קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. את באר שבע ואת הפועל באר שבע.
לא, אני אומרת, אחרת הבן שלי יכעס עליי, אז הייתי חייבת. סליחה. תודה, באמת היה יום מאוד מאוד משמעותי, עם שלל דיונים, המון אתגרים שאנחנו מנסים לטפל בהם במגוון של נושאים, וגם בחלק מהדברים אני חושבת שנוצרו המון המון שיתופי פעולה סביב הדיונים, ויהיו לזה תוצאות.
אז ערב טוב לכולם. אנחנו מציינים היום את יום הנגב בכנסת, אבל זה לא רק יום של חגיגה, זהו יום של אמת, יום שמזכיר לנו מה חשוב באמת, והנגב הוא מהחשובים ביותר. אני רוצה לפתוח מהמקום הכי אישי שלי, המקום שבו אני גרה. המקום הזה, הנגב, הוא בית, והוא הבית הכי חם ונפלא שיכולתי לבקש. וכן, יש בו אתגרים רבים: נגישות לרפואה, תחבורה ציבורית שלא מאפשרת חיים פשוטים או מתוכננים, מערכת חינוך שנאבקת על משאבים ופערים שלא אמורים להתקיים במדינה אחת; אבל הנגב הוא גם מקום של הזדמנויות, של אנשים חזקים, של קהילה, של צעירים שמאמינים בעתיד, של יוזמות, חדשנות, התיישבות ושל אהבה אמיתית לאדמה הזאת.
ולכן, יום הנגב הוא תזכורת: הנגב הוא לא שוליים, הנגב הוא הלב. השאלה היא לא אם מגיע לנו, אלא מתי זה יקרה בפועל, כי מכובדיי, הנגב לא צריך מחיאות כפיים, הנגב צריך החלטות והנגב צריך ביצוע. המשמעות של אהבת הנגב היא השקעה אמיתית בתשתיות, בתחבורה, בבתי חולים, ברופאים, בקופות החולים ובמורים, בכיתות לימוד, בביטחון האישי של התושבים ובהזדמנות שווה לילדים שלנו, בדיוק כמו בכל מקום אחר. ואני אומרת כאן בצורה ברורה: אם הנגב חזק – ישראל חזקה. אם אנחנו מצמיחים כאן עתיד – אנחנו מצמיחים עתיד למדינה כולה.
ולכן, ביום הנגב הזה אני מבקשת שלא רק נציין אלא גם נתחייב להפסיק לדבר על הנגב כפריפריה ולהתחיל להתייחס אליו כאל מנוע צמיחה לאומי, בדיוק כמו שהוא. אנחנו לא מבקשים טובות, אנחנו לא מתבכיינים, אנחנו דורשים שוויון אמיתי. לא הבטחות – מעשים. אני מאמינה בנגב, אני בטח ובטח מאמינה באנשים בנגב, מאמינה בכך שביחד עם חזון, אחריות ונחישות, נהפוך את הנגב למה שהוא באמת יכול להיות – מרכז של בריאות, חינוך, ביטחון, תעסוקה, תיירות, קהילה ותקווה, בדיוק כמו שהנגב אמור להיות. תודה רבה.
333 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.