קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. ניסיתי לברר עם ידידי רם בן ברק, סגן ראש המוסד לשעבר. מה יש בך שמטריף את הקואליציה? מה? לא יודעת. זה המראה המצודד? אולי הניסיון המקצועי? אולי זה שאתה אדם ישר? לא משנה, מצודד, הבנת את הפואנטה. מה יש בו שגורם לכם לכזאת טרפה?
עכשיו, בואו נתחיל מזה שבסוף הוא תמיד אומר את האמת. הוא אומר את האמת. ומה לעשות שכמוך יש אלפים במדינה. יש אלפי עורכי דין. חלקם רודפים אחרי אמבולנסים, חלקם מגינים על אנסים, חלקם מגינים על אנשים טובים, אבל כמוך יש אלפים. כמוהו עד היום היו 13, אולי פחות. הוא, בניגוד לאותם יועצים של נתניהו, שישבו בלשכת נתניהו, תוך כדי מלחמה קיבלו כסף קטרי, מה לעשות? והוא לא. להפך, כשאת הגנת על אנסים, הוא הגן על המדינה. מאוד פשוט.
כשאת נלחמת בבית המשפט, הוא נלחם במחבלים. זה ההבדל. ולבוא לפה ולקרוא לאדם כזה - -
- - משכמו ומעלה, לקרוא לו בוגד – באמת, באמת. את יודעת – מספיק, אבל, מספיק עם שתיכן.
מספיק, לא יעזור. אני לא מתרגשת לא ממך ולא - - -
מה? על מה? על מה? מה אמרתי שלא נכון? הגנה על אנסים. זה היה המקצוע שלו – הגן על המדינה. למה את נכנסת לטרפה?
אני יודעת שלפעמים, כשמסתכלים על המציאות, היא כואבת והיא קשה, אבל את בעצמך הגנת על אנסים, והוא הגן על המדינה, ואין סימטריה. ובסוף, בזמן מלחמת חרבות ברזל – ולא הקשקוש שהוא המציא, מלחמת התקומה – בזמן הזה הדובר של ראש הממשלה קיבל לכאורה כסף מקטר, ובכל מציאות אחרת, אם לא - - -
מקבל עדיין. ובכל מציאות אחרת, אם לא הייתם כאלה רפים - - -
- - אם היה לכם עמוד שדרה, היה אחד מפה שהיה יוצא ואומר שדובר של ראש הממשלה, הדובר הצבאי, קיבל כסף מקטר, זה בושה וחרפה. אבל במקום זה אתם רודפים אחרי העקבות של היועמ"שית ואחרי הפצ"רית, כשבתוך הלשכה של ראש הממשלה קיבלו יועצים כסף מקטר – אותה מדינה שאירחה את המחבלים ב-7 באוקטובר, אותה מדינה שהכספים שלה נכנסו לרצועה ורצחו את בני עמנו. אבל אף אחד מכם לא היה לו את עמוד השדרה לבוא ולהגיד שאנשים כאלה לא צריכים יום אחד להיות בלשכת ראש הממשלה.
אז כדי לטייח את זה, אתם הולכים ואומרים על רם בן ברק, משנה לראש המוסד – את עולה ואת אומרת עליו שהוא בוגד. מי את בכלל ומי הוא? איפה הסימטריה? איפה ההבדל? בן אדם שהקדיש שנים מהחיים שלו לביטחון המדינה. מה את עשית למען ביטחון המדינה? מה עשית למען ביטחון המדינה? מה עשית?
תורידי מעצמך. תורידי ותתנצלי פה.
בסוף, הבגידה שהייתה יצאה מהעובדה שבתוך לשכת – אני לא יכולה.
למה אתה לא קורא אותה לסדר? מה הקטע? אני לא מצליחה לסיים משפט. אני מבינה, אני מבינה שהאמת כואבת.
תעצור לי גם את הזמן, היא כל הזמן מדברת.
אני לא מצליחה להבין למה אתם מפחדים ממנה. היא בסך הכול חברת כנסת ששלוש שנים צועקת. סליחה, שלוש שנים היא צועקת. אין לה אף חוק, אין לה שאילתה, אין לה הצעה לסדר-היום, אין לה דיון מהיר.
- - - בנשיאות שנתיים – מעולם היא לא הגישה כלום. כלום. רק צועקת.
אז אם את צועקת, תלמדי שמגיבים לך. מה לעשות? זה לא הבית של אבא שלך ולא של אימא שלך. זה הבית של הציבור.
ואללה, יש לי קול, יש לי קול, באמת שיש לי קול - - -
הינה, זה לא מפסיק. זה טה טה טה, טה טה טה. די, תני לסיים משפט - -
- - ואני ארד. מספיק כבר. מספיק.
באמת, שלוש שנים של באמת קריירה מפוארת מצעקות. חשבתי שאני צועקת. לראות אותך – באמת, אין דבר שני לך.
בסוף, שלוש שנים את כאן בכנסת - -
- - חברת כנסת מהקואליציה, תעבדי בשביל הציבור, תפסיקי לבזבז כספי ציבור. תודה.
624 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.