קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. לפני שאנחנו צוללים, כמובן, לנושאים חשובים, גם זה נושא חשוב. לא תכננתי לדבר, אבל בשבוע האחרון, ובמיוחד היום, אני לא מפסיקה לקבל הודעות על הרג כלבים. מרעילים כלבים בכל הרשויות בארץ, יורים בכלבים בכל הרשויות בארץ, כי משרד החקלאות התיר את זה – לפזר רעל. גורים על גבי גורים. כל היום אני מתחננת לעמותות, שכולן קורסות, לקלוט בעלי חיים.
מתי נבין שגם בעלי החיים הם באחריות המדינה? שהרג הוא לא פתרון, שהרג הוא לא פתרון, כי הוא לא פותר את הבעיה? אם נמשיך להרוג, האם זה יפתור? לא יהיו יותר כלבים? לא. אנחנו חייבים פתרון עומק. אי-אפשר להמשיך להמית בעלי חיים בלי טיפה של חמלה, בלי טיפה של רחמים, בלי לעשות שום תכניות עומק איך אנחנו לא ממיתים. משרד החקלאות, פעם אחר פעם אחר פעם – הפתרונות שלו הם המתה. והיום אני רוצה להגיד לכם שאני ביום מטורף סביב יום הנגב, שהוא סופר-חשוב לי, ואני כל הזמן רק מקבלת אלפי הודעות על המתות חסרות רחמים של בעלי חיים. תודה.
163 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.