קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, הדרישה הזאת, הצורך לבטל את המסורת של שני רבנים ראשיים מתעוררת מפעם לפעם מאז שנות השישים. מעבר למשמעות הכלכלית, שהיא ברורה לכולנו, יש לזה משמעות ערכית אדירה: בשנת 1963 חבר הכנסת יזהר הררי העלה את ההצעה בפעם הראשונה, וכך אמר בדיון אז: נראה לי שזה המקרה היחיד במדינת ישראל שבתוך החוק יש הבחנה בין אשכנזי ובין ספרדי. אני חושב שזהו כתם על החקיקה שלנו, זה כתם על החברה שלנו, אין כל הצדקה לכך.
אבל דבר יותר מדהים – בריאיון לעיתון הצופה בשנת 1977 גם הרב עובדיה יוסף הסביר שאין שום צורך בשני רבנים. אני מצטט מתוך ריאיון שהרב עובדיה יוסף נתן לאותו עיתון.
אני סבור שכבר הגיע הזמן לבחור ברב ראשי אחד ולא בשניים; תורה אחת ומשפט אחד לכולנו, ואין צורך בזוגות ברבנות ראשית. בחירת שני רבנים ראשיים גורמת קשיים רבים במילוי המשימות. לכל היותר יש לבחור ברב ראשי אחד ובסגן שבמצבים מיוחדים ימלא את מקומו של הרב הראשי או יבוא במקומו. יש לשאוף לביטול הזוגיות ברבנות הראשית, שכן כל אחד מהם עולם בפני עצמו, וכל אחד מושך לצידו. המצב הוא כמשל חז"ל: חמר-גמל.
בשנת 1992 מונתה ועדה בראשות עורך הדין חיים צדוק לבחינת כל נושא שירותי הדת. גם הוועדה הזאת סברה שאין שום הצדקה לשני רבנים ראשיים וגם לשני רבנים בערים שונות במדינת ישראל. אך לצערי גם המסקנות של הוועדה הזאת מעולם לא מומשו. בשנת 1998 התבטא בנושא גם הרב בקשי דורון, אז רב ראשי לישראל. באחד האתרים ככה התבטא הרב בקשי דורון: ישנה בעיה – אם החוק יתקבל לאלתר, מי מבין שני הרבנים המכהנים יפנה את מקומו? אך זאת בעיה פתירה. אם תתקבל הצעה לבטל את הכפילות העדתית בתפקיד הרב הראשי, אתפטר מתפקידי, ואשאיר לחברי את התפקיד. מובן מאליו שגם בערים אין שום הצדקה לכהונת שני רבנים ראשיים מכל הבחינות.
ולכן אני גם חושב שהמינוי בכלל של הרב הראשי חייב להתבצע בדרך אחרת. אני חושב שהגוף הבוחר עם כל העסקנות ועם כל התככים ועם כל האינטריגות זה ביזוי למעמד הרב. מה שאנחנו רואים בשנים האחרונות: כל מאבקי הכוח, קניית קולות – כל ההתמודדות הזאת היא פשוט מבזה. רב ראשי לישראל הוא קודם כול עובד מדינה, והוא חייב להתמנות בדיוק כמו שמתמנה כל עובד מדינה בכיר, כלומר ראש הממשלה בוחר במועמד, מעביר אותו לוועדת גרוניס, ואם היא מאשרת, הוא מביא את אותו מועמד לאישור הממשלה. חייבים לבטל את כל הנושא של הגוף הבוחר, אמרתי – אם יש חילול השם ואם יש ביזוי לתורה, זה הגוף הבוחר לרבנות הראשית וכל מה שנעשה שם. וכמובן, יש אלמנט נוסף שדווקא עכשיו, אדוני היושב-ראש, הוא קריטי. המדינה חייבת לקבוע שרב ראשי חייב להיות רב ששירת בצה"ל. לא יכול להיות שיש רבנים ראשיים שהם עובדי מדינה, מקבלים משכורת מהמדינה או מקבלים פנסיה מהמדינה והם מסיתים נגד האינטרס הלאומי הראשי של מדינת ישראל.
