קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי המציע של ההצעה לסדר-היום, אני מתכבדת לקרוא את המענה שקיבלתי ממשרד האוצר, משר האוצר, תחת הכותרת: פתיחת המשק לתעסוקה תוך התעלמות ממערכת החינוך.
ההחלטה על מדיניות ההתגוננות נמצאת תחת סמכותו הבלעדית של פיקוד העורף. אני מניחה שאתה מכיר ויודע את זה, חבר הכנסת כץ.
נאור, סליחה. חבר הכנסת נאור שירי, סליחה, סליחה. אתה צודק. הכול בסדר. סליחה, נאור. אני אתחיל מההתחלה.
אני אתחיל מההתחלה, חבר הכנסת נאור שירי. אני מניחה שאתה יודע את הנתון הזה, שההחלטה על מדיניות ההתגוננות נמצאת תחת סמכותו הבלעדית של פיקוד העורף, שאמון על הערכת הסיכונים ופרסום הנחיות מתאימות. מדיניות זו אוסרת או מאפשרת, לא מחייבת, בשום אופן לא מחייבת, אלא אוסרת או מאפשרת פעילות ביחס לשיקולים ביטחוניים בלבד.
ככלל, ובדומה לכל המקרים בעבר, מדיניות העורף מבחינה בין איסורים על מסגרות חינוך ובין מקומות עבודה, שכן הסיכון במקרים אלה שונה. לא דומה חינוך למקום עבודה. בעוד מקומות עבודה נבדלים במספר המועסקים, בגילם ובאמצעי המיגון העומדים לרשותם, כך שלכל מעסיק מתאפשרת גמישות ביחס ליכולתו לפתוח את העסק בהתאם להנחיות פיקוד העורף, בבתי הספר, ובעיקר בשכבות הגיל הצעירות, האחריות להגעה של כלל התלמידים נמצאת תחת אחריות אנשי החינוך. אין עוררין על ההבדל בין אדם מבוגר, הנשמע להנחיות פיקוד העורף ואחראי לגופו וחייו בלבד, לבין האחריות המוטלת על עובד חינוך בהישמע אזעקה, כשהוא אמון על חייהם של נפשות רבות; ואני אוסיף: לא רק נפשות רבות, אלא גם כאלה שלא תמיד יכולות לדאוג לעצמן.
עוד לא סיימתי. אני שמחה שאתה מקשיב.
בדומה למצב כיום, גם במלחמת חרבות ברזל נמשכו ההגבלות על מסגרות החינוך זמן רב לאחר שהוקלו האיסורים על שוק העבודה. זאת אומרת, יש לנו בעיה מובנית, היא קיימת כל הזמן, והיא נתונה לפתחו של פיקוד העורף – הפער הזה בין היכולות והחובות של מערכת החינוך לבין אלה של מקומות העבודה השונים.
ההחלטה על מתווה פיצויים לעובדים ולמעסיקים במשק נמצאת לפתחו של משרד האוצר, וכתמיד יילקחו בחשבון כלל השיקולים הרלוונטיים בהתאם למצב המשקי על מנת לספק מענה מיטבי. משרד האוצר ייקח את כלל צורכי המשק בחשבון בעת עיצוב המענה הנכון למצב. גם במלחמת שאגת הארי, בדומה למערכות הקודמות, משרד האוצר ידע לתת מענה מדויק ובמקום הנכון.
האיתנות של המשק בישראל היא כלי קריטי בחזרה לשגרה מהירה ככל הניתן. חזרה לשגרה, גם אם חלקית, תיטיב עם כלל העובדים בטווח הארוך. לכל יום השבתה של המשק עלות ישירה של מעל למיליארד שקלים על אזרחי ישראל, וככל שהמשק יחזור לפעול מוקדם יותר, מצבם של ההורים בטווח הארוך ישתפר, כמו של כולנו.
מלחמה היא דבר יקר, והיכן שניתן אנו פועלים להורדת העלויות תוך שמירה על ביטחון ישראל. פתיחת המשק גם ללא ההורים שמחויבים להישאר בבית בהיעדר מסגרות חינוך, תקל על העורף הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. הנטל הפיסקלי של הוצאות המלחמה על אזרחי ישראל ירד, וההתאוששות תהיה מהירה יותר עם תום ההגבלות.
עד כאן הדברים שקיבלתי בכתב משר האוצר. אני אוסיף על זה - - -
אני לא חושבת, אבל בסדר. אז עד כמה שאני יודעת, יש לך את הרשות לעלות לכאן ולהגיב. אין לך, אז בסדר.
אז אתה תגיד מה אתה מעוניין, ובסופו של יום יכול להיות דיון בוועדה כזאת או אחרת, או במליאה, מה שאתה תרצה.
אני רוצה להוסיף כאן, אדוני היושב-ראש, לנצל את ההזדמנות שיש לי כאן לדבר על תלמידי המכינות הקדם-צבאיות, שאני זוכה להיות אחראית להם, ועל בנות השירות הלאומי, שגם להן אני זוכה להיות אחראית. אלה וגם אלה, השגנו להם, תוך כדי המלחמה, מעמד רשמי ברח"ל, ברשות החירום הלאומית, של כוח אדם חיוני. מה שהם עושים מראשית המלחמה הוא בדיוק לגשר על הפער הזה, כלומר להגיע למקומות שבהם יש ילדים של עובדים חיוניים במשק. אלה יכולים להיות עובדי מערכת הבריאות ועובדי רשויות מקומיות, משטרה, כב"ה ועוד ועוד עובדים שהם חיוניים והם חייבים להתייצב לעבודה, והילדים שלהם זקוקים לטיפול. מערכת החינוך לא עובדת. חניכי המכינות ובנות השירות הלאומי מגיעים למקומות האלה ונותנים שם את המענה המבוקש.
אתמול פגשתי בנות שירות לאומי במלון בירושלים. שם נמצאים התושבים מבית שמש שבתיהם נהרסו בראשית המבצע של שאגת הארי. והבנות האלה – רובן, אגב, בנות בודדות שעלו לארץ, משרתות כאן, שעלו לבד לארץ, בלי אבא, בלי אימא. והן אומרות לי – פגשתי שם בת בשם אריאל שאומרת לי: הייתי כאן בארץ כאורחת כשהיה 7 באוקטובר. ההורים שלי ביקשו ממני לחזור הביתה מהר. ואני זוכרת את עצמי יושבת בשדה התעופה ורואה את כל הישראלים חוזרים וחוזרים וחוזרים וחוזרים לארץ כדי לעזור פה ולהירתם, ואני נוסעת לחוץ לארץ, להורים שלי, כי זה מה שהם דורשים, ואני חייבת להישמע להם. אבל אני רוצה להיות פה ולתרום. באותו רגע החלטתי שאני אעלה לארץ, באותו רגע החלטתי שאני אעשה שירות לאומי כאן בארץ כבת שירות בודדה, והיום אני זוכה להירתם ולתת לעם שלי את המיטב. וראיתי איך הילדים רצים אליה ורוצים את הטיפול שלה ואת השמירה שלה. והנערה המקסימה הזאת, אריאל, ועוד בנות רבות שפגשתי אתמול, הן באמת בנות שעם ישראל יכול להתברך בהן ולהיות גאה בהן, ואני גאה, ואני מודה להן פה מעל הדוכן. תודה.
786 מילים של אורית מלכה סטרוק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.