קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לדבר על משהו שהיה לי אתמול, משהו שמייצג אדם וצוות יקר. במהלך דיון באחת הוועדות אתמול דיבר מילואימניק שנפגע במלחמה ונפצע בהתהפכות האמר, ובנוסף גם הלום קרב מהלחימה. הוא סיפר שהוא נאבק עם משרד הביטחון להכרה. הוא נעזר בעורך דין, שלא הצליח, וביקש עוד כסף בשביל הגשת ערעור. הוא היה אבוד, שבור, לא ידע מה לעשות מכאן. הוא פשוט זעק לעזרה.
לקחתי אותו הצידה ופניתי לאדם יקר, חנוך דאום. רבים מכם אולי שמעתם על פועלו והחמ"ל שלו, אבל לראות את הדבר בפעולה פשוט הדהים אותי. הוא מייד ענה, הפנה למישהי מצוות החמ"ל שמתעסקת בנושא, והיא חיברה עורך דין שמבצע בקשות פרו בונו למילואימניקים, שפנה ללוחם המילואים. פחות משעה אחר כך פגש אותי הלוחם במסדרון עם דמעות בעיניים. הוא לא האמין שיש אנשים כאלה שרק רוצים לעזור לו. אני אומנם האמנתי, אבל התרגשתי מאוד.
אני רוצה להודות לחנוך, לכל צוות החמ"ל, לרעייתו אפרת דאום על העזרה, ולכל צוות המתנדבים. תודה ויישר כוח.
156 מילים של משה סולומון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.