קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני רוצה לומר ככה, חבר הכנסת מרגי, תודה רבה על ההעלאה של ההצעה החשובה הזו. אני חושבת שהמקרה של חבל ביאפרה הוא באמת מקרה מאוד מאוד קשה. הכמות, אתה יודע, אנחנו מדברים על מעל 15%, 17% מהאוכלוסייה של ניגריה. אבל האוכלוסייה של ניגריה, מדובר פה על 250 מיליון איש, אז באמת ההערכות של 50 עד 70 מיליון איש, אלה ההערכות לחבל הארץ הזה, אלה כמויות מטורפות שבממדים שלנו קשה קצת להכניס לתוך פרופורציה.
אני אתחיל בתשובה של משרד החוץ, ואני אתייחס גם כן לנקודות שהעלית. חבריי חברי הכנסת, לאור הצעתכם לסדר-יום בנוגע לסיוע לחבל ביאפרה שבניגריה, חשוב להבין את המורכבויות. ראשית, כסגנית שר החוץ אני רוצה להביע אמפתיה עמוקה עם תושבי ביאפרה. הם חוו מלחמה מאוד קשה וזוועות בין השנים 1967 ל-1970. התייחסת למקרים הספציפיים של הרעב והילדים עם הבטן הנפוחה. לצד זאת, גם היום עם המאבק הקשה, המקרים הקשים שאנחנו רואים, אני רוצה להביע סולידריות ואכפתיות כלפי הגורל שלהם, כלפי ביטחונם ושלומם.
לישראל יש מערכת יחסים דיפלומטית מלאה עם ממשלת ניגריה ושגרירות תושבת בבירה אבוג'ה, ובכך אנחנו מכבדים את שלמותה הטריטוריאלית ואת ריבונותה של ניגריה ופועלים אל מול הממשל המקומי הרשמי. יש לציין כי סוגיית ביאפרה היא כיום עניין פוליטי-חברתי פנימי בתוך ניגריה. בנוסף, אנחנו מודעים לאתגרים הביטחוניים בניגריה – מתקפות טרור, חטיפות ואלימות.
לצערנו, זה קיים בכל אזור במדינה, אך חשוב לדייק – אלו אינם אירועים שמוגדרים כנגד קבוצה מסוימת בלבד או מוגבלים לחבל ביאפרה; זוהי התמודדות לאומית ניגרית מול גורמים מערערי יציבות הפוגעים באזרחים מכל חלקי המדינה ומכל הקבוצות. כמו כן, יש לציין כי תנאי המחיה בביאפרה דומים לאלו שבמחוזות רבים אחרים בניגריה ובמדינות אפריקאיות נוספות, ולכן אין מקום להפריד אותה מהמעטפת הכוללת.
באשר לסיוע, משרד החוץ בראשות שר החוץ גדעון סער פועל בנושא ההומניטרי באפריקה. בין היתר רק לאחרונה הענקנו סיוע של מזון, שמיכות, אוהלים ועוד לפליטים מדרום סודאן שנמלטו מהמלחמה, מסודאן, זאת לאור הבקשה האישית של שר החוץ הדרום-סודני, מדינה שהיא אכן ידידותית מאוד כלפי מדינת ישראל. עד כה לא התקבלה בקשה מהממשלה הניגרית, וככל שתתקבל בקשה לסיוע, במידה ומדינת ישראל תמצא לנכון להעניק סיוע כזה בניגריה, נפעל בהתאם לכלים העומדים לרשותנו, נמשיך להעמיק את קשרנו ביבשת אפריקה מתוך שאיפה משותפת לביטחון ולשגשוג.
אני אומר ככה: אני יודעת שהנושא הזה קרוב לליבך – חברת הכנסת לימור סון הר מלך, חבר הכנסת מיכאל ביטון – וחשוב לי - -
ומאיר כהן. - - וחשוב לי לומר שהנושא כן נמצא על שולחננו, אנחנו כן עוקבים מקרוב אחרי האירועים האלו.
העלית גם את הנושא של אלו שטוענים להיות אותו שבט יהודי אבוד באזור ביאפרה. הדבר הזה גם נמצא בסימן שאלה. לפחות העדות היחידה שיש לנו פה היא בעצם בג"ץ שהוגש לבית המשפט, שסירב לקבל, אבל לא ידוע בדיוק מה היה הלך הרוח או האדם שטען בעצם לפליטות היהודית. כל הנושאים האלה הם נושאים מורכבים שצריכים להישאל גם בסוכנות היהודית וגם במשרד התפוצות וגם במשרד הדתות כדי לברר את העניין הזה לעומק – זה בסוגיה הזו שדיברת עליה, שהיא הסוגיה היהודית, אבל מהבחינה הזו אני אשמח גם כן שנשב אחר כך, ואני אשמח להפגיש את חברי הכנסת יחד עם מחלקת אפריקה שלנו כדי להעמיק את הדיון וכדי לראות איך אנחנו יכולים לעבוד בשיתוף פעולה יחד כדי לסייע. תודה רבה.
520 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.