דברים לזכרו של חבר הכנסת לשעבר עדיאל אמוראי

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כן, עדי. נכון מאוד.

תודה, אדוני היו"ר, ותודה על הדברים. זה שאתה תמיד הולך לפרוטוקולים של הכנסת כדי להביא דברים על חברות וחברי כנסת שאינם איתנו עוד, יש לזה משמעות גדולה, כי הם דברים שיותר קשה להגיע אליהם בחיפוש סתמי, והם נותנים נופך כל כך משמעותי לגבי הנוכחות של חברות וחברי כנסת במשכן הזה, ובמקרה של חבר הכנסת המנוח עדי אמוראי אנחנו מדברות על 20 שנה.

אז באמת, כמו שאמרת, משפחת אמוראי, והשמות הנוספים שוודאי יתווספו לה עם השנים – שהנוכחות שלכם כאן והצבע המדהים של העיסוקים שלכם ושלכן, האומנות, ההיסטוריה, הפילוסופיה והקצת כלכלה שבכל זאת חלחלה מעדי אליכם.

סיפרתי לכם שהתקשרתי לשני חברי מפלגת העבודה שהכירו את עדי, ושניהם פשוט פצחו בשטף של דברי שבח והלל מעומק הלב. זה היה רצף של – ואני אקרא לכם את זה: צניעות, יושר, עקרונות, ערכי תנועת העבודה במובן הטוב ביותר של המילה, איש של ערכים, איש ישר. אמרו: תופעות חריגות בימינו, איש צנוע, משרת ציבור אמיתי מכל הלב, חבר כנסת של פעם. היה איש מעשה מאוד מאוד צנוע. זה חוזר – צנוע, צנוע, מאוד מוערך. אני חושבת שהיכולת שלו להשיג כל כך הרבה דברים בחיים האמיתיים, ולהיות שותף למפעלים כל כך גדולים נבעה, כנראה, באמת מהמחויבות שלו לדבר עצמו ולא לאיפה הוא בתוך הדבר הזה או איזה קרדיט הוא יקבל עליו. ולכן הוא הצליח לעשות כל כך הרבה. ואנחנו מדברות ומדברים לא רק על הדברים שהוא עשה כסגן שר האוצר בתקופה הכי קשה לכלכלה הישראלית, בתקופה שבה מפלגת העבודה נכנסה לממשלת אחדות, והצליחה להציל את מדינת ישראל מאינפלציה הרסנית ומאובדן נכסים כלכליים אדירים ולייצב את המשק. הוא אמר באותה תקופה: הייתה לי זכות להשתתף בעיצוב התוכנית הכלכלית שחיסלה את האינפלציה הדוהרת שהייתה אז בארץ. והוא היה שם סגן שר אוצר מאוד מאוד משמעותי.

לא רק שם, ולא רק בוועדת הכספים ובוועדת הכלכלה ובוועדת ביקורת המדינה – אלא גם בדברים שהוא עשה כשכבר לא היה חבר כנסת. ואם אתה מסתכל, אדוני היושב-ראש, על רשימת הדברים שהוא עשה בהתנדבות, כשכבר לא היה חבר כנסת: היה יושב-ראש התזמורת הפילהרמונית, בית החולים שניידר, להקת בת שבע, החברה להגנת הטבע. הוא הקים את הקרן לעידוד סרטי איכות. בימים קשים אלה, כשאנחנו מתמודדות ומתמודדים עם מאבק של תעשיית הקולנוע מול שר תרבות ומשרד תרבות שלא פועלים עבורם – אז באמת, הוא הקים את הקרן הזאת ואחר כך היא הפכה להיות הקרן החדשה לקולנוע.

הוא היה יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. הוא עמד בראש מ"י נכסים, שבאה להסדיר את כל הדבר הנורא שקרה פה בשנות השמונים עם מניות הבנקים ובאמת ליישר את הסיפור הזה ולהכניס את הדברים למסלול. עדי אמוראי היה איש המחנות העולים, הוא היה כזה באמת ברמ"ח אבריו ובשס"ה גידיו. הוא המשיך לדאוג לתנועות הנוער ולשמש בכל מיני תפקידים כדי להבטיח את היכולת שלהן להתקיים שנים ארוכות ארוכות לאורך כל הדרך.

הוא נבחר לחבר כנסת כצעיר, עוד מטעם אחדות העבודה, אחרי שהוא עבד בכל מיני לשכות והיה גם דובר המפלגה. ואחדות העבודה, כידוע, התאחדה עם מפא"י ויצרה את מפלגת העבודה. וזאת הזדמנות להגיד שוב, כשאומרים על עדי אמוראי: ערכי מפלגת העבודה במובן הטוב של המילה, צריך לזכור שהוא, גם הוא, לפי דעתי, כשגר ברחובות, בפאתי רחובות, והעיר הייתה נתונה למתקפות של אויבים, והוא היה שותף לזה ששידרו במורס ליישובים אחרים, שידעו מה צפוי, ואחר כך היה חבר בנח"ל, כמובן, והתיישב; והיה חלק מהתיישבות אמיתית שלא סיכנה את מדינת ישראל ואת עתידה, אלא חיזקה את הגבולות שלה והכתה פה אחיזה ושורשים בתוך הארץ הזאת, הארץ בעשייה חקלאית פורצת דרך מדהימה, בטיפוח של ערכים חינוכיים באמת ששאפו למופת, לחברת מופת, למדינת מופת. המון המון אנשים היו שותפות ושותפים לחלום הזה, לחזון הזה ולמאמץ הזה.

עדי אמוראי היה מאלה שזכו להוביל את העגלה הזאת בהרבה מאוד תחנות בחייו, ובהצלחה מסחררת. דווקא בצניעות שלו הוא היה מופת להרבה מאוד לאורך הדרך, וכמו שאמרתי, הוא השיג הישגים אדירים שנשארים איתנו עד עצם היום הזה.

תודה רבה לכם שבאתם. אתם זכיתם בכך שהוא היה אבא וסבא שלכם ושלכן ושהוא היה איתכם, לפחות כמו שהוא היה עם המדינה. יהי זכרו ברוך.