קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברת הכנסת מלינובסקי, אני מקריא לך את תגובתו של השר לביטחון לאומי חברי חבר הכנסת איתמר בן גביר.
לפני שאשיב להצעה, אני חייב לומר כמה מילים על מה שקרה אתמול. היה קשה לך לראות אותי לצד משטרת ישראל פועלים ומביאים משילות גם מול אונר"א ומיישמים את החלטת הכנסת. בחרת לנסות לריב על קרדיט ולטעון שמדובר בחוק שלך ושאת הובלת את כל התהליך. אז לא ממש. למען הדיוק, לאחר שבשנת 2024 עבר החוק של אונר"א, הסתבר שנעשתה עבודה לא כל כך טובה, ולמרות הרעש, החוק לא מאפשר לפנות את המתחם. לכן פעלתי מול בכירים ברשות מקרקעי ישראל והחלטנו לקדם הצעת חוק פרטית שתתקן את המעוות.
ואכן, בתאריך 27 ביולי 2025 חברת הכנסת לימור סון הר מלך הגישה את הצעת החוק המדוברת, ורק כעבור שלושה חודשים, ב-27 באוקטובר 2025, הרבה אחרי שלימור הגישה את הצעת החוק שלה וגם פורסם התזכיר הממשלתי בנושא, הגשת גם את, חברת הכנסת מלינובסקי, הצעת חוק מתקנת. ובסוף שלוש ההצעות מוזגו לאחת, כך שעוצמה יהודית היא זו שהובילה את התיקון. אם ככה, לא מדובר בחוק שלך, אלא גם בחוק שלך. היה חשוב לי לציין את זה, קודם כול כדי להעמיד דברים על דיוקם, ושנית, כי ההתנהלות שלך באונר"א זהה להתנהלות שלך בהצעת החוק הזו שאני בא להשיב עליה מטעם הממשלה.
במסגרת הצעת החוק הזו מוצע להסדיר את סוגיית קבלת הטיפול הרפואי של אסירים ביטחוניים ולקבוע כי החלטה על קבלת טיפול רפואי במסגרת בתי החולים הציבוריים תתקבל על ידי נציב בתי הסוהר במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו. ייאמר מייד, תמכתי בהצעת החוק בוועדת שרים – נכון, אני אומר לך, אני חבר ועדת שרים, השר בן גביר תמך. חברי הוועדה, וביניהם אני – עכשיו אני מדבר בשמי – לא השתכנעו כי מדובר בהצעת חוק רצינית, אלא בהצעת חוק פופוליסטית, שבאה לעשות כותרות וכותרות בלבד, ולכן בחרו לדחות את ההצבעה. וקשה שלא להבין אותם. למה? כבר היום מונחת הצעת חוק לשלילת מימון טיפול רפואי משפר איכות חיים לאסירים ביטחוניים, שאושרה בוועדת שרים כבר בשנת 2023, ודנו בה שוב ושוב בוועדה לביטחון לאומי של חברי חבר הכנסת צביקה פוגל. ושוב את מנסה לגרוף קרדיט – זה המילים של השר בן גביר – ולא להתעסק במהות.
ולמה ההצעה לא התקדמה? לצערי הרב, בכל הנוגע לטיפול רפואי עמדת כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר היא שאין דרך אמיתית להגדיר מהו טיפול רפואי מציל חיים ומה לא מציל חיים. יחד עם זאת – וזאת הסיבה שגם אני התנגדתי בוועדת השרים לחוק הזה – לא צריכים חוק כדי לא לאפשר את ההפקרות שהייתה פה בעבר; לא צריך חוק כדי למנוע טירוף של מתן טיפולים קוסמטיים למחבלת שניסתה לשרוף יהודים ונפצעה בגלל זה. וכך באמת עשינו – אין ניתוחים פלסטיים, אין טיפולים קוסמטיים, אין טיפולי שיניים דה-לוקס ועוד ועוד. שוב, בלי חוק, פשוט לעשות מה שלא עשיתם במשמרת שלכם.
ללא שום חוק שב"ס מצמצם כמעט לאפס הוצאת אסירים ביטחוניים למרכזים רפואיים כחלק ממטרה של שמירה על ביטחון סגל שב"ס, ביטחון הציבור וביטחון המדינה. הצעת החוק שמנסה לקבוע מסמרות שבמקרים חריגים יאפשרו להוציא מחבלים לטיפול רפואי, מרחיבה את המצב הקיים, כי היא לא מגדירה מהו חריג, ובעצם תגרום למשפטנים ולפקידים, לכל מי שינסה להגדיר את הצעת החוק שלך, לקבוע טיפולים שמחייבים להוציא אותם החוצה – מה שהיום לא קורה.
לא, הוא לא הצביע. הוא היה בעד, ושכנענו אותו שהצעת החוק לא טובה.
יותר מזה, הצעת החוק שלך לא קובעת שלא יינתנו טיפולים רפואיים למחבלים, אלא שיינתנו רק בתוך הכלא. ומה את עושה? את עלולה לחייב בחוק את שב"ס להקים מערכים מיוחדים וזהים למה שיש בבתי חולים, ואת זה אנחנו בוודאי לא רוצים.
מכל הטעמים האלו, שהצעת החוק, בלי עבודת מטה ובלי לקחת את ההשלכות שיש בהצעות חוק, כאשר הכול קורה ממילא היום – היום הכול תלוי בשב"ס, בשר הממונה – לכן החליטה ועדת שרים לדחות את ההצבעה בשלושה שבועות על מנת שהמציעה תשכנע את הממשלה מדוע הצעת החוק שלה לא תזיק לרפורמה שהוביל השר בן גביר ומדוע יש צורך בה.
