מה רצית להגיד לי, אדוני?
עוד פעם ינון ישי? בפעם הבאה אני מוריד אותך.
תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, כבוד השר, חברי המציע יחד איתי, שותף מלא, שותפי לחוק הזה ובעוד חוקים נוספים, ולכן אני אומר – זה לא חוק שלי לבד, זה חוק שלנו, חבר הכנסת ולדימיר בליאק. זה חוק חשוב, ועשינו אותו יחד, ולכן זה לא משנה מי ראשון ומי שני, מבחינתי אתה ראשון, אני שני.
אנחנו התחלנו עוד בקדנציה הקודמת בעניין הזה, והינה, אנחנו מצליחים ומביאים את זה. קודם כול, נקדם את האורחים שלנו למעלה. שלום וברכה, ברוכים הבאים לכנסת ישראל. איזה כיף לראות אתכם פה. תמשיכו ותעשו למען עם ישראל, ובעזרת השם, אולי גם תגיעו לפה, למרות שאישית, לא בטוח שכדאי לכם להגיע לפה, אבל כל אחד שיחליט מה שהוא רוצה. תודה רבה לכם. מיכאל, אתה רוצה להוסיף משהו?
אני לא מקלקל, שידעו את האמת.
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הצעת החוק המדוברת היא קבלה דיגיטלית ושובר זיכוי דיגיטלי. מה שקורה היום הוא שכל אחד מאיתנו, כשהוא רוכש מוצר מסוים, הרי הוא יכול להחזיר, ויש בחוק שאתה יכול להחזיר את המוצר. ובחלק מהמקרים אתה יכול לקבל זיכוי כספי, בחלק מהמקרים אתה יכול לקבל כסף בחזרה. כל אחד – או זיכוי או כסף או שובר. מה קורה כאשר יש חשבונית שאתה רוצה להחליף, 14 יום, לפעמים אתה שומר את זה בשביל האחריות? יש היום שיטה שקורית בכל הרשתות – לא יודע, אולי רוצים לחסוך בנייר, או שרוצים לחסוך בכלל במוצר עצמו, ונותנים לנו איזשהו זיכוי או חשבונית בדף מחיק. לפעמים אתה שם את זה בכיס, מוציא, אתה לא יודע מה קנית. אומרים לך: לא, יש לך דף לבן, מה שאתה רוצה תבחר – אבל כשאתה מגיע, אתה רואה שהדף לבן חלק, והיה פה משהו ואתה לא יכול לקבל את הזיכוי על זה, והזיכוי שהיה לך שם זה הפסד כספים.
אגב, יש כאלה שהם בעלי עסקים שמתנגדים ויתנגדו גם להצעת החוק. ממה זה נובע? בטח הם יבואו ויספרו: לא, זו ביורוקרטיה. לא, זו לא ביורוקרטיה, פשוט ברגע שאתה שכחת את השובר, נעלם לך השובר, תבוא ותחפש. אתה הפסדת את הכסף. אתה, כלקוח של החנות הזאת, הפסדת את הכסף: סליחה, אין לך חשבונית להחזיר את המוצר, או אין לך זיכוי – אני לא יכול לתת לך. צודקים.
ולכן אנחנו חושבים על פתרון. הפתרון יהיה קבלה דיגיטלית בבתי עסק. יש היום, אגב, בתי עסק מסוימים שבהם הקבלה הזאת כבר קיימת. אתם הולכים לחנות מסוימת, במיוחד ברשתות הגדולות, הקבלה כבר קיימת. ברגע שאתה נותן, אתה רושם, נרשם השם שלך. ברגע שמגיעים להחזיר, אוטומטית רואים שבאמת החשבונית שלך נמצאת ואתה לאו דווקא צריך. על ידי מספר טלפון עולה להם הכול.
