קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת יונתן מישרקי. היום בוועדת הבריאות זכינו לתקן עוול, עוול שנמשך שנים ארוכות מדי, עוול שלא תמיד הגיע לכותרות, אבל נוכח המצב והקולות שנשמעו מהשטח, פגשנו בכל בית שבו גדל ילד עם מוגבלות קשה עוול כלפי הורים שנשאו על גבם, פשוטו כמשמעו, את הנטל הכבד ביותר שאפשר להעלות על הדעת.
יש משפחות שבכל בוקר מתעוררות למציאות מורכבת, מציאות של טיפול מסביב לשעון, של דאגה בלתי פוסקת, של מאבק על כל נשימה, על כל רגע של יציבות. הורים שמקדישים את חייהם לילדיהם היקרים במסירות שאין לה שיעור. אבל אותם הורים לא התמודדו רק עם הקושי האדיר של גידול ילד עם מוגבלות קשה; הם נאלצו להתמודד גם עם אטימות, עם מדיניות שלא ראתה אותם, שלא הכירה בצורך הבסיסי ביותר; עם מציאות שבה דווקא מי שלא מסוגל להפעיל כיסא ממונע בעצמו, שהמצב שלו הוא כל כך קשה – נשללה ממנו הזכות לקבל כיסא כזה, כאילו עצם המוגבלות הקשה היא סיבה להדרה נוספת. וזה היה בלתי נתפס, כי כיסא גלגלים ממונע הוא כלי בסיסי שמאפשר תנועה, שמאפשר יציאה מהבית, שמאפשר חיים. במשך שנים מאות משפחות בישראל נאלצו לסחוב פיזית, יום אחרי יום, לעלות מדרגות, לרדת במדרכות, להתמודד עם משקל, עם עייפות, עם כאב, עם נכויות שנוצרו כתוצאה מהסחיבה הזאת, וכל זה בזמן שהן כבר מתמודדות עם האתגר הקשה ביותר שיש. הן התייסרו פעמיים: פעם אחת בהתמודדות עם מצב רפואי מורכב וקשה של הילד, ופעם שנייה בהתמודדות עם מערכת שלא נתנה להם את הכלי הבסיסי שיכול היה להקל עליהם ולו במעט.
והיום אנחנו אומרים: עד כאן. החוק שעבר כאן היום הוא תיקון מוסרי, הוא אמירה ברורה של הכנסת הזו, של חבר הכנסת אבי מעוז, שהוביל את החוק החשוב הזה: אנחנו רואים אתכם. אנחנו מכירים בכאב שלכם. אנחנו מבינים שהמדינה צריכה להיות שם בשבילכם. האפשרות לקבל כיסא ממונע שמופעל על ידי מלווה משנה מציאות חיים. היא מאפשרת להורים לנשום. היא מאפשרת לילדים לצאת, לראות עולם, להיות חלק מהמרחב הציבורי. היא מחזירה למשפחה משהו מהחירות שנלקחה ממנה.
אני רוצה לומר מכאן להורים היקרים, ובאמת לאימא הלביאה תמר גלפנד האדירה הזאת, האימא של הילדים עם המוגבלויות: אתם לא שקופים. המאבק שלכם נשמע. ההתמדה שלכם, הכאב שלכם, הנחישות שלכם, הביאו אותנו לרגע הזה. זהו רגע של תיקון. וזה גם רגע של מחויבות, כי האחריות שלנו לא נגמרת כאן. אנחנו נמשיך לפעול כדי לוודא שכל ילד וכל משפחה יקבלו את המענה הראוי. שנבנה כאן מדינה רגישה, שמודדת את עצמה דווקא לפי היכולת שלה להרים את החלשים ביותר. זה המבחן האמיתי שלנו כחברה. והיום עשינו צעד חשוב בכיוון הנכון.
אני רוצה מכאן להודות ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שפעל לפני ומאחורי הקלעים כדי שהחוק הזה יעבור. בלעדיו הדבר הזה לא היה קורה. וכן להודות גם לחבר הכנסת אבי מעוז, שבנחישות אדירה ובמסירות גדולה פעל כדי שהדבר הזה יקרה. תודה רבה לכל העוסקים במלאכה.
460 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.