אבל את, כהרגלך, לא הסברת מדוע את מגישה הצעה חדשה כשיש כבר הצעה בוועדה של פוגל, וגם שלך הרי תגיע לאותה ועדה. לא הסברת מדוע המצב היום בשב"ס לא טוב, ולצערי הרב, לכל חברי ועדת השרים היה ברור מדוע – כי את רוצה כותרת.
במשמרת שלי, אומר השר בן גביר, בניגוד למשמרת שלכם – ואני מצטרף לכל מילה כאן – אין הפקרות במקלחות, אין טיילת בחצר, אין קנטינות, אין סיגריות, אין מוצרי חשמל, אין דובר, אין ניהול עצמי, אין סוהרות שנאנסות, אין אוכל כיד המלך, אין מוזיקה, אין ספרים, אין משחקים, אין ביקורים, אין צלב אדום, אין פינוקים רפואיים, אין טיפולים קוסמטיים – להבדיל מהמשמרת שלכם, חברת הכנסת מלינובסקי.
לאור האמור, הממשלה ביקשה לדון בהצעה שוב בעוד שלושה שבועות, לאחר שהמציעה תסביר את הרציונל מאחורי ההצעה שלה. אבל היא בחרה להעלותה עכשיו, ולכן הממשלה מתנגדת. עד כאן דברי השר בן גביר.
עכשיו, כמו שאמרתי, אני הייתי באותה ועדת שרים והעליתי בעצמי את הטיעונים האלה – שהשר בן גביר, בסופו של דבר, השתכנע מהם – שמדובר בהצעת חוק שיכולה רק להזיק, ואני חושב שכדאי לך לעשות חושבים, האם הצעת חוק כזו – למרות שהיא תיפול כאן במליאה – אבל האם בכלל כדאי להעלות הצעת חוק שקובעת מסמרות לטיפולים הרפואיים שבגללם צריך להוציא אותם לבתי חולים, ולמה צריך להקים מערכים מיוחדים בבתי הכלא בשבילם. לא הייתי ממליץ לך להביא את הצעת החוק הזו, אלא למשוך אותה ולהוריד אותה מסדר-היום.
אני חושב שצריך לבטל אותה לחלוטין, אלא אם כן ועדת שרים נתנה - - -
הממשלה אומרת או להתנגד להצעה עכשיו, או להעלות אותה שוב לדיון בוועדת שרים בעוד שלושה שבועות.
לדחות את ההצבעה. אבל זה תלוי בחברת הכנסת מלינובסקי, אני רואה את פרצופה ואני מניח שהתשובה שלה תהיה לא, והיא רוצה להפיל את ההצעה כאן. זה גם בסדר.
אני רואה. אני רואה שאת עושה ככה.
"פרצוף" זו מילה בעברית. חברת הכנסת מלינובסקי, אני מצטער שהעברית המהוקצעת שלי מפריעה לך. פרצוף זו לא מילת גנאי.
גם לי יש פרצוף וגם לך יש פרצוף.
חבר הכנסת סובה, אני מבין שהעברית המהוקצעת שלי קצת כואבת - -
זה שאתה חושב ככה, זו זכותך. בעיניי זו פנייה מכובדת מאוד מאוד.
גם אני יש לי פרצוף, ואני לא חושב ש"פרצוף" היא מילת גנאי, תשאלו את האקדמיה ללשון העברית. רק לאחרונה היה יום השפה העברית. כדאי שתלמדו להשתמש בשפה העברית על שלל צורותיה, מילותיה, ביטויה ופתגמיה.
כדאי שתלמדו להשתמש בשפה העברית ולא להיפגע מהשפה העברית, כי אם אני רוצה להעביר ביקורת, אני אגיד את זה בצורה ברורה ולא אגיד את זה במילה בעברית שאין בה שום פגם.
השפה שלך כנראה לא מספיק טובה, חבר הכנסת סובה.
ועכשיו אני רוצה – היושב-ראש, הוא מפריע לי לדבר.
תעצור את השעון, אדוני היושב-ראש.
לכו לאקדמיה ללשון העברית ותשאלו אותה אם "פרצוף" זו מילת גנאי. בחייכם, חלאס, נו, מה יש לכם?
עכשיו אני רוצה לומר עוד משפט כהמשך לדיון הקודם. אתם מכירים את השיר "איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב" אז אני חושב שאנחנו יכולים ללמוד, גם ללמד את הילדים, איך יודעים שיש בחירות. איך יודעים שיש בחירות? פתאום לפיד בכיכרות. הוא מגיע לדיונים בלילות, לבייש את עצמו ב-40 חתימות. ואם רואים המון חברי יש עתיד צועקים וצורחים בוועדות - - -
היושב-ראש, אתה אל תמנע ממני את זכות הדיבור, אסור לך לעשות את מה שאתה עושה.
אני בזכות דיבור, אתה מתנהג לא כיושב-ראש מליאה - -
- - אתה לא יכול להתנהג אליי כאופוזיציה. אתה לא יכול.
אני יכול להעביר עליהם איזו ביקורת שבא לי.
לא את הביקורת שיש לי עליהם. מה זה?
לא, לא, אל תגיד. תן לי להשלים את הדברים שלי, אחר כך - - -
לא. גם הם הפריעו וגם אתה הפרעת לי. לא ייאמן.
אני מסיים. ואם רואים חברי יש עתיד, בדיוק כמו מירב בן ארי, צועקים וצורחים בוועדות ומטפסים על שולחנות, אז יודעים, אז יודעים שיש בחירות, שיש בחירות. אז יודעים שיש בחירות.
1,300 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.