לכן, בחוק שאנחנו נעביר תהיה התניה, שמועמד לרב ראשי חייב להיות אך ורק רב ששירת בצה"ל. אני פונה, עוד פעם, לנציגים של הציונות הדתית. זה פשוט לא יכול להיות. איפה הרב גורן? איפה הרב גורן? איפה איבדתם אותו? איפה אותה הציונות הדתית שתמיד דגלה בתורה ובעבודה? בהגנה על המולדת? איך יכול להיות שאתם פה מתבטלים בפני כל הרבנות הכי קיצונית? אני יכול להזכיר לך – אני מקווה שהשר אליהו עוד זוכר את השם – פעם היה מנהיג מפד"ל בשם חיים שפירא, היה כזה אחד. אז הוא, באחד הדיונים בכנסת על ההתבטלות הזאת ועל הקיצוניות, ככה הוא נאם, ואני רוצה לצטט לך - - -
מה? כן. חיים שפירא: "הרבנות הראשית איננה מבינה שאנו לא חיים באיזו עיירה באירופה. הרבנות נתונה להשפעות הכובלות את ידיה. במשך אלפי שנים ידענו לתקן תקנות ולמצוא הקלות, אך כאן כל מי שרוצה להחמיר, בא ומחמיר - - - ברבנות הראשית שולטים רבנים קיצוניים והם משפיעים גם על רבני המפד"ל".
הוא כתב את זה ב-1970. אמר את זה ב-1970, אבל אדרבה ואדרבה, היום - - -
כן. אז אני מאוד מציע שתבינו איפה אנחנו נמצאים ותקשיבו קצת, באמת, לדור המייסדים ולגדולי הדור. תודה.
כבוד השר, אתה לא יודע כמה הסכמתי איתך. מדינת ישראל באמת זקוקה לרבנות ראשית חזקה ועצמאית, וכולנו זקוקים לרבנות הראשית. אנחנו זקוקים לרבנות ראשית, ממלכתית וציונית. אני לא יכול לקבל את העובדה שהרב הראשי לישראל אומר: קיבלת צו גיוס, תקרע אותו ותוריד אותו באסלה.
סליחה, זה מה שאנחנו כרגע רואים.
יתרה מזאת, אדוני השר, אני מסכים איתך, דבר כזה צריך לעשות בשיקול דעת, באחריות, בזהירות. הדוגמה הכי טובה היא כמו שאתה מוביל את הרפורמה המשפטית, בדיוק באותה זהירות, באותו שיקול דעת, ככה חייבים להוביל גם את הרפורמה הזאת. לא יכול להיות שאחרי 80 שנה, למה עוד אנחנו צריכים להמתין? לביאת המשיח?
אחרי 80 שנה, הגיע הזמן שאנחנו נוציא מספר החוקים את החוק היחידי שבו קיימת הבחנה בחוקי מדינת ישראל בין אשכנזים לספרדים. זאת קביעה בחוק. לא יכול להיות. הגיע הזמן שאנחנו נפסיק עם השבטיות ונהפוך לעם אחד. זה פשוט בלתי נסבל. אני אומר לך: אין שום מונופול על היהדות, בטח לכל הגורמים האנטי-ציוניים, הגורמים הכי קיצוניים. אנחנו בעד היהדות, אנחנו בעד היהדות ונגד כפייה. זאת התפיסה הלאומית. אתה משתייך, דומני, לתנועה הלאומית. הסתכל מה הייתה ההתייחסות של ז'בוטינסקי לכל הנושא הזה: יהדות אבל לא כפייה.
איך יכול להיות שהיום הרבנות הראשית היא גורם שולי? היא גורם שכמעט לא קיים היום בכל עולם הדת במדינת ישראל; שמקבלת תכתיבים מכל הגורמים האחרים. רבנות ראשית חייבת להיות דומיננטית, חזקה, מובילה, ממלכתית וציונית.
ולכן, בממשלה הבאה אנחנו נעביר את החוק הזה, ונקבע שרב ראשי להבא יהיה רק מי ששירת בצה"ל. לא יקרה יותר מצב שיש רבנים ראשיים שלא שירתו בצה"ל. אני רוצה את הרב גורן כרב ראשי במדינת ישראל, ורבנים כמוהו, לא מישהו אחר, לא מי שבא מהקבוצות הכי קיצוניות.
לכן אני יותר מבטוח שזה צו השעה, וזה מה שאנחנו נעשה. מבחינתי זה יהיה תנאי להקמת הממשלה הבאה. לא נתפשר על החוק הזה. בקואליציה הבאה זה יהיה תנאי יסוד להקמת קואליציה. תודה רבה.
936 מילים של אביגדור ליברמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.