קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברגעים אלה גיבור ישראל רני גואילי, השם ייקום דמו, מגיע לקבורה. כולנו מחבקים ומחזקים את משפחתו.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק הזה הגיע בעצם לפני שעלה לדיון בוועדת שרים לחקיקה. אני צודק, חבר הכנסת טור פז? החוק לא עלה לדיון בוועדת שרים.
ונדחה אז, נכון? אוקיי. אני רוצה רגע להגיד כמה מילים על הממ"ח וכמה מילים על החינוך החרדי ועמדת משרד החינוך. ראשית, המדיניות שלנו היא לחזק את החינוך הרשמי על כל גווניו וכל מוסדותיו. במסגרת זו פתחנו מוסדות לחינוך ממלכתי-חרדי. למעשה, בקדנציה שלי, בעצם מתשפ"ד, תשפ"ה ותשפ"ו, עכשיו, אנחנו עלינו ב-100%, מ-12,000 תלמידים ל-24,000 תלמידים ומעלה, זאת אומרת שהגידול הכי משמעותי בממ"ח קרה בתקופה הזו. אנחנו משקיעים בממ"ח, הממ"ח חשוב לנו, וכמדיניות, מוסדות רשמיים הם כמובן בעדיפות על כל מוסד אחר.
אני רוצה לומר שהדרישה להכניס את זה לחוק, יש בה המון חסרונות; אני רואה את זה דרך אגב גם בחוק החמ"ד. היא בעצם מובילה לחוסר גמישות וחוסר יכולת אדפטציה ומקשה על ההובלה של כל התחום. אבל אני רוצה לדבר על מה שהיה פה גם לפני יומיים בוועדת החינוך. בוועדת החינוך התייחסנו למה המצב היום ברשתות ומה קורה בחינוך החרדי בכללו. אני רוצה להתחיל בציטוט שכתב שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי: בשלוש השנים האחרונות, מערכת החינוך בישראל עוברת מהפכה של ממש בכל הנוגע לשילוב ולפיקוח על לימודי הליבה ברשתות החינוך החרדיות. לא מדובר עוד בשיפור מדורג אלא בשינוי פרדיגמה יסודי. מציאות של חוסר ודאות הוחלפה במנגנוני פיקוח הדוקים, שקיפות בדיווחי המורים ועלייה חסרת תקדים בהיקף השעות המוקדשות למקצועות הליבה. אנחנו מציגים את כל העובדות האלה בהמשך.
אני רוצה לומר ככה: עשינו מהלך משולב, ביחד עם הרשתות, להוביל את חיזוק לימודי הליבה בצורה שלא תפגע ברשתות אלא תחזק אותן. זה קיים בציבור החרדי. ההורים רוצים את זה; הרבנים מובילים את זה. עשינו שינויים בכך, שאני אומר לכם – הינה, אני אומר לכם: לא יהיה מוסד שיקבל אופק או גפ"ן אם לא יעשה 100% ליבה. ומצד שני, מה פוגש אותי באירוע הזה? כשאני מחזק את הליבה בחברה החרדית, פוגש אותי הייעוץ המשפטי לממשלה, שכל מה שהוא רוצה זה אך ורק לפגוע בחרדים בגלל שהם חרדים, כולל לפגוע בתהליך הכל-כך מבורך הזה של חיזוק לימודי הליבה.
אני אתן לכם דוגמה – הסבר לא קיבלתי. תראו, רק שתבינו עד כמה השנאה לחברה החרדית מושרשת בייעוץ המשפטי לממשלה. אנחנו, לפני הגשה לבג"ץ בכל מה שקשור ללימודי הליבה וברשתות ומה שעכשיו הקראתי לכם, אבא של בכירה מאוד במשרד, שהייתה מאוד חשובה לתשובה המשפטית לבג"ץ, נפטר, זיכרונו לברכה, וביקשנו מהייעוץ המשפטי שבוע דחייה, שנוכל להיערך לתת תשובה נכונה לבג"ץ. מה אומר הייעוץ המשפטי, אותו ייעוץ משפטי שאמור לייצג אותי, את המשרד? בשום פנים ואופן לא. מדוע אתה צריך שבוע דחייה? מה פתאום, זה דחוף, אתה חייב לתת תשובה. בסוף, אחרי שכנועים רבים – תבינו את האבסורד, זה ייעוץ משפטי לעומתי ללקוח שלו, לממשלה, לשרים – הסכימו לתת ארבעה ימים וקיבלנו ארבעה ימים הארכה. הבאנו את התשובה, זה היה יום חמישי שעבר, חשבנו שהייעוץ המשפטי ימהר להגיש את התשובה לבג"ץ. פתאום, הייעוץ המשפטי מבקש שמונה ימים דחייה. על מה? לפני רגע, בשביל לכבד את זכרו ולהקל על הבכירה, ביקשנו, קיבלנו ארבעה ימים. פתאום שמונה ימים. מה קרה?
