אדוני היושב-ראש, שרים, חברי וחברות הכנסת. ההצעה שמוצעת על ידי חברי חבר הכנסת גנץ היא הצעה שבאה לנסות ולקבע התייחסות להרכב של חברי הקבינט הביטחוני-מדיני – ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, כפי שזה נאמר. בהקשר הזה ההצעה עצמה – אם כבר הייתה מוצעת הצעה שבאמת באה ומקנה את הסמכויות הברורות לשרי הקבינט, אילו דרישות מקצועיות צריכות להיחשף בפני ההרכב, הרכב מגוון שיציג הרבה יותר דברים וייצוג הולם, הייתי יכולה להתייחס להצעה הזאת קצת יותר ברצינות המתבקשת. אבל לבוא ולהפוך אותה גם פה בשיח הזה למשהו שעוד פעם יבוא ויבחן האם בן אדם עשה צבא או לא עשה צבא, או אם הוא עשה שירות לאומי אז הוא כן יכול להשפיע על העניינים של הקבינט. אני חושבת שזה באמת לא מותאם לצורך, כמי שנמצאת שם במהלך התקופה.
ועל כן, אני אומרת, זה לא מותאם. המותאם הוא באמת לשים אנשים שרוצים לראות את האינטרסים של מדינת ישראל בפן של קביעת מדיניות החוץ ומדיניות הביטחון שלנו, לנהל את המלחמה.
חבר הכנסת גנץ, כמי שהיה בפורום המצומצם, באותו קבינט מצומצם של המלחמה, ובחרתם – למרות שהייתם אתה וחבר הכנסת איזנקוט, בסך הכול פורום של ארבעה אנשים: ראש הממשלה, שר הביטחון, אתה ואיזנקוט – לפרוש, בטענה שאין לכם כוח לממש ולייצג, אני חושבת שיש פה דברים באמת שמאבדים את הכיוון הנכון ביכולת השפעה ממשית.
אז כל ההרכב שהוצע כאן הוא הרכב כל כך לא מותאם: שר חוץ, שר לביטחון לאומי, שר ביטחון, שר משפטים ושר אוצר. מצד אחד, אתה רוצה לקבע את זה בחוק, ומצד שני, אתה אולי רוצה לקבוע שגם אותם שרים לא יכולים להיות שם אם הם לא עשו שירות לאומי או ביטחוני, אז איפה זה בדיוק בא בהקשר של באמת להסתכל על ההצעה כהצעה שניתן להתייחס אליה ברצינות המתבקשת?
תדבר יותר בקול כי לא שומעים.
הבעיה השנייה, וגם את זה צריך להגיד, שמכיוון שאנחנו בממשלת קואליציה, המשמעות של התיקון הזה תהיה שמכיוון שהקואליציות מורכבות משש, שבע מפלגות, שכל התיקים הבכירים ילכו בהכרח לשותפות קואליציוניות, כיוון שהן יתעקשו להיות חלק מהקבינט.
שני הטיעונים שמציג כאן השר לוין הם גם טיעונים נכונים. בדיוק התחלתי לומר אחד מהם סביב הנושא הזה שאי-אפשר לקבע בהחלטה את הגדרות התפקיד כרגע לשרים הרלוונטיים שכתובים פה בקבינט – מי יכול להיות. הטענה השנייה, שהיא גם מאוד נכונה, שתוביל בסופו של דבר להסכמים קואליציוניים על בסיס אותם תיקים מדוברים, שנמצאים בתוך אותם מערכי - - -
ועל כן, ההצעה היא הצעה שהיא לא יכולה לעבור בהקשר הזה, היא לא מספיק מחודדת. אין ספק שכן צריך לבצע שינויים.
צריך לבצע שינויים, ואני כן חושבת שהקבינט צריך לקבל יותר כוח מבחינת האינפורמציה, הידע וכל שאר ההיבטים, ולא לחשוש כל פעם מחדש ממצבים שיש הדלפות או אין הדלפות, ולצמצם את הידע שקיים בפני חברי קבינט. הדברים הללו צריכים להתבצע בצורה יותר נכונה ומדויקת ולא בהחלטה הזו, שפשוט תעשה בדיוק הפוך ממה שהיא רוצה לקדם ולעשות.
