קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שירותי תחבורה שיתופית מקוונת), התשפ"ה–2025. אדוני היושב-ראש, נתחיל בזה שאובר זה לא המצאה שלי. הייתי שמח אם זו הייתה ההמצאה שלי, אבל זה לא משהו שאנחנו המצאנו. אובר היא לא בוויכוח אם הקונספט הזה עובד או לא עובד, אולי בערך. ודאי ובוודאי כל מי שטס לאירופה, טס לארצות הברית, מסתובב מסביב לעולם, יודע שזו תחבורה שעובדת, יעילה, זולה, לטובת האזרחים. אין פה בכלל ספק. לא באנו עם רעיון חדש, ואין שום סיבה שאזרחי ישראל לא יוכלו ליהנות מהתחבורה הזולה הזאת. מדובר בפתרון נכון.
למה אם בן אדם נוסע כל יום מתל אביב לירושלים, לצורך העניין, הוא לא יכול לקחת איתו עוד שניים, שלושה אנשים? מה רע בזה? מה הבעיה בזה? אני אומר לכם, זה לא רק יוריד את המחירים, זה יוריד גם את הפקקים, משום שמשפחות עם שני רכבים יוכלו להסתפק ברכב אחד; חלקם גם בטח יוותרו על הרכב. וכל מה שאני אומר לכם עכשיו – כל מי שמסתובב בעולם יודע בוודאות שאני צודק, אין פה בכלל שאלה או סימן שאלה בנושא הזה. אם יש בן אדם שהוא, לא יודע מה, מתקין טפטים והוא נוסע מתל אביב לחיפה, למה הוא לא ייקח איתו עוד בן אדם? מה הבעיה בזה? חברים, שאף אחד לא יספר לי סיפורים. אני נוסע באובר נסיעות של חצי שעה ו-40 דקות במחיר של 30 שקלים. לכן, שאף אחד לא ינסה להפחיד את אזרחי ישראל. מדובר בנטו רפורמה שהיא לטובתם.
לגבי נהגי המוניות, יש לי חדשות בשבילכם. כותבים לי נהגי מוניות – רובם בעד הדבר הזה. צריך להבין, הרי נהג מונית משלם שכירות לבעל המספר, הוא משלם 3,000, 4,000 שקלים בחודש בשביל הזכות להיות נהג מונית. אז רוב נהגי המוניות תומכים בזה. לגבי הפיצוי, חשוב להבהיר: ישנם בעלי זכות ציבורית שקנו את הזכות הזאת. הם לא גנבו מאף אחד, הם שילמו למדינה עבור הזכות, וודאי ובוודאי שאנחנו נתמוך בפיצוי. חייבים. החוק הזה לא יוכל לעבור בלי פיצוי עבורם. המדינה לא יכולה פתאום להגיד: תשמעו, היה לכם נכס – ממחר הוא שווה אפס. ברור שזה לא הגיוני. זה לא יהיה, זה לא יקרה, זה לא רצון השרה.
כמובן שיהיה פיצוי לבעלי הזכות הציבורית, ואנחנו נעמוד על זה. אין שום שאלה בכלל בעניין. המדינה כמובן רוצה להתקדם קדימה, אבל היא לא יכולה להשאיר אותם ללא פיצוי, ואנחנו נתעקש על זה.
דבר נוסף, אובר זה רק שם קוד. אובר לא תהיה לבד. ברור – מה עשינו בזה, אם אנחנו מעבירים ממונופול אחד למונופול שני? יהיה Bolt, יהיה Lyft, יהיה Raxi, גט טקסי. אנחנו מעצמה טכנולוגית, בישראל. כל מי שירצה לפתוח אפליקציה – תהיה פה תחרות. זו המדיניות של השרה, זו כמובן המדיניות שאנחנו רוצים לקדם. וברור שאנחנו נעשה פה תחרות. אובר זה שם קוד לארבע-חמש אפליקציות שיהיו בתוך מדינת ישראל.
חברים, אי-אפשר לדבר כל הזמן על יוקר המחיה ולהגיד כמה יקר פה ולהתלונן על כמה יקר פה, ואז כל אחד תוקע את – זה תוקע את האלומיניום, רוצה מונופול על האלומיניום; וזה רוצה מונופול על החלב; וזה – על כיסאות הפלסטיק; וההוא על הזה. אז מה נהיה פה? אז נהיה קובה, אז לא תהיה תחרות בכלום. אי-אפשר להמשיך ככה. אם רוצים להוביל, ביוקר המחיה, באמת להוביל להוזלה ניכרת, חייבים לפתוח את השוק. אין שום ברירה אחרת.
לסיכום, חברים יקרים, אני רוצה להודות לשרה מירי רגב, שלא רק תומכת בחקיקה הזאת – היא דוחפת את החקיקה הזאת, עומדת מול לחצים רבים בנושא הזה. וברור שאי-אפשר לקדם את החקיקה הזאת בלי שרה שמקבלת החלטה והולכת עליה עד הסוף. וזה, אין מה לעשות - - -
קודם כול, מקודמת גם חקיקה ממשלתית בעניין. אבל מה זאת אומרת? השרה נעזרת בנו, היא מובילה את המהלך ואנחנו שמחים להיות לה לעזר בעניין הזה.
אנחנו ביחד עם השרה מובילים את זה, והשרה הולכת על זה לאורך כל הדרך.
אני רוצה להודות לחבר הכנסת איתן גינזבורג, שהוא שותף שלי בהצעת החוק הזו. אני מודה לך מאוד על העבודה המשותפת, המועילה. ביחד אנחנו נעשה את זה; לחבר הכנסת דן אילוז, שמוביל גם הוא הצעת חוק בעניין הזה, ויהיה שותף שלנו גם בדבר הזה. ובעזרת השם, בהובלתך, השרה, אנחנו נוביל פה מהלך שבסוף מיטיב עם אזרחי מדינת ישראל. כל מי שאומר משהו אחר – אני לא אומר, יש פחדים, יש לכאן ולכאן – כל מי שאומר משהו אחר פשוט משקר. ואת המציאות הזאת אפשר לראות, זה לא איזה חלום.
תודה רבה רבה, אדוני היושב-ראש. וחבריי חברי הכנסת, אני כמובן מבקש את תמיכתכם. תודה רבה ליושב-ראש הקואליציה שקידם את החקיקה הזאת, היה לו חשוב לעשות את זה. אני מודה לך מאוד, אופיר כץ. תודה.
729 מילים של משה פסל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.