קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני. אני רוצה לנצל את הזמן שהשר אלי כהן נמצא כאן, כי אני זוכר עוד את אלי כהן כיושב-ראש ועדת הרפורמות בכנסת העשרים, שהוביל את הרפורמה החשובה, אני חושב, של הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים, ובאמת עסק אז כל-כולו בנושא הזה של יוקר המחיה, ולדבר כמה מילים על הרפורמה שנמצאת היום בוועדה למיזמים ציבוריים, וזו הרפורמה בבנקאות.
זוהי רפורמה חשובה מאין-כמוה כדי לאפשר לבנקים קטנים להיכנס. אבל יש דבר אחד שחומק מתחת לרדאר; אנשים – זה מורכב להם, הם לא נכנסים לתוך האירוע הזה. הרפורמה הזאת, מה שעשו ברפורמה הזאת זה שהחליטו להכניס ולערבב בשר עם חלב אחרי שעשו את ההפרדה הזו בעבר, ובעצם לאפשר למוסדיים, לארגונים, ארגוני ענק, ששולטים על טריליוני שקלים שלנו, כספי הפנסיה שלנו בעצם, ובוחרים איפה להשקיע אותם ובמי להשקיע אותם – בעצם לאפשר להם להיות בעלים של בנק. ובעצם הרפורמה הזאת שעכשיו מובילים כאן מפרקת ארבע מאבני היסוד של המרחב המוגן שבנינו כאן כהגנה על המערכת הפיננסית הישראלית: הדבר הראשון זה שבעצם מפרקים את ההפרדה בין בנקאות לחיסכון ארוך טווח. והייתה הפרדה כזאת מהסיבה הפשוטה, שאי-אפשר לערבב את הפנסיה והביטוח שלנו יחד עם הפיקדונות שלנו, כי זה עומס גדול מדי של סיכונים שבהם הציבור הכי חשוף. ואנחנו נמצא את עצמנו חשופים, אם חס וחלילה יש משבר, לא רק בפנסיה, אלא גם בפנסיה וגם בפיקדונות, ולא רק באחד מהם.
הדבר השני הוא שמפרקים את חוק הריכוזיות. החוק הזה נועד לצמצם ריכוז כוח פיננסי גדול מדי בידי גופים, ובעצם מה שנותנים כאן – נותנים אפשרות לגדולים להיות גדולים עוד יותר.
אבן היסוד השלישית שמפרקים מהמרחב המוגן הזה היא ההכרה שבנק הוא לא חברה עסקית רגילה. בנק בסוף שולט על תשתיות ציבוריות. וככזה ששולט על תשתיות ציבוריות, אנחנו לא יכולים להתעלם מהחובות הציבוריות שיש לו. ובעצם יש פה רק עניין של זמן עד שנמצא את הבנקים הגדולים יחד עם חברות הביטוח הגדולות נכנסים בתוך הסדק הזה.
אבן היסוד הרביעית שמפרקים מהבניין הזה, מחומת המגן הזו, וזה אולי החשוב מכולם, היא הפיקוח על האירוע הזה. בעצם, אם היום יש חברת אחזקות שמחזיקה חברת ביטוח שהיא מנהלת עבורנו את כל כספי הפנסיה, חברת האחזקות הזו גם תוכל עכשיו לרכוש בנק. ומסבירים לנו שתהיה חומה סינית בין הבנק הזה שחברת האחזקות מחזיקה לבין כספי הפנסיה. אז אנחנו שואלים, איך יפקחו על זה? אומרים: יהיה פיקוח על חברות האחזקה. מצוין. למה הפיקוח על חברות האחזקה לא מגיע יחד עם החוק הזה?
ביקשנו בוועדה להתנות את הכניסה של החוק לתוקף בחקיקת החוק של הפיקוח על חברות האחזקה. האוצר נעמד על הרגליים האחוריות: בשום פנים ואופן לא. ובעצם, ובזה אני אסיים, מפרקים לנו כאן גם את הדבר האחרון, את אותו פיקוח על האירוע הזה, כדי שלא נראה את הפנסיה שלנו מתערבבת עם הבנקים ואת הארגונים האלה מעמידים בסיכון את המערכת הפיננסית הישראלית.
אני חושב שכאן זו לא שאלה של קואליציה–אופוזיציה, זו שאלה של שמירה על האזרחים הישראלים. ואני מצפה פה גם מחברי הקואליציה – עוד נותר זמן לתקן ולהשאיר לפחות את אחת מאבני היסוד האלה עומדות כדי לשמור על כספי הפנסיה של כולם, ועדיין להעביר רגולציה מקילה להקמה של בנקים חדשים שיתחרו בבנקים הקיימים ויאפשרו פתיחה של השוק הזה לתחרות. אבל זה לא יקרה אם ניתן לגופים מאותו סוג פשוט להפוך להיות גדולים יותר.
510 מילים של עודד פורר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.