ועוד דבר, לגבי הוועדות בזמן מלחמה, של קבינט מצומצם בזמן מלחמה, אז זה קורה כבר הלכה למעשה, ולטעמי, הייתי רוצה כרגיל לראות אותו יותר מגוון. זה באמת נותן את הבמה לכלל הצרכים שמסתכלים עליהם, גם בהקשר של גיוון של נשים וגם בעוד גיוון אחר שצריך לקבל את המימוש שלו.
אז חבר הכנסת גנץ, אנחנו לא מאשרים מבחינת הקואליציה את ההצעה, אבל אם אתה רוצה להפוך את זה להצעה לסדר-היום, כדי שידונו באופן רציני על איך צריך להיראות הקבינט ולנהל על זה באמת שיח אמיתי, אני חושבת שאנחנו נסכים להפוך את זה להצעה לסדר-היום.
לא, אני אומרת, אם הוא יסכים להפוך את זה להצעה לסדר-היום. לא רוצה?
לא רוצה? לא. טוב, אז מכיוון שהוא לא רוצה, אז אנחנו כרגע נתייחס גם לדברים אחרים שעל סדר-היום. אני חייבת לומר שמה שקורה היום באיראן ומה שעשו, טבחו אזרחים תמימים, צעירים וצעירות, באלפים, ברמה שכל ארגוני זכויות האדם שצריכים לזעוק את זעקתם, יושבים ולא ממלאים – אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל הגופות של אותם מוחים, כל כדור שנכנס כתוצאה מזה שמשמרות המהפכה והבסיג' ירו באותם אזרחים חפים מפשע, שבסך הכול נלחמים על החופש, על החירות, מה שקרה איתם זה שהמשטר הזה עוד דורש מהמשפחות של אותם הרוגים תשלום על כל קליע שנמצא בגופות של אותם אזרחים.
הרוע הזה, השנאה הזאת, של מפלצות אימה שבאות בכל פעם מחדש, לנסות ולהשליט את המשטר שלהם, שהוא משטר אסלאמי רדיקלי – הם מנסים לבוא ולפגוע בעם שלהם ובאזרחי מדינת ישראל, סביב הכסף הרב שהם משקיעים, גם בנשק גרעיני, גם בהובלת הכסף לטילים בליסטיים, גם לארגוני טרור שמסביבנו, במקום לטפל בבעיות הקיומיות של אותם אזרחים ואזרחיות, שנמצאים וזועקים. הם זועקים לעזרה של העולם החופשי, לאפשר להם את החופש הזה בעבורם. אלה דברים שמבחינתנו – אנחנו כאן עם העם האיראני, ואנחנו מאחלים לו שבעזרת השם יגיע הרגע, היום הזה של החופש שלהם. כולנו מתפללים, מקווים ומייחלים שזה יקרה כמה שיותר מהר.
אני רוצה לומר לכם שבהקשר הזה יש צביעות של כל כך הרבה מדינות, ממש כמו שהיה ב-7 באוקטובר כאן במדינת ישראל – כל אותם גופים שמנסים לטייח ולא להציג את המציאות האמיתית כהווייתה, ולחשוף את כל הרוע שקיים בעולם, אצל גופים כמו המדינות האלו. הן פוגעות, לא רק באזרחים שלהם אלא פוגעות בחופש של כל העולם החופשי – בניסיונות שלהם לייצר נשק גרעיני, בניסיונות שלהם לבוא ולייצר ולהחיות את הטרור מסביבנו. בהקשר הזה אני אומרת לכם באופן חד-משמעי, אנחנו נדאג לכך שכל הרוע הזה שקיים בעולם וכל האיומים הקיומיים כנגד מדינת ישראל ייעלמו כלא היו. תודה רבה.
816 מילים של גילה גמליאל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.