הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה)

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי וחברות הכנסת, החוק שאני מביא היום הוא החוק הראשון שהגשתי כחבר כנסת, ואני אחזור ואגיש אותו שוב ושוב עד שהוא יעבור.

אם לא נעשה את זה בקדנציה הראשונה, אולי בשנייה, אבל יותר מזה לא צריך – אמר נתניהו לדן שילון, זיכרונו לברכה. ישראל כץ הבטיח: "אם אהיה ראש ממשלה, החוק הראשון שאעביר יהיה הגבלת כהונה של שתי קדנציות או שמונה שנים". גדעון סער, חבר הכנסת אלקין, דחף את החוק הזה בכנסת הקודמת, ומי שהפיל אותו, לצערי, היו ראש הממשלה בנט וחברי סיעתו. פתאום כולם החליפו צד.

אז חשוב לדעת, החוק שאני מביא היום לא ישפיע רק על הבחירות הקרובות, אלא הוא ישפיע על מדינת ישראל לדורות. גם האדם המוכשר ביותר, הרעב ביותר, החכם ביותר, בסופו של יום נתקע. ככה גם נולדות תפיסות שלא ניתן לשנות, קונספציות שלא ניתן לערער עליהן. כשאתה מקבל כל בוקר את אותם דוחות מאותם אנשים, ומנהל שגרה, אתה נהיה קהה חושים. אתה מתרחק מהמבט הביקורתי ואתה מתרחק מהעם. אני אומר לכם שראש ממשלה חדש, שמגבש תפיסת ביטחון חדשה, אולי יכול היה לחשוב אחרת על הטיפול ברצועת עזה, בדיוק כמו שהתחלנו לעשות בממשלה הקודמת. אם היה עוד קצת זמן, אני מאמין שסנוואר לא היה קיים כדי לקבל את ההחלטה לצאת לטבח 7 באוקטובר. לראש ממשלה שנמצא שנים על הכיסא הרבה יותר קשה לחשוב מחוץ לקופסה, הרבה יותר קשה לערער על תפיסות, להקשיב לקולות חדשים. ראש ממשלה שנמצא הרבה זמן בכיסא שלו מתמכר לעיסוק באיך להישאר ולא במה שהוא ישאיר.

נכון, זה לכאורה חוכמת הבדיעבד. אבל החשוב הוא העתיד. מדינת ישראל צריכה להגיע למצב של ממשלות יציבות, ולראשי ממשלה אולי עם יותר כוח, אבל שמתחלפים אחרי שתי קדנציות, אחרת ראש הממשלה שוקע בכיסא והמדינה שוקעת ביחד איתו. אני אמרתי את זה כשהייתי מועמד לראשות ממשלה עם 35 מנדטים, ואני אומר את זה גם היום.

חברי הקואליציה, אתם יודעים שאני צודק. בואו נדבר דוגרי, אתם הרי תפילו את החוק הזה היום. אבל האם יש פה אחד אמיץ שיעלה ויודיע שבכנסת הבאה הוא כן יתמוך בזה? אתם כל הזמן מאשימים את חברי האופוזיציה שאנחנו "רק לא ביבי"; יש צדק בדבריכם, גם אני חושב שנתניהו צריך לסיים את תפקידו, וכל הסיבות לכך ידועות, אבל בימים האחרונים חבריי לאופוזיציה נמצאים בתחרות מי יוביל את החרם וכמה חזק כל אחד מתחייב שהוא לא ישב עם נתניהו, במקום להתרכז בדבר החשוב באמת שהמדינה צריכה – ממשלת אחדות ציונית רחבה עם לגיטימציה גדולה.

במקום להתרכז במה כן תעביר הממשלה הבאה: הגבלת כהונה, שירות לכול, גיוס נרחב לצה"ל, טיפוח הנגב והגליל, חוקה – מתרכזים בנתניהו. זה מתכון בטוח לחזק אותו. כל אלה שמתעסקים ב"רק לא ביבי" הם המתנה הגדולה ביותר לנתניהו לקראת הבחירות הבאות.

