קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להודות לחבר הכנסת עודד פורר על הבאת הנושא החשוב לקדמת הבמה. אני מבקשת להעלות היום סוגיה כואבת שהפכה למציאות יום-יומית – פגיעות כלי רכב חשמליים קלים. בחודשים האחרונים אנו חווים עלייה משמעותית בתאונות שבהן מעורבים אופניים חשמליים וקורקינטים, כלי רכב לכל דבר ועניין. הכלים האלה נועדו להקל על החיים, לייצר תחבורה נגישה ונוחה, להוריד את העומס בכבישים, אבל כשהם מופעלים ללא אחריות הם הופכים לסכנה של ממש.
החוק הקיים כרגע הוא שיש גיל מינימלי, יש חובת מבחן תיאוריה, יש הגבלת מהירות, אבל בפועל בני נוער רבים רוכבים ללא הכשרה, על כלים שעברו שדרוגים פיראטיים ומגיעים למהירויות מסוכנות בהרבה. מדרכות הפכו למסלולי נסיעה, והולכי רגל משלמים את המחיר.
חבר הכנסת לשעבר מנחם אליעזר מוזס, אביה של חברתי היידי, יהודי בגיל גבורות, נפצע מפגיעת רוכב אופניים חשמלי שנסע על המדרכה. מאז הוא מנסה לשוב ולעמוד על רגליו, ללמוד מחדש פעולות בסיסיות; אדם מבוגר שכל חטאו היה שהלך לתומו על מדרכה. אבל זה לא מקרה יחיד. רחל הוכמן, לשעבר בכירה בבנק ישראל, נדרסה על ידי רוכב קורקינט חשמלי. הפגיעה הותירה אותה משותקת והיא איבדה את יכולת הדיבור. חיים שלמים נעצרו ברגע אחד. היא אימו של הקומיקאי גיא הוכמן, שפועל מאז כדי למנוע את הדריסה הבאה. מכאן גם המקום להודות לו על המאבק הציבורי שהוא מנהל, מאבק שנועד להציל חיים.
וגם הרוכבים עצמם אינם מוגנים מספיק. שלג בן שטרית, חברה שלי, רכבה בזהירות על אופניים חשמליים, עם קסדה כחוק. היא נתקלה בשורשים של עץ שהעירייה כרתה אך השאירה בולטים מעל הקרקע. היא התהפכה, איבדה את ההכרה והייתה בסכנת חיים של ממש. בטעות חייגה ל-100 במקום ל-101. רק בזכות איכון הצליחו לאתר אותה ולהציל את חייה. כעת היא בתהליך שיקום מורכב.
אלא שכאן מתגלה כשל נוסף: האופניים החשמליים אינם מוגדרים באופן ברור כרכב מנועי ואינם מוגדרים כאופניים רגילים, ובגלל הוואקום הזה מי שנפגע עלול להישאר בלי מענה, בלי הכרה ובלי סיוע מספק. זו האחריות שלנו כמחוקקים: אם המציאות השתנתה, גם הכלים צריכים להשתנות. ייתכן שהגיעה העת להחמיר ענישה כלפי מי שנוסעים על מדרכות, כלפי מי שמרכיב נוסעים בניגוד לחוק, כלפי מי שמשתמש בכלים שאינם עומדים בתקן. ייתכן שנדרש מנגנון רישוי ברור יותר, אמצעים טכנולוגיים שימנעו שדרוגים לא חוקיים. ייתכן שגם נדרש להסדיר אחת ולתמיד את המעמד המשפטי של הכלים הללו, כדי שמי שנפגע לא ייפול בין הכיסאות. אנחנו לא נגד הכלים החשמליים הללו, אנחנו בעד החיים - -
- - בעד סדר, בעד מרחב ציבורי בטוח, כי מדרכה צריכה להיות מקום בטוח, כי קשיש לא צריך לחשוש לצאת מהבית, כי ילד לא אמור להיפגע בדרך לבית הספר. חובתנו להציב גבולות ברורים ולהגן על הציבור. תודה רבה.
422 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.