קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, החברים המצטרפים וחבריי לשדולת החקלאות, קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, איננה עוד גוף ביטוחי, היא רשת הביטחון של חקלאות ישראלית; היא המנגנון שמאפשר לחקלאים שלנו בגליל, בנגב, בעוטף, בבקעה, להמשיך לזרוע, לשתול ולהשקיע גם כאשר אירוע אקלימי קיצוני עלול למחוק עונה שלמה ברגע אחד.
בשנים האחרונות, על רקע החרפת משבר האקלים והתגברות אירועי קיצון, שילמה קנט פיצויים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בשנה. ברד, קרה, בצורת, שיטפונות ומחלות גרמו לנזקים כבדים. ללא הקרן, חקלאים רבים לא היו מצליחים להמשיך בפעילות שלהם. קנט פועלת במודל ייחודי של בעלות משותפת: 50% מהמדינה, 50% ארגוני החקלאים ומועצות הייצור. חשוב להדגיש: רוב עלות הביטוח ממומנת באמצעות השתתפות עצמית של החקלאים, בשונה מהנהוג במדינות מערביות, שבהן המדינה נושאת בחלק הארי של המימון והחקלאי משתתף בחלק זעום או בעלות סמלית.
ב-8 בפברואר 2026 פרסמה רשות החברות הממשלתיות מסמך הממליץ על שינוי מבני עמוק בקנט עד כדי סגירה הדרגתית, מיזוג לתוך ענבל חברה לביטוח – ממש הפרטה. המהלך מוצע, כמובן, כפי שמנסים לייצר, כמהלך לייעול ולהוזלת עליות. בפועל הוא עלול לצמצם את המעורבות של נציגי החקלאים ולהחליש את המודל השיתופי שעליו נשענת הקרן.
המלצות אלו עוררו התנגדות חריפה, כמובן של המשרד הרלוונטי, משרד החקלאות וביטחון המזון, ושל הארגונים החקלאיים, הטוענים כי מדובר במהלך מסוכן שיפגע בוודאות הכלכלית של החקלאים ויערער את ביטחון המזון הלאומי שלנו בעת שבה היקף נזקי הטבע דווקא נמצא בעלייה חדה. פירוק או הפרטה של מנגנון ביטוח ייעודי עלולים להותיר את החקלאים מול שוק ביטוח פרטי עתיר סיכונים עם פרמיות גבוהות וכיסוי מוגבל. צריך להבין, ואני חוזר כאן מדי שבוע: חקלאות במדינת ישראל איננה ענף כלכלי; היא תשתית אסטרטגית חברתית וביטחונית של מדינת ישראל.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני מבקש להעלות את הנושא הזה לסדר-היום של הכנסת, לקיים דיון מעמיק ושקוף בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים ולבחון כיצד אנחנו מחזקים את החקלאים, כיצד אנחנו מעניקים להם ביטחון, שקיפות, ובכך אנחנו לא פוגעים, כמו שאמרתי, ביעדים האסטרטגיים ובביטחון המזון של מדינת ישראל. תודה רבה – וככה אנחנו נמשיך לדאוג שקנט יישאר רשת הביטחון של החקלאות הישראלית ושל ביטחון המזון הלאומי. תודה רבה.
336 מילים של יצחק קרויזר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.