אני אגיד לכם מה קרה. התשובה שהם קיבלו הייתה תשובה שהם לא ציפו לה. הם ראו את כל העשייה שאנחנו עושים, הם ראו את ההשקעה בפיקוח של המשרד, הם ראו את הכנסת הליבה, הם ראו את ההבנה של המוסדות שהם הולכים למקומות האלה. אני לא מדבר על עולם לפני עשר שנים – או יותר, 12 שנה – מאז שהוקם המחוז החרדי, אני מדבר על מה שקרה בשנים האחרונות. כן, מגיע להם להיות באופק חדש. למה גננת, למה מורה שמלמדת אנגלית בבית שאן או בבית שמש לא צריכה לקבל אופק חדש? רק בגלל ההתנכלות של הייעוץ המשפטי, שמונע משנאה לחרדים, אין לי הסבר אחר. על שמונה ימים לבקש דחייה כדי עכשיו לנסות ולפגוע בתשובה לבית המשפט, כדי לנסות לסרס אותה.
תבינו את האבסורד. בסוף אני מחויב לקבל את מה שהם אומרים, לא את מה שעובדי המשרד מצהירים, מדווחים. לא. הייעוץ המשפטי מכתיב את התשובות למשרד, לבג"ץ. אנחנו עם ידיים קשורות מאחור, ואז אנחנו מבקשים גם ייצוג נפרד. פנינו ליועצת – אנחנו לא מסכימים עם אף מילה שאת אומרת; אמרתי את זה לגלי בהרב מיארה, היועצת המפוטרת בשיחה, אמרתי לא מסכים עם מילה שלך. את, יש לך אינטרסים פוליטיים, אנחנו רוצים ייעוץ נפרד. הגשנו בקשה, ומה התשובה שקיבלנו? לא, אנחנו נייצג אותך. אתה מבין, הרב גפני? אתה מבין את האבסורד?
נכון. רק הם אלה שקובעים. אם לא הבנת, אנחנו פיטרנו אותה בממשלה. למרות שהיא מפוטרת היא ממשיכה לקבוע, ופועלת אך ורק מאינטרסים פוליטיים ומשנאת חרדים, כשכל הרעיון שלה זה להפיל את ממשלת הימין. זה הדבר היחיד. זו דוגמה להתנהלות שלה מול הנושא הזה של החרדים – לא ענייני לחלוטין. אנחנו שינינו, הבאנו פיקוח בצורה משמעותית; הבאנו ליבה, מבחנים בין-לאומיים ומבחני תנופה – מה שהיה נקרא מיצב – גם הם נכנסו לרשתות. כל השינוי הזה קורה כי אנחנו הולכים ביחד עם הרשתות, ביחד עם החברה החרדית, ודואגים שהדברים האלה יקרו. אתם רק רוצים לפגוע, לתפיסתכם זה אירוע פוליטי. אתם לא מסתכלים על החינוך של הילדים; אתם לא מסתכלים לראות איך אפשר לעשות טוב לחברה החרדית ולילדים. אתם רק רוצים לפגוע באותו גוש שיושב פה בכנסת ומרכיב את הממשלה.
אז אני רוצה לומר, היושב-ראש, משרד החינוך נחוש להמשיך בפיקוח. דרך אגב, גם במוסדות הפטור וגם במוסדות המוכש"ר וגם ברשתות, הדברים האלה קורים. יש שינוי מבורך. אני מברך על השותפים שלנו בחברה החרדית שמבינים שאנחנו הולכים למקומות האלה ביחד. אנחנו עושים מאמץ גדול מאוד.
דרך אגב, יש שאלה – אני אתן לכם שאלה נוספת של מדוע אני חושב שהיא פוגעת בלימודי הליבה. במשך שנים רבות הייתה פרדיגמה שהוביל הייעוץ המשפטי – לדעתי, היועץ המשפטי מזוז אמר שכעומק הליבה, עומק התקצוב. זאת אומרת, שבמקומות שבהם לימדו 90% יקבלו 90% תקצוב, עם שאיפה שיעלו ל-100%. באה היועצת המשפטית ואומרת: לא, אם אתה לא 100% ליבה, אתה יורד ל-75%. מה היא עושה בזה? מוסדות שלימדו 90% ליבה, ירדו עכשיו להיות מוכש"ר, ירדו מהרשת, ילכו ל-75%, ונפסיד אותם.
נפסיד אותם. ממקום שבו הם היו לומדים 90% ליבה הם ירדו ל-75%, בגלל השינוי המשפטי בעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שאנחנו מתנגדים לו. העמדה המקצועית מתנגדת לו. אנחנו רוצים כמה שיותר לעודד ליבה. אנחנו דורשים 100% ליבה.
אנחנו דורשים 100% ליבה, ואנחנו מקדמים את זה. ובמקומות שלא עושים את זה, לא מקבלים את ה-100% תקצוב. נקודה. אז מספיק לשקר ולומר שאנחנו מתקצבים את מי שלא לומדים ליבה. מי שלא לומד ליבה יקבל פחות. אנחנו רוצים ומעודדים 100% ליבה, ואנחנו עושים את זה.
אז לסיכום – אני רואה שהזמן מסתיים – כל האירוע הזה הוא אירוע שבו לא את טובת הילדים אתם מחפשים. אתם – וכשאני אומר אתם אני מתכוון לאופוזיציה ואני מתכוון ליועצת המשפטית לממשלה – רק רוצים לפגוע בילדים החרדים, לפגוע בקשר האסטרטגי של ממשלת הימין הזו, שפועלת ביחד לחזק את החינוך בחברה החרדית, להוביל לליבה, להוביל לסטנדרטים גבוהים, והשינוי הזה קורה במשמרת שלנו. אנחנו עושים את זה; 100% ליבה, אנחנו מובילים. זו האחריות שלנו, ואנחנו עושים את זה.
1,123 מילים של יואב קיש. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.