היערכות המדינה למצבי חירום עבור צעירות וצעירים במצבי סיכון

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב בראש, חברי וחברות הכנסת, קודם כול, אני מתחילה בזה שאני מודה לחברת הכנסת עדי עזוז, שהעלתה את הנושא – והצטרפתי מייד, כי אני חושבת שזה נושא שקשור בדור העתיד. אם אנחנו לא נספיק עכשיו לטפל בבעיות שהן תוצר של מצבי חירום, אנחנו נקבל אותן במסות גדולות יותר ובהידרדרות למצב קשה יותר, שהמדינה ושאר המוסדות של המדינה יצטרכו לטפל בזה.

האמת, אני חושבת שהסברתם טוב מאוד גם את תוצאות הסקר שנערך, למרות שהסקר לא מדייק בעניין האוכלוסייה הערבית, ובגלל שהוא לא מדייק – על צעירים וצעירות – מה?

כן, כן, אני יודעת. אבל אני חייבת להזכיר, ובגלל שאני יודעת שזה בדרך כלל מוטל על הכתפיים שלי או של חבריי, להעיר באופן ספציפי על צעירים וצעירות ערבים וערביות שנמצאים בסיכון, אנחנו – הבעיה שהמצב החירומי והמלחמה נפלו על מצב שבו גם התשתית לטיפול ביום-יום, בלי מצב חירומי, באוכלוסייה הערבית בנוער בסיכון, היא תשתית, בוא נגיד, שהיא לא מושלמת, היא רעועה, ובהרבה מקרים, במיוחד בנערות במצוקה, יש מחסור אדיר גם באנשי טיפול, נשות טיפול, גם במוסדות שיכולים לתת את המעטפת הנכונה, ויש תת-איתור של הנערות עצמן.

אני חושבת שמצב חירום, מצב המלחמה, שעברנו – השנתיים היו קשות מנשוא, ודיברתם על זה. אני רוצה להוסיף מצב חירום אחר, שאף אחד לא בודק מה קורה בו, זה מצב החירום שהאוכלוסייה הערבית הכריזה עליו על עצמה, כי אף אחד אחר לא מכריז – זה השתוללות הפשיעה. ותתפלאו לשמוע שבין אלה שנרצחים או שעוברים איזשהו ירי ופציעות, אחוז הצעירים הוא גבוה מאוד, גם בקרב הפצועים וגם הנרצחים. מעבר לזה, הצעירים גם כן מועדים להידרדר, לצערי הרב, להיות חלק מהפשיעה, בגלל המצב שלהם כנוער בסיכון באופן כללי, בגלל האבטלה, בגלל המחסור במקומות העבודה וההשכלה בהרבה מקרים, במיוחד לבנים.

אני חושבת שהגיע הזמן גם להתייחס ולבנות מענים ייחודיים ותוכניות ייחודיות. לכן, להעביר את הנושא לדיון יותר ספציפי ויותר מעמיק בנושא, יתרום גם לרעיונות שיכולים לענות על הצרכים הייחודיים. תודה רבה,

וגם יש מחסור - - - בגלל זה אמרתי שהתשתית רעועה.