קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לפני שלושה ימים כתבתי לקנצלר גרמניה מר פרידריך וביקשתי ממנו אם אפשר לא לקבל את אל-ג'ולאני בברלין. שאלתי: איך יכול להיות שקנצלר גרמניה, שמדבר על חיי אדם, על ערך האדם כערך עליון, מוכן לקבל רוצח כמו אל-ג'ולאני, דעאשי, אדם שטובח בעמו, טבח ביזידים, הרג את העלווים, ואחר כך בא לדרוזים וטבח בהם? אני הזהרתי מעל במת הכנסת כאן שהתואר הבא הוא של הכורדים, ואכן, אתמול ראינו איך עוקרים עיניים לאנשים הכורדים – העם, עם השלום, האנשים הטובים שתמכו בכל המיעוטים שם.
ולכן קשה לי לקבל את זה שקנצלר גרמניה מקבל רוצח. האם אדם שהחליף, כפי שאמרתי אז, את דעותיו רק באמצעות עניבה וחליפה, זה מאפשר לו להתקבל כנשיא מדינה בתוך גרמניה או באירופה? האם אנחנו הפכנו את הרוצחים למקובלים בחברה ברחבי העולם? איפה המנהיגות? איפה האחריות? איפה האנושיות של האנשים האלה?
אני כמובן הבנתי ממנו שהוא הולך לשם לדבר על החזרת הפליטים מגרמניה לסוריה. ישנם 12,000 דרוזים שברחו מצבא סוריה, לא רצו לרצוח את העם הסורי. איך אפשר להחזיר אותם לרוצח כזה? ולכן אני מקווה שאנחנו ביחד נמשיך לעשות את הכול כדי לחסל את המשטר הרצחני הזה, שיביא לנו דאעשים ויביא לנו בעתיד הלא-קרוב, לפי מה שאני מבין, רק רצח, רק הרג ורק צרות. תודה רבה.
203 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.