החלטת הוועדה למיזמים ציבוריים בדבר פיצול הצעת חוק

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

קודם כול, תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. אבל לפני שאני אדבר ואסכם את זה, אני אבקש קודם כול לברך את חיילינו, שעומדים על משמר ארצנו: "מי שבירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב, הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל - -"

- - "ואנשי כוחות הביטחון, העומדים על משמר ארצנו וערי אלוהינו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, ומן הים הגדול עד לבוא הערבה ובכל מקום שהם, ביבשה, באוויר ובים. ייתן ה' את אויבינו הקמים עלינו ניגפים לפניהם. הקדוש ברוך הוא ישמרם ויצילם, ישמור ויציל את חיילינו, ישמור ויציל את מגיני ארצנו הקדושה מכל צרה וצוקה, ומכל נגע ומחלה, וישלח ברכה והצלחה בכל מעשה ידיהם. ידבר שונאינו תחתיהם, ויעטרם בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. ויקוים בהם הכתוב: 'כי ה' אלוהיכם ההולך עימכם להילחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם'. ונאמר: 'אמן'."

בעזרת השם, זכות המצוות והמעשים הטובים של כל אחד מאיתנו, כל אחד שעושה, תעמוד להם. בעזרת השם, זכות התורה תעמוד להם, זכות לומדי התורה, ובעזרת השם, שנזכה דווקא במקום הזה דווקא כן לאחדות.

לגבי הסיכום של החוק הזה, אני חושב שהסיכום הנכון להגיד הוא שיש זמנים שהדבר הנכון הוא לשמוע, להקשיב, ואז להגיע להחלטה. אני חושב שהזמן הזה הוא זמן נכון להקשיב אחד לשני, ולכן ההחלטה היא לפצל, וכל אחד עולה – חמד, אני רק אגיד לך משהו. אתה אמרת: תראו, באמת צריך להגיד תודה רבה לחרדים, כי אם החרדים לא רוצים, אז זה לא עובר. אתה יודע, ממך לא הייתי מצפה. למה? אתה בא מאוכלוסייה – כל פעם אנחנו יושבים ביחד בוועדת הכספים, ואתה מאוכלוסייה שיותר – גם הם מיעוטים.

רגע, בסדר, החיובי שלך – אתה יודע, גם אני, כשאני מדבר בחיובי, בסוף אתה רואה כותרת שלילית, כי ככה זה. כשאוהבים אותנו, אז - - -

בסדר, גם יכול להיות. אגב, אותך עוד רואים ביתד נאמן. יש כאלה שלא רואים אותם ביתד נאמן, בוא. לכן אני אומר, כשאתה אומר את זה, מה קורה? מה אחרים אומרים? הינה, יש מבצע, קטע חרדי, כי אם הם לא רוצים, לא ייתנו, ומה שהם רוצים, זה מה שיעשו. זה מה שאומרים. זה לא הדבר הנכון, כי אתה יושב בוועדת הכספים איתי ביחד – אני יודע. אגב, אתה עושה את זה בצורה חיובית, באמת אני אומר את זה, אני אומר את זה בצורה חיובית, כי אנחנו יושבים ביחד, והרבה פעמים, מה אתה אומר לי?

לא אמרתי עליך. חמד עמאר, הינה, אני אומר פה, חמד עמאר אמר את זה בצורה חיובית, חד וחלק, בסדר? אני רק אומר שלפעמים אנשים אומרים: תשמע, הינה, החרדים החליטו, החרדים רוצים, החרדים. אתה יודע מה? אולי מצד אחד הלוואי שאם היינו מחליטים, תאמין לי, היינו מחליטים שתהיה אחדות. הלוואי.

אנחנו, במעשי חסד, תראה אותנו. אתה יודע, קודם דיברתי ותקפו. אני אספר לך רק מהשבוע האחרון. אני מתנדב באיחוד הצלה. בשבוע שעבר נסעתי בכביש 1 – תאונת דרכים קשה. עצרתי, הגשתי עזרה. אתמול באתי מאשדוד לירושלים, איחרתי לוועדה. בדרך אני רואה רכב הפוך, אישה בפנים, צריך לחלץ אותה – שמתי את האפוד, איחוד הצלה, נכנסתי לעניין. זה לא מעניין. אתה יודע כמה כמוני יש? אתה יודע כמה כמוני יש? אלפים, עשרות אלפים.

ולכן אני אומר, אם אנחנו נסתכל על הצד החיובי – יכול להיות שיש מחלוקות בינינו, יכולות להיות בין כולנו, זה בסדר, אפשר לחלוק, אפשר לא להסכים, אבל יש משהו אחד: בואו לפחות נבין אחד את השני. אני מבין, זה שחולק עליי, זו לא האג'נדה שלו, זה בסדר גמור, אבל אני אכבד אותו. גם כשאני עומד פה ומדבר, אני מאוד משתדל – לפעמים אני חוטא, יכול להיות – לא לדבר אישית על הבן אדם, לא לבוא עליו אישית: גנב, ושקרן. זה לא בלקסיקון, זה לא צריך להיות בכלל בלקסיקון שלנו.

בסופו של דבר, בחוץ, מסתכלים עלינו, אנחנו המראה, אנחנו הראי, ואם אנחנו לא ניתן דוגמה בחוץ, מה יהיה? כל אחד מאיתנו, זו הדוגמה שהוא צריך לתת, וזו הדוגמה שאני צריך לתת בשביל האחדות. עם ישראל זקוק עכשיו – הזכות הכי גדולה של עם ישראל היא אהבה, אהבת ישראל, אחדות ישראל. זו הזכות הכי גדולה לברכה הזאת שעכשיו בירכנו את חיילי צה"ל, זו זכות מספר אחת.

בעזרת השם, הקדוש ברוך הוא ישמור על חיילינו, ישמור על כל עם ישראל, כל הפצועים, בכלל, חיילינו, כל הפצועים מכל הנפילות שהיו, הקדוש ברוך הוא ישמור עליהם, ובעזרת השם, שתהיה להם רפואה שלמה, ויציל אותנו מעוד אסונות, חלילה, , ושבעזרת השם לא יישמע עוד שוד ושבר בעמנו ובארצנו ונזכה כולנו לביאת גואל צדק בחג החירות הזה, וכולנו נחגוג אותו יחד. שיהיה לכולנו באמת חג חירות, בעזרת השם, שנגיע לחג חירות שמח, פסח כשר ושמח. אנחנו עוד ניפגש פה, אבל צריך להגיד גם את זה, כי זו השאיפה שלנו. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.