אבל אתם, אתם, חברי הקואליציה, אתם "רק ביבי". במקום להתעסק במדינה, מתעסקים בביבי ואיך הוא נשאר. רבים מכם תמכו בחוק הזה בעבר. אז אולי תעלו לפה ותוכיחו שאתם לא "רק ביבי" – תודיעו שתתמכו בחוק הזה אחרי הבחירות. עזבו את נתניהו. צריך להעביר את החוק הזה, לא כי הוא נגד ביבי, אלא כי הוא בעד מדינת ישראל. ובצורה נקייה אני אומר לכם, שאם תהיו ישרים עם עצמכם אפשר להעביר אותו ברוב של 100 ח"כים. כולנו יודעים את זה. בואו נראה אם יהיה לנו את האומץ להעביר את זה, לכולנו, גם לך, אדוני ראש הממשלה. אתה יודע שזה הדבר הנכון יותר מכל אחד אחר. אני בכל אופן לא אתייאש, והחוק הזה ימשיך לעלות כאן כעוף החול עד שהוא יעבור ומדינת ישראל תצא לדרך חדשה.

חברים, אני מבקש להתייחס בקצרה לדבריך, השר שיקלי. ראשית, אמרתי ואני מקבל שצריך לחזק את יכולתו של ראש הממשלה לקיים ניהוג למרות הצעת חוק שכזו, או במסגרת הצעת חוק שכזו. את זה צריך לפתח. איפה מפתחים את זה? בתוך דיוני הוועדה. אני חושב שאם אתה מסכים איתי שזה רעיון חשוב, צריך להעביר את זה בקריאה ראשונה, אני לא מניח שנגמור, בתוך הפקק שאנחנו נמצאים בו, את הדבר הזה בקריאה שנייה ושלישית, אבל אולי ממשלה ציונית ורחבה תוכל להחיל על זה דין רציפות ולדון על זה בממשלה הבאה, תהיה אשר תהיה.

שלוש, אומרים באנגלית, אם מותר להגיד את זה – where you sit is where you stand. פה זה תרתי משמע, כי כשמישהו – where you sit, הוא אשכרה נעמד על המקום הזה ולא נוכל לזוז. אז, הינה, אני מתחייב שבכל ממשלה עתידית שאהיה שותף לה, מכאן ומכאן, יקודמו גיבוש שלושה חוקים שמשרתים את כל החברה בישראל.

הגבלת כהונת ראש הממשלה, כולל חיזוק יכולת התפקוד שלו; חוק-יסוד: החקיקה; חוק שירות לכול. אי-אפשר לקיים את זה בממשלה הנוכחית, שהיא ממשלה שאין לה לגיטימציה רחבה להעביר את החוקים המאוד-מאוד מהותיים האלו. אני חושב שרק ממשלת אחדות רחבה וציונית, ציונית ורחבה עם לגיטימציה רחבה, תוכל לטפל באתגרים הכל-כך גדולים, כל כך חשובים, שבאמת ישרתו פה את אזרחי המדינה לשנים רבות קדימה.

עכשיו, ברשותך, אני רוצה לנצל את הדקה האחרונה, השר שיקלי, לדבר על הסיפור של הפשיעה בחברה הערבית ועל המשילות בכלל. אנחנו, קרי חברי האופוזיציה למיניהם או באשר הם, חברי הכנסת בכלל, יכולים וצריכים ללכת לביקור תנחומים אצל נפגעי החברה הערבית או נפגעים באשר הם.

הממשלה, לעומתנו, צריכה לטפל בזה. היא לא צריכה לבקר ביקורי תנחומים, היא צריכה לטפל בזה. אתם הכרזתם שאתם רוצים משילות – אין לכם משילות בחברה הערבית, אין לכם משילות בבני ברק, אין לכם משילות בכל מקום אחר. אין לכם משילות נגד פורעים יהודים ביהודה ושומרון שמכתימים את כל החברה ואת כל ההתיישבות ביהודה שומרון, וזה נזק גדול מאוד. אז במקום לדבר על משילות, כדאי לעשות משילות ולא להסתפק בפופוליזם.