השלכות שחיקת קצבאות הזקנה על הביטחון הכלכלי והתזונתי של אזרחים ותיקים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני מודה לכלל המציעים על העלאת הנושא החשוב וצריך לומר המאוד-מאוד כאוב הזה. נדמה לי שזה נושא שאין עליו מחלוקת. אני לא חושב שיש מישהו שלא רוצה ולא חושב שיש מקום להעלות את קצבאות הזקנה. נעשו הרבה צעדים כאלה לאורך כל השנים בממשלות ישראל השונות. אנחנו עדיין לא נמצאים במקום מספיק טוב בעניין הזה. כפי שאני חושב שכל המציעים יודעים, זו באמת סוגיה תקציבית עצומה, כבדת משקל. לא מדובר כאן באיזה סכום זניח בתקציב המדינה ואפשר בסכומים קטנים לפתור אותו, מדובר פה - - -

לא, לא. אני חושב שמדובר בסכומים מאוד מאוד מאוד גדולים. וצריך גם להגיד שהם באים על רקע הרבה מאוד שינויים אחרים ותוספות שנעשו, שהגדילו באופן מאוד משמעותי את הקצבאות, כולל לאוכלוסייה שזכאית לקצבאות זקנה, בעיקר בתחום הסיעוד. גם את זה בוודאי אתם מכירים היטב.

צריך לומר – ואני אומר את זה בפרט לך, חבר הכנסת מאיר כהן, כי אתה מכיר את הנושא על בוריו הייתי אומר, אפילו טוב ממני, משנים ארוכות של עשייה בתחום הזה – המצב שאני מצאתי כאשר נכנסתי לתפקיד שר העבודה והביטוח הלאומי, הוא מצב לא מדאיג ולא מטריד – הוא פשוט מצב איום ונורא, פשוט מצב אסוני. צריך להבין שאנחנו נמצאים במצב של גירעון - - -

כן, גירעון אקטוארי, אבל אתה יודע, גירעון אקטוארי, זה נשמע משהו תיאורטי כזה – זה או-טו-טו ממש. אם רק לפני שנתיים או שלוש אנשים חשבו שעד 2035 הביטוח הלאומי עוד יכול לעמוד בהתחייבויותיו, אנחנו כבר מגיעים היום להערכה שכבר ב-2029 כל המערכת הזו לא תוכל לשלם את הקצבאות שכבר קיימות, אני לא מדבר על קצבאות נוספות ועל הרחבה. אני גם יכול לעדכן שאני פניתי בעניין הזה במכתב מפורט לשר האוצר, עם התייחסות לכל הבעיות שישנן וגם עם הצעת פתרונות שונים. בין היתר אני אתן כדוגמה – יש כספים של הביטוח הלאומי שמוחזקים בידי משרד האוצר, לטעמי, מושקעים בדרך שלא נותנת את התשואה שאפשר לקבל על הכספים האלה. אבל בסוף בסוף – וזה אני צריך לומר – ואני אגב חושב שבמקרה הזה זה אפילו לא עניין רק למדיניות ממשלתית, אני חושב שזה דבר שהכנסת צריכה להיות מאוד מאוד מעורבת בו, וצריכים לנסות לקבל כאן איזו החלטה בהסתכלות רחבה, בלי שאלה מי יהיה באופן נקודתי בקואליציה או באופוזיציה בזמן מסוים, כי זה יהיה חייב לבוא. וחייבים לקבל הכרעה בעניין הזה בקדנציה שתבוא, לא תהיה ברירה.

וצריך יהיה להחליט על כמה צעדים לא פשוטים, שחלקם כרוכים בהעלאות של התשלומים לביטוח הלאומי, חלקם, אמרתי, כרוכים בניהול יותר נכון של כספים קיימים, וחלקם גם בשאלה של איך נכון לסדר את מערך הקצבאות כדי שבסוף מי שבאמת זקוק ומגיע לו יקבל, ומצד שני לא נעמיס על הביטוח הלאומי התחייבות שבסוף אי-אפשר והוא לא יכול לעמוד בהן, ונביא את כל המערכת הזאת למקום שאסור להיות בו. זה אירוע מורכב מאוד, אירוע לא פשוט בכלל. צריך לומר שדברים מאוד מבורכים וחשובים, כמו שנעשו בתחום הסיעוד, בסוף הביאו לתוצאה שעל פניו איננה מתקבלת על הדעת ומביאה למצב שבו הקופה מתרוקנת ומספר הזכאים הוא בהיקפים כאלה שספק רב אם באמת כולם אכן זקוקים ועונים למטרה שבשמה נקבעו הקצבאות האלה וניתנו מלכתחילה.

ואני מאוד מקווה שלפחות לעניין הזה, שהוא באמת חוצה, אני חושב – הוא לא עניין פוליטי, הוא עניין צופה פני עתיד, אומנם לעתיד קרוב, אבל גם בעתיד הקרוב ולאחר מכן זה יימשך לשנים קדימה. ההחלטות האלה תשפענה על כולנו לאורך שנים ארוכות, ואני חושב שמכיוון שגם כולם רוצים, וזה שמי שזקוק לדברים יקבל את המגיע לו, אני חושב ומקווה שגם הכנסת תתגייס למשימה הזאת, ונצליח כולנו ביחד להגיע בסופו של דבר לתוצאה טובה יותר, בוודאי ובוודאי בדאגה לאוכלוסייה המבוגרת ולקשישים, שאני חושב שכולנו מבינים שיש חובה עליונה למדינה לדאוג להם באופן הולם. תודה רבה.