קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרה - - -
אדוני היושב-ראש, החיסרון שלך זה היתרון שלנו.
קודם כול, אני מצטרף גם לשאילתה של חבר הכנסת גינזבורג, ובכלל, כל הנושא הזה – חייבים לפתור את הבעיה של כביש 1. המשטרה חוגגת, כנראה הם רוצים עוד הכנסות וצריך לטפל בעניין הזה.
לפי נתוני עמותת אור ירוק והדיווח שהתפרסם ב-8 בנובמבר 2025 – רק תשימי לב מתי הייתה השאילתה – עד כה נהרגו השנה 388 בני אדם בתאונות דרכים לעומת 373 בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-4%. מדובר בנתון הקשה ביותר זה שני עשורים. מפילוח הנתונים עולה כי בין ההרוגים השנה: 109 הולכי רגל, 98 רוכבי אופנועים וקטנועים, 30 ילדים עד גיל 14, 79 אזרחים ותיקים. בנוסף, כ-60% מהתאונות הקטלניות מתרחשות במרחב העירוני, על אף שקיים זה שנים פרויקט עיר בטוחה, ויוזמות מקומיות לשיפור הבטיחות.
עמותת אור ירוק התריעה כי ישראל נמצאת במקום האחרון באירופה בשיעור ההרוגים לנפש, וכי לא אושרה עד כה התוכנית הלאומית הרב-שנתית לבטיחות בדרכים, למרות התחייבויות קודמות של הממשלה.
1. מה הסיבה לעיכוב באישור התוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים, ומתי היא צפויה להיות מאושרת ולצאת לפועל?
2. מדוע לא נרשמה ירידה במספר ההרוגים למרות ההשקעות התקציביות, ואילו צעדים ננקטו בפועל בשנת 2025 לצמצום הקטל בדרכים?
3. האם משרד התחבורה פועל לעדכון תקני התכנון העירוניים כך שייתנו עדיפות להולכי רגל, רוכבי אופניים וכלים קלים, כפי שנעשה בערים מתקדמות בעולם?
4. מה חלקו של המשרד בעידוד הרשויות המקומיות שאינן שותפות לפרויקט עיר בטוחה, וכיצד מתוגמלות או נענשות רשויות שאינן פועלות לשיפור הבטיחות בתחומן?
5. האם נשקלת חקיקה המחייבת כל רשות מקומית לפרסם תוכנית רב-שנתית לבטיחות בדרכים?
גברתי, טרם תשיבי לזה, רק להזכיר שהשאילתה הוגשה בי"ט בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025. המועד האחרון לתשובה היה 1 בדצמבר 2025. כשאני שולח שאילתה כזאת ארוכה, בכוונה רגילה, כדי לקבל את זה ולשבת על זה בכובד ראש, מאשר פה, לעמוד – כשאני מכבד את כבוד השרה – אבל אני חושב שיותר ראוי ויותר נכון שחברי הכנסת יקבלו בעיתו ובזמנו. אני יודע שכולנו מרגישים את חסרונו של מקלב, את זה אנחנו יודעים.
גברתי השרה, קודם כול, תודה רבה על התשובה. אשמח באמת לקבל את זה. אני רק רוצה להוסיף, במיוחד בסיום דברייך, דיברת על פלאפון, שנהיגה בפלאפון במשך שלוש שניות זה כ-150 מטרים. ידוע שעכשיו מנסים להביא חקיקה, דרך כל דבר אחר, של כ-10,000 שקלים על נהיגה עם טלפון נייד ביד.
השאלה, אגב, האם זה נכון? כי בעצם זה לקחת אדם – הרי לא יהיה לו את הכסף לשלם – בסופו של דבר האדם ייכנס לחובות, הוצאה לפועל; את המטרה לא בטוח שהשגנו. זה יכניס כסף למדינה, זה בטוח – אם זה יכניס. אם זה יהיה בהוצאות לפועל אז ודאי שלא, השאלה היא אם למשל חשבתם, במקום, כמו שיש היום החרמת רכב – החרמה של טלפון. גם אם אותו אחד מכור לטלפון, תצטרכו לשים לו את החמצן הזה, ללוות אותו עם אמבולנס עד לחנות הטלפונים הקרובה, זה עדיין יעלה יותר זול מ-10,000 שקלים, אבל זה ילמד אותו לקח. ברגע שאתה לוקח טלפון לאדם, לצערנו אנחנו יודעים שזה החמצן שלו.
שאלתי. אדוני היושב-ראש, מחילה, את זה אתה יכול להגיד לנאור. אבל אתה מכיר אותי, אתה אומר מה השאלה? שאלתי את השאלה. שאלתי: האם לקחו את זה בחשבון, למשל, החרמת טלפון פלוס קנס.
והדבר הנוסף, גברתי, סליחה שאני מוסיף את זה, בעבר היה תג נכה לצמיתות – ביקשתם לא לעשות חקיקה כדי שזה לא יהיה לשנים, ובאמת עשית שיפור בזה, אבל יש עדיין אנשים שסובלים מזה, וכדאי שתיתני את הדעת בעניין הזה. אבל על השאלה הראשונה הייתי מבקש תשובה.
563 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.