשמעות, שהיא תעשה – יכול להיות שהיא תחזיר לכם את כל הכסף, תקבל 100% מ-22% ותוציא את המטפלות לחל"ת, והמטפלות יקבלו את החל"ת ויחזרו מייד. היא לא צריכה להוציא אותן עכשיו, היא יכולה לקבל את ההחלטה ב-1 באפריל, לפני שהיא משלמת שכר – תוציא, והם יקבלו חל"ת רטרואקטיבית. בוודאי, זו ירידת המחזורים בחודש הזה. כל האירועים שהיו אמורים להיות לו בחודש הזה, גם אם הוא כבר הראה הכנסה בתחילת החודש, ועכשיו הוא מחזיר, והוא יראה שהוא מחזיר – אנחנו מורידים לו את זה מהמחזור, חד-משמעית. אני אומר לך יותר מזה – באולמות, למשל, אנחנו אומרים להם: אתם לא יכולים להגיש בקשה לפיצויים אם אתם לא מוכיחים שהחזרתם. אתה לא יכול גם לעשוק, זאת אומרת גם לקחת וגם לבוא אליי כמדינה ולקבל, כי תגיד לי: חצי חודש לא עבדתי. אני רוצה לראות שאתה מחזיר את הכסף. עכשיו אני חוזר למעונות הסמל כדי לשלים את התמונה. אני חושב שבמעונות הסמל אנחנו יודעים לתת קומה נוספת, זאת אומרת, להגיד להם: תלכו למסלול הפיצוי הרגיל, ניתן לכם קומה נוספת ונמשיך להעביר לכם את הסובסידיה, אבל פה אני גם יכול להתנות איתם. זה קל. את הגננת של הבן שלך, אם זה פרטי, אני לא יכול להכריח. אני מקווה שהיא תעשה את זה כי היא אדם הגון. אני מקווה שאתה לא שולח את הילדים שלך למישהו שהוא לא אדם הגון. ברור, ברור. בקיצור, אני חושב שרובם יחזירו, אנשים הגונים, ומי שלא יחזיר, אז ההורים יענישו אותו ויחפשו מישהו אחר, כן הגון. במעונות הסמל, כיוון שאני רוצה לתת להם קומה נוספת ולהמשיך להעביר להם את הסובסידיה, שם אני יכול להכריח אותם. שם אני יכול להגיד להם: תתחייבו לי להחזיר את הכסף. רק אז אני אמשיך להעביר לכם את הסובסידיה ממשרד העבודה, אחרת אני יכול לשלול לכם את הכסף לסובסידיה, ואז תפסידו את ה-25% האלה. זה כי יש לי קומה נוספת לתת להם. אני מאוד מקווה שעד סוף היום נסגור את זה בדיונים הפנימיים אצלנו ונפרסם את כל המתווה. תודה רבה. תודה רבה.