אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, מכובדיי כולם, אני מתרגשת לעמוד כאן היום ולהציג לפניכם את הצעת החוק להנצחת זכרו ופועלו של ראש ישיבת כיסא רחמים, הגאון הרב מאיר נסים מאזוז, זכר צדיק לברכה.
בבית ילדותי, קופת הצדקה של ישיבת כיסא רחמים שייסד הרב מאיר מאזוז, עמדה תמיד במקום בולט. הוריי, שכמו הרב עלו מהאי ג'רבה שבתוניסיה, חינכו אותנו על פי המורשת של האי ג'רבה שהרב הנחיל לנו. אבי ז"ל היה פונה אל הרב לקבל עצה, לשמוע פסק הלכה, ואפילו רק להתבשם מחוכמתו.
לפני שלוש שנים, לקראת ההתמודדות שלי בפריימריז לליכוד, הגעתי לביתו כדי לקבל את ברכתו. המספר שלי ברשימת המועמדים היה 156. הרב הביט בי בחיוך מלא טוב לב וחוכמה ואמר שהמספר שלי 156 הוא בגימטרייה צירוף המילים "אהל מועד", שמציין את המשכן שליווה את בני ישראל במדבר. הוא המשיך ואמר: עם המספר הזה את נכנסת בעזרת השם לכנסת, אין לך מה לדאוג. את הביטחון שהוא נטע בי אז, אני נושאת איתי בעבודתי עד היום.
156.
הרב מאזוז היה פוסק יצירתי ומקורי. הוא השתדל למצוא את הפתרון ההלכתי שיאפשר לאדם לחיות בשלום עם אמונתו. הרב מאזוז היה עמוד האש שעבר לפני המחנה של עדות המזרח ושל יהודי תוניסיה. הוא היה סמל לאחדות העם. המורשת שלו מציינת קירוב לבבות, שדרך החיים שלה המעשית היא הפסוק מספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק י"ח, "ואהבת לרעך כמוך". ביתו היה פתוח לכול, לשרים, לחברי כנסת ולאנשים בכלל. כולם הרגישו אצלו בבית. הרב היה נוהג לומר על התורה מה שכתוב בספר משלי, פרק ג', פסוק י"ז, "דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום".
הצעת החוק המונחת לפניכם היום מבקשת לעגן את המורשת המפוארת הזאת שנשא הרב לדורות הבאים ולקבוע יום זיכרון ממלכתי מיוחד לזכרו של הרב מאזוז. בהצעה יש קידום פעילויות חינוכיות לבני הנוער, שיציינו את הזהות היהודית ואת השמירה על המסורת והמסירות לציבור. זו ההזדמנות עבורנו להוקיר מנהיג רוחני ענק, ולהבטיח שהאור המיוחד של תלמידי ישיבת כיסא רחמים ימשיך להאיר את החברה הישראלית כולה. יהי זכרו של הרב מאיר נסים מאזוז ברוך.
לסיום, אני מודה לכל השותפים שעסקו במלאכה: לשר החינוך מר יואב קיש על קידום הצעת החוק, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין על אישור הצעת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, ליושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש ועדת הכנסת, חבר הכנסת אופיר כץ. אודה לכם על תמיכתכם בהצעת החוק כאשר תובא, בעזרת השם, להצבעה. תודה רבה.
369 מילים של חוה אתי עטייה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.