השלכות הרפורמה בהתפתחות הילד על עתידם של ילדי ישראל

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להשיב בשם שר הבריאות להצעה לסדר-היום בנושא: השלכות הרפורמה בהתפתחות הילד על עתידם של ילדי ישראל. אני ממש אקריא לפי מה ששלחו לי, בגוף שלישי.

שר הבריאות ער לרגשות ההורים ומתחייב כי הוא לא יאפשר פגיעה בטיפול בילדים. כל טענה לפגיעה שתובא לפתחו תיבדק ביסודיות. הרפורמה בהתפתחות הילד גובשה לאחר עבודה מקיפה ומקצועית של כלל הגורמים במערכת, שכללה את נציגי משרד הבריאות וקופות החולים, מנהלי מכונים מבתי החולים, נציגי השלטון המקומי, משרדי ממשלה נוספים כגון משרד החינוך, הרווחה, האוצר והן נציגות ארגוני ועמותות הורים.

מטרתה להשיב את הטיפול בהתפתחות הילד לשירות הציבורי בדומה ליתר השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות הממלכתי עם מענה מותאם וראייה הוליסטית של המבוטח בהשתתפות עצמית מופחתת ובפיקוח מקצועי. לאורך כל התהליך המשרד היה קשוב לשטח וביצע שיתוף ציבור רחב, שבו התקבלו מעל 11,000 פניות ציבור לטיוטת החוזר. כתוצאה מכך בוצע ריבוד לחמש פעימות במקום שלוש, החרגת אזורים מרוחקים ומתן הגדרה רחבה יותר למטופל קיים בדגש כי מטופלים קיימים אינם נכללים ברפורמה, אלא רק בפעימה האחרונה בשנת 2030. המהלך נמצא ברמת הקשב הגבוהה ביותר במערכת הבריאות וימשיך להיות מנוהל ברמתו זו עד להטמעת כל הפעימות והצלחת התהליך.

הרפורמה החדשה קובעת כי ילדים עד גיל שש שייכנסו למערכת התפתחות הילד ויתחילו טיפול לאחר 1 בפברואר 2026 ואינם אוטיסטים או סומטיים, הפרעות נוירולוגיות תפקודיות, ואינם גרים באזורים עם מיעוט תשתיות, יוכלו לקבל שירות בהסדר בלבד. במעבר בין השלבים השונים תהיה בדיקה כדי לראות שהרפורמה מתפתחת בהתאם לציפיות, קרי הטיפולים בהסדר גדלים, הקופות מגדילות את היקף המטפלים, בדגש על כך שאין עלייה בזמני ההמתנה.

נדגיש כי ההתקדמות ברפורמה לא מתבצעת באופן אוטומטי, אלא לאחר דיון מעמיק מבוסס נתונים. לצורך כך הופץ גם שאלון מטופלים שייתן אינדיקציה נוספת לזמני ההמתנה מעבר לדיווחי קופות החולים. מטופלים קיימים שנמצאים במהלך טיפולים מבוססי החזר, ימשיכו לקבל טיפול בהחזר וזאת עד לכניסתה לתוקף של הפעימה האחרונה, ב-2030, כאמור, אז צופה המשרד הטמעה מלאה של הרפורמה וקליטה רחבה של מטפלים לשירות הציבורי.

גורמי המקצוע השקיעו מחשבה רבה ברפורמה, והושקעו בה משאבים רבים. לצורך יישומה בוצעו כמה מהלכים מקדימים: ניתנה תוספת של 150 מיליון שקלים לתגבור השירותים בקופות; נחתם הסכם שכר בעלות של כ-100 מיליון שקלים, שנועד לעודד הגדלת משרה במסגרות הציבוריות; הוקצה תקציב של כ-20 מיליון ש"ח לשמירת יציבות פיננסית של היחידות הרשותיות הנותנות גם הן מענה בהתפתחות הילד; קופות החולים נערכו בהתאם והגדילו את היקף המועסקים בתחום.

טרם כניסתה של הרפורמה קופות החולים גייסו כ-140 תקנים. לפי הערכות, מספר המטפלים שהרחיבו משרה או לפחות כפול מכך, נתון זה אינו כולל את הרחבת ההתקשרויות מול ספקי השירות של הקופות ועולה על ההערכות של המשרד לצורכי הגיוס של הקופות עד לתום תקופת הפעימה הראשונה אשר החלה רק כעת. תודה רבה.