קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, שרים, הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ), התשפ"ה–2025, שאני מציג בפניכם היום, מציעה תיקון קצר, ממוקד, אבל כזה שנוגע בלב-ליבה של אחריות המדינה להגן על ביטחונה ועל ריבונותה.
עבירת מגע עם סוכן חוץ לא נולדה בחלל ריק; היא נועדה למנוע מסירת מידע סודי או רגיש לגורמים זרים – מידע שעלול, גם בלי כוונת זדון, לסכן את ביטחון המדינה, חייליה, אזרחיה, כל מי שיושב כאן, משפחתו וחבריו. אלא שהעולם השתנה והחוק נשאר מאחור. ההגדרה לסוכן חוץ שקיימת, מתבססת על מציאות בין-לאומית שכבר אינה קיימת. מאז תיקון החוק בשנת 1979 נוספו לזירה שחקנים חדשים. הרשות הפלסטינית, לדוגמה, היא אינה מדינה ואינה מוגדרת כארגון טרור; האיחוד האירופי הוא לא מדינה; גורמים בין-לאומיים, תאגידים, גופים שפועלים בשם מדינות או בשליחותן, לעתים גם בזירות רגישות במיוחד כמו סייבר, טכנולוגיה ומידע. האיומים של היום אינם בהכרח מגיעים עם דגל ומדים. לעיתים הם מגיעים עם חוזי ייעוץ, מייל תמים או הצעה לשיתוף פעולה לכאורה.
לכן, התיקון המוצע כאן הוא פשוט – להתאים את החוק למציאות. לא להרחיב יתר על המידה אלא לדייק: במקום ההגדרה המצומצמת של מדינת חוץ, מוצע לאמץ את המונח "ישות מדינית זרה" כפי שהוא כבר קיים היום בחוק העמותות. בחוק העמותות מדובר על ישות מדינית זרה. זו הגדרה שמכירה במורכבות של הזירה הבין-לאומית וכוללת גם גופים, ארגונים ותאגידים הפועלים מטעם מדינות זרות או במימונן.
חשוב לומר, זו אינה הצעה חדשה. היא לא רדיקלית. הצעות זהות הונחו על שולחן הכנסת שוב ושוב על ידי חברי כנסת מהקואליציה של היום והאופוזיציה של היום. בין מגישיה בעבר: השר אבי דיכטר ושר החינוך יואב קיש. ולכן, אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, התאכזבתי לשמוע כי ועדת השרים לענייני חקיקה, שהייתה אמורה לאמץ את ההצעה, המובנת מאליה, התנגדה לה. בימים שבהם אנחנו שומעים על פרשות של קשרים, מגעים, השפעות זרות, גם בלשכה הרגישה ביותר במדינה, דווקא עכשיו אנחנו מחליטים לעצום עיניים ולא לעשות את המתבקש. אני שואל את חבריי מהקואליציה: האם תצביעו נגד חוק שמחזק את ביטחון המדינה רק משום שהונחתה הוראה בלי נימוק, בלי אחריות, בלי הסבר? האם נחכה עד שהפרצה הזו תנוצל בפועל, עד שייגרם נזק ממשי, או שנעשה כאן היום את הדבר המתבקש והאחראי?
אדוני היושב-ראש, כחבר כנסת, כאזרח, כמי שביטחון המדינה יקר לו, אני קורא לכם, חברי הכנסת – שגם לכם, כמובן, ביטחון המדינה יקר – מכל סיעות הבית: הניחו לרגע שיקולים פוליטיים, הצביעו בעד החוק. חזקו את ספר החוקים שלנו מול האיומים המתאימים למאה ה-21, כדי שלא נצטרך לומר מחר: ידענו ושתקנו. תודה.
היום אני מקסימום סר וזעף. אני רוצה להיעזר בגדולים ומנוסים ממני. הינה, השר דיכטר, חברי, נכנס לאולם, וכפי שעדכנתי אתכם, הוא היה בין מגישי החוק הזה ממש יחד עם השר קיש ואחרים, רבים וטובים שהציעו את המובן מאליו. למה להסתבך בתילי-תילים של הסברים וחישובים משפטיים שהציג לנו כאן השר כהן? צריך לומר בצורה פשוטה: מה שנכון בנושא העמותות, מה שנכון בנושא כספים, נכון קל וחומר בדיני נפשות ובדיני ביטחון של מדינת ישראל, של הסודות שלה, של הביטחון, בריאות, שלמות גופה של המדינה ושל תושביה. הפוך: מה שצריך לעשות זה לקבל את ההצעה הזאת, לחדד אותה ולעדן ככל שצריך בשלבים הבאים של החקיקה. בין כל ההסברים אני לא הצלחתי לראות כיצד האיחוד האירופי או קרן המטבע הבין-לאומי או בית הדין הבין-לאומי, תאגידים כלכליים שבשליטת מדינות, כיצד, סתם כדוגמה, ישויות כאלה יכולות להיכלל בתוך ההגדרה "מדינות".
אני ברשותך רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, עוד 30 שניות על שלושה נושאים רציניים שעומדים על סדר-היום שלנו, וראש הממשלה, שאנחנו מאחלים לו הצלחה במשימה המדינית, עומד ויכול לעשות בהם שינויים גדולים לעומת המציאות היום. אחד זה נושא גיוס. חוק הגיוס ההגון צריך להיות מונח על שולחן הכנסת. כך הורה בית המשפט, כך מורים הלבבות של רבים רבים מאיתנו, קואליציה ואופוזיציה, כך אנחנו צריכים להגן על עצמנו, וכך נחזק לא רק את הביטחון, אלא בעקיפין גם את הכלכלה.
הנקודה השנייה – ועדת חקירה. ראש הממשלה עשה שימוש לא הגון ביכולת החוקית, הפורמלית שלו, לדלות מסמכים להציג אותם באופן מגמתי, ולא לעשות את הדבר המובן מאליו: להקים ועדת חקירה כפי שהחוק הקיים מאפשר – והייתי אומר: מוסרית ולאומית, מחייב כרגע לעשות. אותה ועדת חקירה תבחן את הכול, כולל את הספרון של ראש הממשלה.
והדבר האחרון, אדוני היושב-ראש – יש כאן רוב עצום של נציגי ציבור, חברי כנסת מכל סיעות הבית, רוב עצום שמתנגד להצעה המשונה, הרעה, הלא-חכמה, הלא-מקצועית, שמנהלת קרב לא הגון נגד האמיצים והטובים, אותם רפתנים ברחבי הארץ - -
- - שבמקום להוקיר אותם אנחנו שומטים את מטה לחמם, ובעצם את ביטחון המזון שלנו.
716 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.