קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
הכול בסדר. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נושא סופר-חשוב, העניין בצעירים והצעירות. אבל כנציג של החברה הבדואית כאן אני רוצה לספר לכם שאנחנו מדברים על המצב של הרבה צעירים, וכאן אנחנו מתבקשים להתייחס לעניין הצעירים במדינה בהצעה לסדר-היום הזאת, אבל יש הרבה צעירים בחברה שלי שאין להם בית. הייתה תוכנית בממשלה הקודמת, לאפשר לצעירים 70 מטר על מנת לבנות להם בית, אבל כאשר הגיעה הממשלה הזאת והעבירה את כל הסמכויות לבן גביר – ביטלו את 70 המטרים. לא נותנים לצעירים שלנו שום אופק על מנת לבנות את החיים שלהם – רק להרוס להם.
אפילו יש מצב, בכפרים הלא-מוכרים, לא רק שאין בתים – אין מועדונים, אין מגרשי ספורט, אין מגרשי סחבק. אין כלום בכפרים האלו, אין שום דבר. המדינה מתעלמת לחלוטין מהכפרים הלא-מוכרים – לא רווחה, לא ספורט, לא שום דבר. ולכן, כאשר אנחנו מדברים על חיי אדם – אין קורת גג לצעירים, אז מה אתם מצפים מהם?
דוח מבקר המדינה האחרון מראה על כך שכל אחד משלושה צעירים מהחברה הערבית לא מועסק וגם לא לומד. לא נמצא באקדמיה ולא בתעסוקה. לאן ילכו? לכן אנחנו רואים את המעגל של הפשיעה מתרחב, ורואים את מה שקורה בגליל, מה שקורה בסח'נין, מה שקורה במשולש, מה שקורה בנגב – הפקרות מוחלטת.
דרושה החלטה של הממשלה לטפל בנושאים הבוערים האלו. קודם כול – קורת גג. לתת לצעירים שלנו אפשרות לבנות את הבית שלהם ולהתחיל בחיים שלהם. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
228 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.