אבל זה עדיין לא מחייב, ולכן זה רק בבחירה של הצרכן. אני בא ואומר, אנחנו באים ואומרים שהשובר הזה, הזיכוי הדיגיטלי – אני רוצה שהוא יהיה בהצעת חוק שמחייבת את בעל העסק, שבעל העסק יציע לך את זה, וזה גם לא ימנע ממנו, אם אתה רוצה, לקבל גם את החשבונית והזיכוי ביד, אבל שהפרטים שלך יהיו במחשב על פי רצונך, כי אחרת אתה לא יכול לבוא, והוא לא יכול לקחת את הפרטים בלי ההסכמה שלך. ואז, גם אם אבדה לך החשבונית או הזיכוי, אתה מגיע, אומר את מספר הטלפון שלך או כל דבר אחר שיזהה אותך, על פי בקשתך, ותוכל לרכוש את זה, ולא צריך להסתובב עם חבילת ניירות בכיס – איפה הזיכוי היה, איפה הכסף היה. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה, הצעת חוק צרכנית שבאה ומסייעת, ולכן אני מבקש מחבריי להצביע בעד.
רגע לפני שארד, אני רוצה רק להגיד: התפרסם אתמול-שלשום בערוץ 14. בגלל שחבריי מהאופוזיציה לא שומעים ולא רואים ערוץ 14, אז אני רוצה ליידע אתכם.
אני בקושי רואה, אם אני לא פה, בכנסת, אבל אם כבר לראות אז תראה ערוץ 14.
רגע, מירב, את תתחברי, מירב, אני אגיד לך למה אני אומר ערוץ 14.
למה? כי רק ערוץ 14 יביא את מה שעכשיו אקריא לכם, כי שאר הערוצים לא יביאו את זה.
איילת סיידוף, את מכירה אותה? אימהות בחזית, היא ואילת.
מה, מה קרה? בגלל שאני בא להקריא את מה שהיא אומרת, סרטון שהיא אומרת בזום.
סליחה, את פה דורשת: תקשיבו, תגנו – בואי תקשיבי עד הסוף, ותגידי על מכונת הרעל הזאת שנקראת איילת סיידוף.
בסדר, סיידוף.
תגידי על מכונת הרעל הזאת. בבקשה, היא אומרת: "אחד הדברים ששמנו על השולחן היה לפרק את החברה החרדית. תראו היום באיזה סכסוכים הם".
"זה לא קרה מעצמו, שנתיים של עבודה של מכונת רעל - -
- - מאחורי הקלעים, בהרבה פעולות עם שיתופי פעולה".
אבל "מכונת הרעל פעלה שעות נוספות בבתי הכנסת של גור, בבתי הכנסת של ש"ס או של חב"ד, ויצרה פילוג בין החסידויות, פעם ראשונה במדינת ישראל. זה לא קרה מעצמו, עבדנו בזה. עבדנו בלפרק את היריב, בלשבור את מה שנקרא מרנים. אחת מהמטרות הייתה לעשות כאוס ברחוב החרדי".
המטרה העיקרית הייתה לחרחר ריב, שנאה.
את יודעת מה, את יודעת מה? אפשר להשתיק אותה?
אני לא פונה אליה, לא פונה אליה.
אני רוצה להגיד לכם דבר אחד. נראה את האומץ שלכם, שתבואו לפה ותדברו על איילת סיידוף הזאת, נראה אתכם פה, תבואו לדבר – אותה אחת שמגיעה, מסתובבת פה בכנסת - -
- - מסיתה ומדיחה, מכונת רעל.
היא אמרה על עצמה שהיא מכונת רעל. אימהות בחזית.
היא מייצגת ארגון – של מי?
על מה היא מייצגת ארגון? היא אומרת שהיא מייצגת אימהות של לוחמים.
היא אומרת את זה, לא אני אומר את זה. היא באה ומתנגחת, מקבלת במה בוועדת החוץ והביטחון.
היא מקבלת במה פה, בכנסת.
אני לא קורא בשם שלהם.
אתם יודעים מה ההבדל ביני לבינכם? כשהפלג עושים משהו אני בא, ונכנס בהם, ולא רואה אותם.
ואתם מבקשים את זה, וגם בלי שתבקשו אני אעשה את זה. אתם יודעים למה?
כי אני לא מפחד. אתם מ-פ-ח-דים ממנה, תודה.
914 מילים של ינון אזולאי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.