אלימות על רקע מוצא במערכת החינוך בעקבות האירוע בבית הספר חיים גורי בנתניה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

קודם כול, אני רציתי להגיד לך – לא, הם שניהם נולדו בארץ, אבל ההורים שלהם – אבא שלי מעיירה ליד קראקוב, ואימא שלי מתוניס. אז אני שילוב של שניהם.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מודה לחברי הכנסת דלל ודוידסון על העלאת הנושא על סדר-היום. בשם שר החינוך אני רואה בחומרה אירועים של פגיעה ואלימות מכל סוג שהוא, לרבות אירועים הכוללים פגיעה במוגנות של תלמידים ואנשי חינוך על רקע של מוצא וכן כל גילוי בריונות ואלימות כלפי תלמידים עולים במערכת החינוך. מערכת החינוך היא עוגן עבור התלמידים העולים ומשפחותיהם. מדובר בתופעה פסולה הפוגעת בביטחונם האישי, ברווחתם הרגשית ובתחושת השייכות של התלמידים. אני עומד על המחויבות שלנו במערכת החינוך לשמור על כבוד האדם וליצירת אקלים חינוכי בטוח ומכיל לכלל התלמידים.

בדבר האירוע בבית הספר חיים גורי בנתניה, הנחיתי – שר החינוך – הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד החינוך לבדוק את האירוע ולטפל בו בכלל המעגלים ברמת מטה ומחוז מול הרשות המקומית והמוסד החינוכי. האירוע מטופל ברמה פרטנית ומערכתית בהיבטים משפטיים וחינוכיים ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים.

אציין כי התהליך החינוכי כולל התערבות הן בנוגע למעורבים הפוגעים והנפגעים והן בנוגע לעומדים מן הצד. אוסיף כי הרשות המקומית בשיתוף עם גורמי המקצוע וצוותי החינוך מקדמים מהלכים רשותיים לטווח הקצר ולטווח הארוך שמטרתם חיזוק תחושת השייכות, חינוך לסובלנות, כבוד הדדי ומניעת פגיעה על כל סוגיה.

באשר למדיניות משרד החינוך ודרכי פעולתו למניעת אירועי אלימות ולהבטחת מעטפת חינוכית רגשית וחברתית לכלל התלמידים, אדגיש כי המשרד פועל לקידום מוגנות במוסדות החינוך, ומפעיל מהלכים רחבי היקף. כחלק ממדיניותי כשר החינוך כנגד מצבי פגיעה, אלימות, בריונות וגזענות, שהינה ברורה וחד-משמעית, הטמענו במערכת החינוך בהתאם לחוזרי מנכ"ל תהליכים שנמשכים ברמת מטה, מחוז ופיקוח בבתי ספר.

עוד קידמנו הכשרות, השתלמויות והדרכות ייעודיות למנהלים, מחנכים ולצוותים חינוכיים בנושא שילוב תלמידים עולים, רגישות בין-תרבותית, מניעת בריונות וחרם וכן הכשרות ליועצים בנושא מניעת בריונות וקידום אקלים מיטבי בדגש על קבלת האחר. משרד החינוך מוביל תוכניות חינוכיות ומקדם שיעורים ייעודיים במסגרת התוכנית "הכוחות שבדרך", הכוללת שיעורים העוסקים במניעת אלימות, ובכלל זה טיפוח מיומנויות ויסות, התמודדות עם כעסים, פתרון קונפליקטים, קבלת האחר, סובלנות, פנייה לעזרה, ועוד, כל זאת בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי של התלמידים.

אנחנו מקיימים תוכניות נוספות בתחום למידה רגשית חברתית והתנהגויות סיכון, ובכללן מניעת אלימות, הנרכשות מדי שנה על ידי מוסדות החינוך באמצעות משאבי מערכת הגפ"ן. מבדיקתי מול גורמי המקצוע עולה כי בשנת תשפ"ו נרכשו 2,669 מענים בתחום זה.

החל מינואר 2025, עם פתיחת מוקד "קול לכולם", המספק מענה לתלמידים החווים דחייה חברתית, חרם או אלימות, קיימנו תהליכי הטמעה מול בתי הספר, תוך שיתוף פעולה עם הנהגת ההורים הארצית ועם מועצת התלמידים הארצית. את המוקד מאיישים יועצים מקצועיים, שנותנים מענה לתלמיד ולמשפחתו. מעבר למענה הניתן באמצעות מוקד "קול לכולם", אנחנו מובילים בסדירות, באופן קבוע, עם הנהגת ההורים הארצית, חיזוק של השותפות עם ההורים, לשם העברת מסרים אחידים ולמניעה של מצבי פגיעה.

גורמי המקצוע במשרד החינוך, בהנחייתי וכחלק ממדיניות ברורה שלי כשר החינוך, ממשיכים לקדם תוכניות ומהלכים לקידום אקלים, מוגנות, שייכות ומניעת אלימות במרחב הפיזי ובמרחב הדיגיטלי. כאמירה ברורה ומפורשת, נמשיך לפעול לקידום קליטה מיטבית של תלמידים עולים, ולוודא יישום של מדיניות המשרד בשטח.

אני רוצה להוסיף משהו בנימה אישית. תראו, משרד החינוך בונה תוכניות – באמת דברים מאוד מאוד חשובים. כשהייתי בן 18 הייתי מדריך בישיבת נתיב מאיר פה בירושלים. למדתי שם ואחר כך הייתי מדריך בכיתה י"ב, במקביל ללימודים שלי.

פגשתי יהודי שלימד שם – הוא כבר נפטר, הוא היה בפנסיה בזמנו – והוא שאל אותי, הוא אמר לי: תגיד לי, מה הכלל הכי חשוב בחינוך? נתתי לו כל מיני – לראות את התלמיד, להקשיב וכו'. הוא אמר לי: שמע, הכלל הכי חשוב בחינוך זה דוגמה אישית. אתה יכול לתת הרצאות הכי טובות, אתה יכול להסביר, אתה יכול להיות פנומן בוורבליות ובקשרים, אבל בסוף, איך שאתה תתנהג מול התלמידים שלך, מול הכיתה, ואיך שההורה יתנהג בבית ומול האנשים והשכנים, זה מה שהילד סופג בסוף.

אפשר לבנות תוכניות ומוגנות ולדבר איתם כמה שצריך; להכיל ולקרב בין הקהילה האתיופית והערבים, אבל בסוף, כחברה, האחריות, היא לא מתחילה במשרד החינוך. משרד החינוך זה אקסטרה. בסוף האחריות היא של כולנו. איך שאנחנו בבית – גם בבית הזה, שהוא מייצג את כלל האוכלוסייה – וגם מורים, צוותי הוראה, מנהלים. זה הרבה מעבר ללבנות תוכנית; זה איך אנחנו מתנהגים עם האנשים בחוץ. ברגע שאנחנו נהיה טובים יותר ונדע באמת לעבוד על המידות שלנו ולהתייחס בכבוד לכל אחד, זה ישפיע יותר מכל תוכנית, מכל נושא, מכל השקעה. זו ההשקעה הכי טובה. כמו שאמר לי הרב אליהו גרוסברג, זיכרונו לברכה: דוגמה אישית זה כלל מס' 1. תודה רבה.