נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לדבר על אלימות שוטרים. שלושה עיתונאים ערבים – תאמר אל-כילאני, סמיר עבד אלהאדי ודיאא חאג' יחיא – ביקרו במסגד אל אקצא, נכנסו לרחבת המסגד, ואז, כאשר תאמר צילם – תאמר הוא עיתונאי ממכאן, תאגיד השידור הציבורי – התנפלו עליו שוטרים, וניבולי הפה וגם התקיפה הפיזית של כמה שוטרים מביישים כל גוף. הם צריכים לבייש את המשטרה. למה לתקוף עיתונאי בגלל שהוא צילם בפלאפון? ואני אגיד לכם מתי התחילו לתקוף אותו – שאל אותו: מה השם שלך? אמר לו. אמר לו: מאיפה אתה? אמר לו: מאום אל-פחם. רק אמר "אום אל-פחם", ופרצה האלימות הנוראית הזאת של השוטרים וניבולי פה נגד אום אל-פחם ונגד שלושת העיתונאים.

תאמר אל-מסרי מטייבה – לא הייתה לו תעודת זהות. הוא היה ליד הבית שלו. בטייבה, ליד הבית. מהבית יצא למכולת בלי תעודת זהות. נדמה לי שזה קורה להרבה יהודים. לפעמים יוצאים בלי תעודת זהות. אבל מה שקרה לתאמר לא קרה לו. הם ריסקו אותו. הפנים שלו נפוחות, מרוסקות. כיסחו לו את הצורה. ובעיקר סגרו פעמיים את המצלמות כדי להרחיק את ההוכחה לאלימות. תלונה הוגשה על ידי עו"ד עבדאללה ג'אבר במח"ש.

ומשפט אחרון. בהפגנה בסח'נין נגד הפשיעה ראיתי מאות אנשי משטרה ויס"מים. איפה הם כאשר יורים כל ערב בסח'נין או בכפר מנדא או בטמרה? כל המאות האלה של השוטרים – למה הם לא נמצאים שם בזמן שהפושעים יורים?